וווווווואייי איזה פרק הפרק השלישי!!
כל הפרק רק בכיתי
איזה עצוב!!! אני כל כך מרחמת על אלדיה....אישה שלא מגיע לה למות בכלל, להפך!!! מגיע לה לקבל את הכי הרבה אושר ואהבה שיש בעולם, והאיש היחידי שהיא קיבלה ממנו אהבה עזב...... בקטע עם השעון וזה שדייגו חיכה כבר להגיע אליה היה מדהים!!!!! בכלל כל הכאב שלו קרע לי את הלב!!!! כשהוא אמר בלב שהוא לא שם לב בכלל שעבר כל כך הרבה זמן מאז שנסע בקטע שהוא חיכה כבר להגיע להיות עם אמא שלו, ובקטע שהוא בכה למרטינה
על רוסריו לא ריחמתי בגרוש, היא כזאת כלבה, ההתנהגות שלה מחליאה ופאקו כזה מתוק ומסכן בגללה, טוב מאוד שהוא לא התנצל בפני השבלול הזה כמו שאמרה לו!!! טוב מאוד....
גם הפרק הראשון היה מבכיא עם הפרידה של דייגו בייחוד מהאמא כשהיא שרה לו, בכיתי איתה!! וגם בפרידה מהאבא, אני לא יודעת למה אבל בכל פעם שהוא מביע רגשות אמיתיים וכשהוא לא ממורמר ומוריד את כל ההגנות שלו הוא ממש גורם לי לבכות, ראו את זה בפרידה מדייגו ושהוא מת להגיד לו שהוא אוהב אותו ובקטע בבית חולים כשאמר לאלדיה שהוא אוהב אותה, כשהוא עצבני ואומר מילים מעצבנות בא לתלות אותו אבל כשהוא לא אז זה שונה לגמרי..... לא ראיתי את ההתחלה של הפרק הראשון כך שלא ראיתי מה חוליה אמרה לדייגו אני אראה עכשיו, אבל הבכי שלה אחרי שמאוריסיו סיפר לה שהוא פיספס את דייגו ושהוא כבר נסע.....גרם לי רק לרחם עליה, כי היא הייתה מעוררת רחמים, במקום לממש את מה שהיא מרגישה היא יושבת ובוכה?? אז שתאכל את הדייסה שבישלה
נורא מעניין אותי לדעת איך הם כן יתחברו בסוף כי זה נראה ממש חסר תקווה, הקשר שלו עם מרטינה מדהים וחבל שזה יהרס....מוזר שיש כאלה רגשות כלפי הדמות הראשית אף פעם זה לא קרה לי
גלוריה הצחיקה אותי בכנסייה
הסוף של הפרק השלישי היה ווואוו.....מצחיק שכל הקטעים של אדולפו מתגלים בדרך הכי מקורית שקיימת, זה קרה גם עם הגילוי לגבי לופה....מדהים!!
אני מתאפקת לא לקרוא ספוילר אם היא מתה או לא....*שמישהו יחזיק אותי*