רעבה

[נוגי1234]

רעבה ../images/Emo4.gif

שבוע אחרי... אין כאבים, אין סיכות ובאמת כמו שהובטח לי כאן - כאילו ולא היה ניתוח. א ב ל - זה באמת מרגיש כאילו אין כלום. אני בכלכלה רכה כמו שכתוב , רק כי צריך, אבל ביומיים האחרונים בשעות אחה"צ אני מתחילה לחוש רעב אמיתי. אז אני אוכלת ירקות מבושלים, וסלט ביצים, ופתית עם גבינה ודי נגמרו לי הרעיונות (שונאת מעדני חלב) ופתאום צץ לו חשש כזה שכלום לא השתנה ושלא תהיה הגבלה ושבעצם השינוי לא קרוב בכלל.

 

[אופירA]

החשש מוכר

ואנו נפריך לך אותו בביטחון גמור. תסמכי עלינו, אין לו שום סיבה הגיונית לחשש הזה. רק פחד מפני הלא ידוע. בטבעת צריך הדרגתיות וסבלנות, ואני מאמינה שתגייסי את הסבלנות הנדרשת. מי שפזיז עם טבעת, בד"כ "אוכל אותה" בגדול (עם או בלי תרתי משמע...). תאכלי הרבה מהכלכלה הרכה לשובע. אפשר גם במבה וממתקים אם מאוד קשה לך, רק תיזהרי על הקלוריות. גם פריכיות אורז אפשר אם את אוהבת. תבשלי פסטה רכה רכה ומעוכה במזלג, או קוסקוס רך רך, ותאכלי אותם עם ירקות וסלט ביצים, ממרח טונה, ממרח כבד, חומוס, טחינה, וגם ירקות טריים (קודם לנסות כל ירק בנפרד).

 

[נוגי1234]

ושוב את מצליחה לעודד

כי קצת תפס אותי ייאוש. לא, אני ממש לא כמהה לממתקים (שהם- הם הסיבה להשמנה אצלי. לא ארוחות גדולות) אלא דווקא באמת לירקות וכנראה לתחושה של לעיסה ובליעת משהו שאינו דייסתי... על פסטה לא העזתי לחשוב בשלב זה. למה הכוונה ב"פסטה רכה"? לבשל יותר זמן? האם יש סוג שמתרכך יותר? פריכיות אורז? הן לא ממש נמסות ולא העזתי. וירקות טריים? באמת? אפשר? אבל זו לא כלכלה רכה.... אבל אם את אומרת- אני סומכת על הנסיון המצטבר וזה בהחלט מגוון לי. ושוב- תודה רבה

 

[אופירA]

לבשל הרבה זמן זה מרכך כל סוג פסטה

וגם מועכים אותה במזלג. פריכיות מותר - הדיאטנית של הפורום יידעה אותנו (היא מומחית בתזונה עבור מנותחים). ירקות טריים מותר בשבוע שני, כי הם מלאים מים. רק צריך לבדוק כל ירק בנפרד אם הוא לא עושה לך בעיות. וכמובן ללעוס היטב. אם את מפחדת תקלפי את הקליפה, גם של העגבניה. אבל לא מוכרחים.

 

[אופירA]

שכחתי לציין - ירקות חיים לא עליים.

לא חסה, לא כרוב, לא פטרוזיליה. הם שייכים בצורתם החיה לשבוע רביעי. כרוב ופטרוזיליה אפשר לבשל ולמעוך.

 

[alt היחיד]

חשש מובן אבל שגוי

עם ניפוי ראוי את תהיי מוגבלת די והותר.

 

[נוגי1234]

זה כנראה הקטע הפולני שלי

מדאיג אותי שאני מרגישה כאילו כלום אחרי שבוע. אם הייתי סובלת- אולי הייתי יותר רגועה... נשמע כמו בדיחה אבל זה כנראה לא...

 

[WiKi]

פחחח מוכר

אני התעוררתי רעבה כבר מהניתוח. כשדר׳ אבינח בא לשחרר אותנו בחמש לפנות בוקר הביתה אמרתי לו שאני רעבה. וגם היום אני לפעמים רעבה, בייחוד כשאני לא אוכלת או כשאני אוכלת מעט מדי

הרעב לא ייעלם לך, אבל כשהטבעת תנופח והחודשים יעברו, הכמויות יקטנו ותתרגמי לאכול פחות ותהיי רעבה פחות.

 

[WiKi]

תתרגלי...

 

[alt היחיד]

זה בסדר נוגי

אני חושב שכל מטובע התמודד עם החשש הזה.

 

[אופירA]

נצל"ש - אילוף הסוררת

הטבעת שלי עושה את עבודתה בהצטיינות. כרגע התחשק לי חתיכת בשר טעימה, שנשאר ממנה רק שארית קטנה (כלומר גם מצווה לחסל), והושטתי יד לקחתה. באותו רגע חלפה בראשי מחשבה מהירה כברק - יהיה לי רפלוקס בלילה. נשמתי תצא! מיד החזרתי את היד בחזרה כנשוכת נחש, וכל התירוצים והחשק נעלמו כלא היו. רק לא רפלוקס! זה מרגיש רע מאוד פיזית, אבל גם לא מצטלם טוב שמי שתומכת במנותחי טבעת לא אוכלת לפי הכללים וסובלת מרפלוקס... רואים כמה טוב לתמוך באחרים ואיזו מוטיבציה זה נותן לתומך? רואים איך הטבעת מאלפת להרגלים בריאים?

 

[haya505]

לאופירה

מה זה ריפלוקס שכולם מפחדים ממנו תעני בבקשה כמה שיותר מהר כי במוצש בשעה 10 בלילה אני עוברת דירה לאילת ושם לא יהיה לי מחשב עד שאני אסתדר ואני אשאר בלי תשובה בתודה מראש

 

[נוגי1234]

מחכה בכליון עיניים לסגירה

רק בעוד כמעט שלושה שבועות. מאד מקווה שהניפוח יעשה משהו. האם מנסיונכם בד"כ לסגירה הראשונה יש משמעות? אני ממש לא מוגבלת

והדבר היחיד שמחזיק אותי זו השפיות שאם כבר עברתי ניתוח, אני לא עד כדי כך מופרעת שאסכל אותו במו ידיי (ופי) אבל האמת היא שאני מאוכזבת ביותר!!! כי הייתי בטוחה שעם צאתי מחדר הניתוחים יתחיל השינוי. קראתי כאן שצריך סבלנות אבל כל כך חיכיתי לניתוח הזה שאיבדתי אותה...

 

[pomelit]

ברור ומובן

מבחינתך כבר עברת תהליך ארוך, התבשלת בסוגיית הניתוח לפני שהחלטת, כל הבדיקות, הציפייה לניתוח וההחלמה - בעצם זה תהליך של כמה חודשים כבר. רוב הסיכויים שגם ירדת כמה קילוגרמים מיד אחרי הניתוח, ועכשיו את "תקועה". במקום להיות כבר אחרי חצי הדרך, כשכל יום מראה ספרות חדשות על המשקל, כאילו שום דבר לא השתנה. זה מאוד מתסכל, וכמו שאת אומרת מאכזב, כי הציפיות בשמים גם אם אנחנו לא תמיד מרשים לעצמנו להגיד אותן בקול. מצד שני, אולי זה באמת עניין של אורך נשימה, וצריך לתת לטבעת צ'אנס. אני לא יכולה להגיד מנסיון אישי, אבל לפי מה שאומרים אחרים לוקח זמן עד שמרגישים הגבלה אמיתית, ואז מתחילה גם הירידה האמיתית. בינתיים את צודקת שאת שומרת על עצמך כמה שאפשר גם בלי הגבלה. זה ישתנה... רק צריך עוד סבלנות (אני איתך באותה הסירה, מחכה לניפוח ב 16 באוגוסט)

 

[אלישבע24]

נוגי חמודה,אני בחודש

הזה העלתי 4 ק''ג, אבל מרגע שסוגרים לך את הטבעת את לא מסוגלת יותר לאכול אני הורדתי לאט מאוד,21 ק''ג בחצי שנה בהצלחה לך ואל תדאגי,גם את תתכילי לרדת בקרוב. בהצלחה.

 

[WiKi]

גם את השמחה הזו אני אשבית ../images/Emo70.gif

אני לא ירדתי במשקל בחצי השנה הראשונה אחרי הניתוח ורק בניפוח השלישי התחלתי באמת להרגיש את הטבעת. אחרי הניפוח הראשון לא הרגשתי משהו שונה במיוחד. הקטיני ציפיות כדי שלא תתאכזבי.