העולם
אם השאלה בדבר קיום העולם כשלעצמו אינה רלוונטית,הכיצד השאלה בדבר האם היא רלוונטית רלוונטית? הבנתית? האין זה יומרני מאיתנו,שקטונו מקבוע -"העולם קיים!(כשלעצמו)",לקבוע- "זה לא רלוונטי!"? אם איננו יכולים לקבוע-"משהו קיים!",איננו יכולים לקבוע כלום,זו תהיה פשוט חוצפה שאין דוגמתה(כניראה). וזה,במיוחד לאור הקביעה, שהשאלה האם היחסיות היא אפיסטמית או אונטולוגית כן רלוונטית לנושא קיומה של אמת ערכית. אבל יותר מזה מציק עיניין ההכרעה הרצונית,אשר לדבריך,פישי,אין לה תלות בתשובה לשאלה מה יש באמת,ומעבר לזה,שהיא מאפיינת את שאלת אובייקטיביות הדת(?),שלא כאת שאלת"אובייקטיביות העולם". התשובה ל"שאלת הדת" אינה קשורה לבחירה יותר מזו של שאלת העולם,למרות שזה מפתה,אני יודע,זה מפלט מוכר. אולם איננו בוחרים להאמין שהעולם קיים או לא, פחות משאנחנו בוחרים להאמין שאלוהים קיים או לא,או להאמין שעלינו לפעול על פי עיקרי היהדות או לא.אנחנו פשוט לא בוחרים בכל אלה, ובאותה מידה. קיומו של העולם כניראה משכנע במידה רבה יותר מקיומם של דברים אחרים(ו"שאלת הדת" אינה נמלטת מההיבט הקיומי),משכנע עד כדי "חוסר רלוונטיות" השאלה בדבר קיומו. לגבי כל מה שפחות משכנע,ואני מדגיש-לדת אין פה מעמד מיוחד-,איננו אומרים: "לא משנה לי כלל מה יש באמת",אפילו שזה מאוד נוח,באמת,"לא משנה לי כלל מה יש באמת",-במיוחד כשזה מגיע לאמונה הדתית.
