אולי...כל אחד פה שסובל מלילות לבנים, יכתוב מה הוא עושה בהם בתור המלצה לחברי הפורום? (חוץ מלשוטט בפורום פה כמובן..) אני לדוגמא רואה כרגע את מייק הולר בערוץ 8...הבן אדם פשוט מוזר.
ממשיכה לשכב בה ולרחם על עצמי. כשממש מיואשת, גולשת. פעם, כשהטלויזיה שלי היתה מחוברת לקיר, הייתי רואה טלויזיה. מניחה שכשהיא תחזור לחדר שלי, אעדיף אותה מאשר את המחשב כי בשבילה לא צריך לצאת מהמיטה.
כלומר, אני מדברת עם חברים בטלפון ואנחנו רואים ביחד טלויזיה. רוב הזמן בשיחה יש שקט, כמו שתראה טלויזיה כשהחברים איתך בחדר ולא כל הזמן מדברים כי שקועים בתוכנית, אבל ההרגשה היא פחות בודדה.
אבל גם לי יותר קל לישון ביום מאשר בלילה. בלילות הכי קשים אני אמנם לא נרדמת גם כשהציפורים מתחילות לצייץ, אבל נגיד באיזה שמונה-תשע כזה אני אצליח. גם בלילות אחרים, אפילו אם הצלחתי להרדם, השינה מאוד קלה ובשעות האלה (שמונה-תשע) אני ישנה הכי טוב ולפעמים ממש חזק.
יאייייייייייי עוד אנשים שלא ישנים בלילה... אני משתתפת בצערכם ושמחה בשמחתי.. היום קמתי בשעה יחסית מוקדמת אלי- שש ומשהו בערב. לפני זה היו לי כמה פעמים רצופות של שבע שמונה בערך. זה ממש מעיק, והיום הלכתי בתשע ומשהו לישון. לא עוד. מה שגרם לי פה להגיב זו ההזדהות, גם אני ישנה הרבה יותר טוב בשמונה תשע עשר מאשר בחמש שש שבע כשיש ציפורים מצייצות... ותחושת האשמה של האמרויד מוכרת לי.... בעע... אני אמשיך לשוטט פה ברשותכם