רע
בא לי לבכות. אני לא מצליחה. יש לי גוש שיושב לי על הלב ואין לי למי לספר אני מוקפת אנשים, אבל מרגישה כל כך לבד. זה נורא. אני מרגישה כל כך הרבה דברים שונים בבת אחת. והחרדות מציפות אותי. אני רואה טלוויזיה ופתאום , משום מקום, מזנקת עליי משאית ענק מתוך המסך ומאיימת למחוץ אותי. זה נורא מלחיץ ומפחיד. זה מרוב שאני מתוחה ומרגישה במין מבוי סתום. אני שונאת את החיים האלה. אם רק הייתי יכולה, מזמן הייתי מתאדה מפה. אבל יותר מדי אחריות יושבת לי על הכתפיים . אני צריכה חיבוק. ואין מי שיחבק אותי. ( באופן פיזי יש- אבל הוא שקוע בתחת של עצמו ובכלל לא שם לב שאני במצוקה נוראית). אני לא יודעת מה לעשות. מבחוץ אני נראית שמחה ומאושרת. חיים רגילים. שתי ילדים. עבודה בשכר מינימום. אבל מבפנים אני נקרעת אני בוכה בלב.
בא לי לבכות. אני לא מצליחה. יש לי גוש שיושב לי על הלב ואין לי למי לספר אני מוקפת אנשים, אבל מרגישה כל כך לבד. זה נורא. אני מרגישה כל כך הרבה דברים שונים בבת אחת. והחרדות מציפות אותי. אני רואה טלוויזיה ופתאום , משום מקום, מזנקת עליי משאית ענק מתוך המסך ומאיימת למחוץ אותי. זה נורא מלחיץ ומפחיד. זה מרוב שאני מתוחה ומרגישה במין מבוי סתום. אני שונאת את החיים האלה. אם רק הייתי יכולה, מזמן הייתי מתאדה מפה. אבל יותר מדי אחריות יושבת לי על הכתפיים . אני צריכה חיבוק. ואין מי שיחבק אותי. ( באופן פיזי יש- אבל הוא שקוע בתחת של עצמו ובכלל לא שם לב שאני במצוקה נוראית). אני לא יודעת מה לעשות. מבחוץ אני נראית שמחה ומאושרת. חיים רגילים. שתי ילדים. עבודה בשכר מינימום. אבל מבפנים אני נקרעת אני בוכה בלב.