רנדורי

[אמילי ב]

רנדורי

מהי לדעתכם תכיפות הרנדורי הרצויה באימונים? פעם בשבוע? בחודש? כל שיעור? ולדעתכם יש לרנדורי תרומה גדולה לאימונים או זניחה? שבוע טוב ושקט לכולם

 

[ש מים]

כמו מצוות סיפור יציאת מצרים../images/Emo157.gif

 

[amir_aikido]

לפי שלב הלימוד

ברמות גבוהות, (נקרא לזה חגורות שחורות מתקדמות) רנדורי הוא אלמנט חיוני ביותר, והתדירות הרצויה שלו לטעמי תהיה כמעט בכל אימון, וחלק נכבד מהאימון. ברמות בסיס, לפעמים ביצוע של רנדורי מלא הוא מוקדם מדי, ובשלבים מאוד מוקדמים יש אנשים עבורם גם רנדורי חלקי יהווה רף גבוה מדי שיעכב את התקדמותם במקום לעודדה. אמיר

 

[Tonjin]

זה מן הסתם גם תלוי שיטה..

בBJJ המנהג הוא שמתחילים ראנדורי מן היום הראשון ומסיימים כל אימון בסשן ראנדורי, זה הגיוני ומתאים במסגרת השיטה. בטאי-צ'י ואייקידו יכולות לעבור שנים ארוכות עד לראנדורי (במידה ומגיעים אליו בכלל) ובין לבין נמצאות שיטות כמו ג'ודו, אגרוף השרדות, שיטות קונג-פו למינהן וכו'... אני מתכוון לחטוא בהכללה ולומר שככל שהטכניקה "עדינה" (או אם תרצו "פנימית" או "רכה") ומסובכת יותר ליישום הראנדורי יחל בשלבים מאוחרים יותר של הלימוד. הסיבה העיקרית לדעתי היא הנטייה המשותפת לכולנו ל"השתולל" בראנדורי - כלומר להתפשר על הטכניקה, "לעזור" לה ע"י הפעלת כוח מיותר, הקשיית הגוף ברגעים בהם הוא לא צריך להיות קשה ובקיצור - לשכוח את כל מה שלמדנו באימון עצמו.. ואני הולך לחטוא בהכללה נוספת שאולי תגרום לכמה אנשים להזדעק אבל אני מאמין שבגדול היא נכונה: קאטה וקיהון בלבד ללא ראנדורי הן לא אמנות לחימה, וראנדורי בלי קאטה וקיהון (ואני מחשיב לצורך העניין אימון של מתאגרף על קומבינציות של אגרופים כקאטה ואימון של הוצאת אגרוף כקיהון) זה סתם ללכת מכות... מה שכן, אין "תמהיל" (ותודה ליובל על המילה החדשה) קאטה/ראנדורי אידיאלי, יש תמהיל שונה שנכון לכל אינדיבידואל לפי אופיו ומטרותיו..

 

[amir_aikido]

מסכים עם האמירות האחרונות

 

[Zeev Foux]

מראית עיניים ומשמע אזניים

טוב מבט אחד מאלף סיפורים טוב תרגול אחד מאלף מבטים טוב יישום אחד מאלף תרגולים. ולשאלתך - למונח רנדורי ישנה משמעות שונה באומנויות לחימה שונות, האם הכוונה היא לקרב חפשי? לנסיון לתרגל יישומים מוגדרים מראש בצורה חפשית? לתרגל קרבות עם סימונים בלבד (ללא מגע במלא הכוח)? בהתאם למטרות השיעור והמורה כך תוכלי לדעת את התכיפות הראויה. לרוב אמנויות לחימה שמדגישות קרבות זירה נוטות יותר לתרגול קרבות חפשיים, ואמנויות שבהם רכיב הזירה לא מודגש נוטות יותר לתרגול חפשי של "עקרונות" או יישומים וטכניקות שונות. זאב

 

[אמילי ב]

שלום זאב

אני מדברת על יישום טכניקות נלמדות בצורה חופשית במלא הכוח. ולמי שעושה רנדורי... האם קורה לכם שאתם עולים מול בן זוגכם ופשוט שוכחים את כל מה שלמדתם(בגלל התרגשות , בגלל האנדרנלין ) ורק האינסטינקטים(שאין להם שום קשר למה שלמדתם) מובילים אתכם לבצע פעולות כאלה ואחרות? תודה רבה על התשובות

 

[amir_aikido]

משמעות שונה לראנדורי

בתחילת הלימוד בהחלט יש שלב בולט בו קל לראות שעצם העליה לראנדורי, וקיומו של לחץ קל - יריב שתוקף באופן לא צפוי גורם למתאמן לשכוח את כל שלמד. ככל שמתקדמים הלימוד השוטף מופנם יותר והמצבים הללו נדירים יותר. הראנדורי אצלינו שונה לחלוטין מכפי שאת מתארת - אנחנו מתייחסים אליו כאל שיטת תרגול נקודתית, משטרתה בעיקר ללמד תנועה מול תקיפה, זרימה, הרמוניה, תיזמון ופחות טכניקה. לכן, אנחנו אמנם נבצע התקפות וטכניקות באופן חופשי, אך ממש לא "במלוא הכוח". אמיר

 

[ש מים]

ר

ככל שאתה מתרגל יותר (רנדורי ובכלל) - "הלחץ" ו"הבילבול" פוחתים ואתה יותר מסוגל לממש את החומר שבו אתה מתאמן.

 

[ננדין]

בוודאי שקורה../images/Emo70.gif

ולדעתי האישית זה כל הרעיון... תירגול חוזר של טכניקה תביא לזה שהטכניקה תהפוך לאינסטיקט וזה בדיוק מה שלדעתי הופך תלמיד א"ל ללוחם. ברגע שטכניקה הנכונה יוצאת מתוך אינסטיקט אז אתה נלחם ביעילות רבה יותר וזה גם תקף לסיטואציות "רחוב" כי שם אתה מופתע ואתה לא ממש מספיק לחשוב, אלה פועל לפי אינסטיקטים יש מאמר שקראתי בעבר שמדבר על אנשים (גם אנשי א"ל) שקפאו בסיטואציות "אמיתיות" ואחד הרעיונות של המאמר היה שאנשים שתורגלו בהתקפה שזהה לזאת שהם הותקפו בא תיפקדו (מהבחינה הנפשית...) הרבה יותר טוב כי הסיטואציה הייתה פחות מאיימת כי היא הייתה פחות זרה אליהם... ומתוכם אלו שתרגלו את הטכניקות הרלוונטיות הרבה, פעלו בשעת לחץ הרבה יותר טוב ויישמו את הטכניקות שהם למדו. בגלל זה אני מאמין שעדיף לתרגל טכניקות בסיסיות הרבה לא רק במטרה לשפר אותם אלה גם על מנת שהם יהפכו לאינסטיקטים. וזה, לדעתי, יותר חשוב מללמד הרבה טכניקות...

 

[רן גוגיטסו]

../images/Emo45.gif חשיבות העבודה על בסיס

חזרה על תרגילים שוב ושוב מטמיעה את העניין כדי שברגע האמת תפעל מתוך אינסטינקט ללא מחשבה (כי במקרה אמת רמת האדרנלין גבוהה והחשיבה לא ממש צלולה ושקולה). זה הרעיון שעומד מאחורי עניין התירגול בא"ל, וכך זה בכל מקום בו נדרשת תגובה מהירה לעירור מסויים: * שליפת נשק - דריכה - יריה * חי"ר: קימה והסתערות למשמע הפקודה קדימה הסתער (אם היית עוצר לחשוב יכול להיות שלא היית קם...) * חובש מתרגל שוב ושוב החדרת אינפוזיה עד שהוא עושה את זה בעיניים עצומות כדי שברגע אמת הוא לא יפספס. * כדורסלן מתרגל אלפי פעמים צעד וחצי באימונים כדי שבזמן משחק הצעד וחצי יסתיים בסל. הדוגמאות הן רבות. לכן חשוב מאוד בא"ל לדאוג לבסיס טכני חזק ולתרגל כל הזמן את עבודת הבסיס כי עליו הכל מושתת, וזה מה שיעבוד בזמן אמת ולא טכניקות מסובכות. קרה לי לא מזמן שהייתי חסר אויר לחלוטין בקרב (קרקע) אבל כאילו מתוך חלום (הייתי באמת על סף עילפון. לא בגלל חניקה או משהו כזה, אלא בגלל שעשיתי כמה קרבות כאלה ברציפות, והקרב הספציפי הזה היה עם מישהו "טרי") הצלחתי לזוז ולבסס עמדה שולטת (ואז נגמר הקרב). זה מבחינתי היה מקרה קלאסי של עבודה מתוך אינסטיקטים ללא שמץ חשיבה. רן.

 

[ננדין]

זה מראה על בסיס טוב...

זה כמו ג'ודוקות שמתחרים... האימון שלהם לא מורכב מלימוד טכניקות חדשות וגם לא באימון של הרבה טכניקות, אלה באימון חוזר של הטלות וכניסות להטלות. כאני התחרתי בג'ודו היינו מגיעים לאימון וכל מתחרה היה עובד על 4-5 הטלות במשך שעתיים (כניסות והטלות) מה שאומר שאתה מתרגל כל הטלה עשרות פעמיים עד לפני שמתחילים בקרב באימון יוצר בסיס מאוד חזק...

 

[ננדין]

אופס...להתעלם...

 

[ננדין]

זה בסיס טוב

זה כמו ג'ודוקות שמתחרים. האימון שלהם לא מורכב מלימוד טכניקות חדשות וגם לא באימון של הרבה טכניקות, אלה באימון חוזר של הטלות וכניסות להטלות. כאני התחרתי בג'ודו היינו מגיעים לאימון וכל מתחרה היה עובד על 4-5 הטלות במשך שעתיים (כניסות והטלות) מה שאומר שאתה מתרגל כל הטלה עשרות פעמיים עד לפני שמתחילים בקרב באימון. הבנתי שהיפנים עוד יותר פנאטים בעניין.

 

[דו קרב]

רנדורי לא אמור לגרום לך להרגיש ככה.

רנדורי, הידיעה מראש כי מדובר בקרב לצורכי למידה, בקרב איטי יותר, בקרב רפוי יחסית, אמורה לנטרל רגשות אלה לטובת ההגיון. או שאצלכם רנדורי זה משהוא אחר.

 

[אוהד סמט]

את מתכוונת ל"מכות בכל הכוח"

כזה אני לא חושב שצריך בתדירות גבוהה. אבל אם לעבוד על קרבות בצורה חופשית, עם\בלי מגינים - כל שיעור, לפחות רבע שעה, אחרי שתופסים את הבסיס (אחרי שנה בערך, אצלנו). רק ככה משתפרים.

 

[אמילי ב]

לא ממש

בכל הכוח(כאילו אין מחר...) אלא בגבולות הסביר. תראה, ת'חלס אני לא יודעת איך רנדורי צריך להתבצע.. לכן אני שואלת. יש מקומות שאצלם זה יהיה Full contact ויש מקומות שיהיו כללים מה אסור לעשות. או עד שהמדריך יעצור כשזה יעבור את גבולות הטעם הטוב. איך זה אצלכם? האם המדריך נותן לכם חופש מלא?

 

[אוהד סמט]

איך עושים רנדורי

זה משתנה ממקוםלמקום. יש מקומות שבהם כולם יושבים ורק שניים עובדים ויש מקומות שבהם (יותר מקומות, אני חושב) כולם עובדים. עובדים במהירות שהמורה מכתיב, לא מכים בכל הכוח כי נמנעים מפציעות, מתחשבים מה מוגן ומה לא. אבל _כן_ עובדים עם כוונה לפגוע, גם אם לא לפצוע. אין כללים אבל משתדלים רק לסמן למשפעה או לאיזוריםרגישים, מותר לתפוס, למשוך, לנעול וכו' אבל בגבולות המותר (לא היו אצלנו אצבעות לעיניים אבל כן היו משיכות בשיער). לפעמים אנחנו שמים מיגון מלא ואז מכים בכל הכוח בלי הגבלה (גם אז לא בועטים חזק לביצים)

 

[ש מים]

מה זה "בגבול הסביר"../images/Emo35.gif

 

[אמילי ב]

ללא פציעות רציניות או דם