רע לי

[יחידה2]

רע לי

ואני חוששת שאני בדכאון.בטח אצטרך טיפול תרופתי. לא רוצה מוצא להרבה בעיות מהן אני סובלת.כל פתרון נתקל בחומה בלתי עבירה. אני רווקה,מגדלת ילדה בת 3 בבית אמי,יחד עם אחותי העוינת את שתינו.אותי ואת בתי. קשה לי נפשית.מאוד. חדרי קטן וצפוף,הילדה גרה איתי בחדר ואין לה מקום. לא יודעת מה לעשות בכלל. בא לי לנוח לתמיד...

 

[גרא.]

יחידה2,אפשר להבין ולהרגיש אמפטיה רבה למה

שעובר עלייך,ולמה שאת מרגישה.לעיתים,אנשים נכנסים בעל כרחם למבוי סתום,ללא אור בקצה המנהרה,והדכאון,שנוצר לכאורה,הוא ללא פתרון.פנייה לטיפול תרופתי,או משולב עם פסיכולוגיה, אינה פ ת ר ו ן לבעיות,אלא דרך הגיונית,המתבקשת לפחות זמנית בכדי לשפר את מצב הרוח, ולמתן עד כמה שאפשר את מצבור המועקות הנפשיות ההולך וגדל.מכאן ,את כמובן יכולה לפנות לפסיכיאטר בקופ"ח בכדי לבדוק את האפשרות לקבל טיפול תרופתי.אבל במקביל חשוב שתמצאי עם מי לדבר או להתייעץ איך לפתור או לשנות את המצב שבעטיו את נסחפת למצבי דכאון.עם מי את יכולה להתייעץ? אולי תנסי באחד מאירגוני הנשים,ויצ"ו או נעמ"ת? אולי בלשכת הרווחה המקומית? אולי עם חברה טובה?

 

[יחידה2]

תודה

אני כנראה אפנה למרכז לבריאות הנפש באיזור מגוריי. חברה?זו אחת הבעיות שבגילי המופלג אין לי עם מי להתיעץ..מעולם לא היו חברות.הייתי מתבודדת.דוגמא:בתיכון כשלא רציתי שיראו שאין לי עם מי להיות בהפסקה,הייתי מתחבאת בשירותים עד הצלצול..