רעש פנימי

אני לא ממש מסכים עם הגישה שפרסת

אבל זה כמובן אני. לדעתי טאי צ'י יכול להוביל אותי לאיזון נפשי. נגינה מובילה אותי קצת יותר קרוב לאיזון. וכך גם הידיעה שבחרתי את המקצוע שלמעשה מושך אותי מאז ימי ילדותי. מה שמרחיק אותי מאיזון אלו קשיים פנימיים, כעסים מצטברים, עצב ותחושת בדידות לחץ וכו'. אתה מדבר איתי על פריסה של עשר שנים. אבל אין לי מושג מה יהיה איתי מחר. התחלתי ללמוד ולהתמיד בפעילויות שעוזרות לי לצאת מההתבוססות בעצמי בכדי לפתח לעצמי מרחב ולהנות מהתוצר של הפעילות. ברור שאוסיף רבדים לחיים, כל אחד משתדל להוסיף רבדים לחייו לדעתי. ואני מודע לכך שאני זקוק למסגרת. אבל המסגרת הזו התפרקה אצל אנשים כה רבים לשברים זעירים. אמי, שתמיד ראיתי אותה כבן אדם הכי כשרוני, עטור תעסוקה, וחברים הגיעה לנקודה נמוכה מאוד בחייה בגלל שהכל התמוסס. החיים הם הדבר הכי לא בטוח ולא משנה כמה חומות ומבצרים נבנה הכל יכול לההירס במחי יד. כך שלדעתי הצדדים החשובים ביותר שיש לפתח הם הנפשיים, ללמוד להתקיים לבד ולהינות, לא להיתלות באחרים, לבחור במקצוע ובעיסוקים שמושכים אותך ואתה יודע שיתרמו לך גם בטווח הרחוק. והכי חשוב להיות גמיש. את זה אני רוצה ללמוד, בנוגע לזה שאלתי. זו דעתי, ותודה רבה על הדיון למדתי ממנו בהחלט.
 

hilabarak

New member
אני שמח שתרמנו ואשמח עוד יותר אם

תשאר ונתעדכן לאורך הדרך האם דרכך נכונה או שצריך לטבל אותה בעוד דברים. סך הכל כל החיים הם ניסוי ותהייה.
 

my truth

New member
לדעתי

שלום, קודם כל נראה שאתה כן מוביל את החיים שלך בדרך הנכונה כשאתה בוחר לעסוק בדברים שאתה אוהב או בעצם מחפש את אותם הדברים ובודק האם הם טובים עבורך. היה איזשהו שלב בחיי, שהחלטתי שזהו, אני רוצה לטפל בכל הדברים שמציקים לי ובעצם לקחת אחריות על חיי ולעשות מעשה. ישבתי וכתבתי את כל מה שחשוב לי בחיי וניסיתי לתת לעצמי הסברים גם למה זה חשוב לי. אח"כ ניסיתי להסביר לעצמי למה בעצם אין לי חלק מהדברים ומה מונע ממני להשיג אותם ומה אני יכולה לעשות כדי שהם כן יהיו בחיי. וככה ניהלתי דיאלוג עם עצמי בדרך מאוד שכלתנית ורציונלית כדי להבין מה חסר שם ואיך אני משיגה אותו ובעיקר מה עושה לי טוב ומה חשוב לי. כמובן שזה מקביל רק לדריכת הקנה והלחיצה על ההדק היא בעצם המעשה והמימוש וזה מימוש שאורך זמן. הרבה זמן לפעמים. אבל כשדברים מתחילים להסתדר, ואתה נהנה מרחיב את עצמך ומגלה אפיקים חדשים אין תחושה טובה מכך במיוחד התחושה שקידמת את עצמך. כמובן שהסיפור אף פעם לא נגמר כי תמיד שואפים להשתפר וללמוד דברים חדשים ואף מעמיקים את הלמידה. אבל הכי חשוב שלאורך כל הדרך תאמין בעצמך, תלך אחרי האינטואיציה שלך, ותהיה כנה עם עצמך. ואמנם תקבל החלטות שמתחשבות בסביבה שלך, אבל בד בבד תהיה נאמן לעצמך. ואני חושבת שבסך הכל אנשים מעריכים כנות ויהיה להם קל יותר לקבל את ההחלטות שלך גם אם הן סותרות את שלהם אם תביע בכנות את הרגשתך ורצונך. חוצמזה שאי אפשר לשנות בלי לשנות, אם האנשים שאתה נמצא בסביבתם לא תורמים לך ולא טוב לך איתם אז תצטרך להיפרד מהם ולמצוא אנשים אחרים למרות שזה מפחיד וקשה ונוח יותר להישאר עם מה שמוכר ובטוח. צריך גם אומץ לשנות ולטעות. ולגבי האיזון הריגשי והכעסים המצטברים והרגשות אתה יכול לכתוב לעצמך כל יום מעין סיכום של יום שבו גם תלבן עם עצמך איך אתה מרגיש לגבי כל מיני דברים וכך לעשות סדר ולהבין יותר טוב איפה אתה נכשל. מקווה שעזרתי קצת :)
 
תודה רבה על התגובה:)

דבר ראשון היה נחמד מאוד משהו חיובי ותומך. ובקשר להצעתך אני חושב שהיא לא כל כך מתאימה לי. כי על אף כמה שאני יכול לסכם רעיונות בעיות ומענות בצורה שכלתנית. שום דבר לא ישתנה אם אכתוב אותו על דף. אני מודע לרצונות הכלליים שלי ולשאיפות שלי פחות או יותר. הבעיה היא יותר המכשולים להגיע אליהם שבאים מנקודות פנימיות שבניסיונותיי לנגוע בהם באמצעות כתיבה העלו חרס. תוד הרבה:)
 

s h i r a n 2 0

New member
נטע המתוקה :)

אני מבינה לאן את חותרת.. אם משאירים חלק מעצמינו ולא נותנים את כל כולנו.. האם זה אמיתי ? אני לא יודעת.. זה מפחיד לתת את כל כולנו.. לא?
 
כול כול כולי

זה באמת פחד שמא ניפגע ואפשר גם לאבד את עצמנו (אבל מי אנחנו במילא?) כשנתתי את כל כולי, או שאפתי והתקרבתי לזה זאת היתה הרגשה מדהימה בלי מעצורים, בלי מחסומים החוויה של החיים נדמית אמיתית יותר ומה בדיוק אמיתי או לא? יש כזה חוק טבע שמזכירים אותו כל מה שנותנים - מקבלים בחזרה לפי אותו חוק, אם את נותנת את כולך - תקבלי את כל החיים באמת אז הנה פרח כפתיחה
 

s h i r a n 2 0

New member
כרגיל..

אתה יודע מה לומר.. האם זה תלוי בך או באדם מולך ? האם תהיה מסוגל לתת את כולך פשוט כי אתה שלם עם מי שאתה, אן בגלל שהאדם שלפניך כמעט אלוהי שאת חייך תקריב למענו ? במי זה תלוי ? ופרחים זה תמיד טוב
.. במיוחד לבנים.. ואדומים.. וגם מוזיקה זה לא רע .. הינה לך :
 
לתת

יש כל מיני זה תלוי רק בך אם את נותנת את כולך בגלל אדם אחר, אולי תאבדי את עצמך. אבל לא יודע אם זה טוב או רע, ובכל מקרה, אותו אדם נגע בך כל כך עמוק שהפחד לפחות איתו נעלם נראה לך שווה? מציאותי? ומה זה אומר עלינו ועל הפחדים שלנו?
 
וואו אני כל כך מזדהה איתך

הסיפור שלך גם מתאים למה שקורה אצלי. אבל בניגוד אליך אני אשה נשואה וחייבת לצאת מהמחשב כדי ללכת לעבודה ואני מתאמצת לפעמים לראות טלויזיה. אם הסרט לא מעניין אז מוצאת את עצמי חושבת שפיספסתי משהו בפורום וואו זה מדהים כמה שאני מוצאת את עצמי חושבת כמה שיש אנשים דומים לי בעולם. כמובן בשינויים קטנים של עיסוקים.
 
למעלה