רע לי!
לפעמים זה נסבל, ולפעמים ממש רע. אני כל הזמן בעמדת התגוננות, בחיי שלא עשיתי שום דבר רע, אבל אני תמיד אשמה, תמיד הרעה, תמיד הלא בסדר. הביטחון העצמי שלי על הפנים ופשוט כבר לא בא לי לעשות כלום כי כל הזמן יש ביקרות נוקבת עלי, אז פשוט בא לי להכנס למיטה ולישון ואז לא אזיק לאף אחד. לפעמים זה לא ככה, רק לפעמים, ואז אני נושמת לרוחה. מכירים את ההרגשה הזו שאי אפשר כבר לנשום מרוב לחץ?
לפעמים זה נסבל, ולפעמים ממש רע. אני כל הזמן בעמדת התגוננות, בחיי שלא עשיתי שום דבר רע, אבל אני תמיד אשמה, תמיד הרעה, תמיד הלא בסדר. הביטחון העצמי שלי על הפנים ופשוט כבר לא בא לי לעשות כלום כי כל הזמן יש ביקרות נוקבת עלי, אז פשוט בא לי להכנס למיטה ולישון ואז לא אזיק לאף אחד. לפעמים זה לא ככה, רק לפעמים, ואז אני נושמת לרוחה. מכירים את ההרגשה הזו שאי אפשר כבר לנשום מרוב לחץ?