רעש מסוג אחר...
היינו חברים לשנתיים, ונפרדנו. נפרדנו בעיקר בגלל האובססיה שגילה כלפי, התלות הבלתי נשלטת והקנאה. זה היה כל כך מזמן (6 שנים בערך...) הוא המשיך להטריד אותי במכתבי התאבדות, במכתבי אהבה לחילופין, במכתבי תחנונים, בשיחות טלפון, בבכי, בסרנדות, אפילו שכר דירה ליד הבית שלי... היה מאוד קשה לגרום לו ללכת, היה לו מאוד קשה להפרד. בהדרגה, הרס את חיי. רצועה אחר רצועה, פיסה אחר פיסה, נשימה נשי... אבל יום אחד הוא נעלם. כבר לא גר לידי, כבר לא מתקשר... ובכל זאת ... בכל שנה מאז, לאו דווקא בסתיו, שולח סלסלה מלאה כל טוב, מכתב, כרטיס ברכה... לא מרפה. היום, זה אחד מימי הסתיו האלו, שפתאום מגלים בתיבת הדואר מעטפה עם השם שלך הנכתב בכתב יד כל כך מוכר עד כאב. ר ע ש !!! התכווצתי לי בתוך החלחלה והכאב ודמעות הפחד הפציעו. 6 שנים עברו!!! האובססיה שלו העבירה ממנו את הדעת לגמרי. הוא לא מרפה, לא עוזב, לא יכול - מטריד! ``נהיה ידידים``, ``רוצה לשמוע מה עובר עלייך``, ``את כבר לא כועסת?``, ``את כבר לא אוהבת?``, ``תתקשרי!``... ר ע ש !!!! 6 שנים! ניסיתי הכל. לדבר, לבקש, להתעלם, אפילו לאיים (כשלא נותרו לי הרבה ברירות...) שום דבר לא עוזר. מה אפשר לעשות ולא עשיתי???? ממני, שמפחדת ומבקשת....
היינו חברים לשנתיים, ונפרדנו. נפרדנו בעיקר בגלל האובססיה שגילה כלפי, התלות הבלתי נשלטת והקנאה. זה היה כל כך מזמן (6 שנים בערך...) הוא המשיך להטריד אותי במכתבי התאבדות, במכתבי אהבה לחילופין, במכתבי תחנונים, בשיחות טלפון, בבכי, בסרנדות, אפילו שכר דירה ליד הבית שלי... היה מאוד קשה לגרום לו ללכת, היה לו מאוד קשה להפרד. בהדרגה, הרס את חיי. רצועה אחר רצועה, פיסה אחר פיסה, נשימה נשי... אבל יום אחד הוא נעלם. כבר לא גר לידי, כבר לא מתקשר... ובכל זאת ... בכל שנה מאז, לאו דווקא בסתיו, שולח סלסלה מלאה כל טוב, מכתב, כרטיס ברכה... לא מרפה. היום, זה אחד מימי הסתיו האלו, שפתאום מגלים בתיבת הדואר מעטפה עם השם שלך הנכתב בכתב יד כל כך מוכר עד כאב. ר ע ש !!! התכווצתי לי בתוך החלחלה והכאב ודמעות הפחד הפציעו. 6 שנים עברו!!! האובססיה שלו העבירה ממנו את הדעת לגמרי. הוא לא מרפה, לא עוזב, לא יכול - מטריד! ``נהיה ידידים``, ``רוצה לשמוע מה עובר עלייך``, ``את כבר לא כועסת?``, ``את כבר לא אוהבת?``, ``תתקשרי!``... ר ע ש !!!! 6 שנים! ניסיתי הכל. לדבר, לבקש, להתעלם, אפילו לאיים (כשלא נותרו לי הרבה ברירות...) שום דבר לא עוזר. מה אפשר לעשות ולא עשיתי???? ממני, שמפחדת ומבקשת....
... libertad יקירתי, המילה הטובה, התמיכה והעיצה, הובילו אותי שתי פסיעות קדימה... dovsha חמודה, מילים שנובעות מניסיון, העיצה, פשוט תודה!... אני מודה לכם אנשים יקרים, כי הקדשתם מזמנכם לאמתכם האובדת... מקווה שיהיה רק טוב, לי ולכולכם!!! תודה מקסימים ויום טוב @ @ J U