אני בעד
אני בעד שני דברים: הנסיעה לדהב (כמובן לא דרך החברה המארגנת מגרמניה אלא ישירות ובתשלום חד פעמי לכל סדנא, מבלי להתחייב לתנאי המלון והפסטיבל שהם יקרים רצח), ואני בעד כל התארגנות ויוזמה שמקדמים את הריקוד המזרחי בארץ. אני מציעה לך, רובידה, להתייעץ עם גליה משרקייה כי הפקה כזו כרוכה בהרבה פרטים, מאגרי מידע, הזמנות ותשלום מראש, תיאום בין גורמים ובעלי מקצוע והרבה מאד ספקים, וכמובן- ניהול אמנותי.את מוזמנת להתייעץ בכל דבר ועניין (כתבי לי מסר אישי). ולשאלתך הקודמת- בדיוק שבוע לפני הפסטיבל בדהב (שאני מגיעה אליו רק כדי לנשום קצת רעש אירופאי) אני בקהיר, אז כך אני שומרת על הגחלת- קהיר, קהיר, קהיר.... חוץ מזה, אני בכלל לא עושה סדנאות, להיפך, אני כל פעם מתבאסת שאני מפספסת, אפילו לסדנאת סאגאטים לא יכולתי להמשיך להגיע. כך שיוצא שאני לומדת הרבה לבד, מצפיה בוידאו, מהתנסות מהרבה ביקורת העצמית (אפשר להתפרנס מלמכור ביקורת עצמית לפי משקל...). מי שמעונינת להגיע לדהב, אז במלון "בדואין מון" יש חדרים לא יקרים, הוא על המים, מרוחק מהעיר, שקט, נקי ויפיפה. אני מגיעה לשם הררבה לחופשות צלילה, מה שנקווה שיהיה גם הפעם. אורית.