רכיבה קבוצתית

[כרובי-1200]

רכיבה קבוצתית

מאחר ונאלצתי לבצע שינויים בשרשור... להלן הודעתו המקורית של שלמה כהן.. המאמר הבא, מאת James R. Davis מתורגם מתוך אתר האינטרנט: http://www.msgroup.org רכיבה לפי המתואר כאן היא על אחריות הרוכב, ואחריותו בלבד! קורסים שונים לרכיבה בסיסית מלמדים מספר עצום של עובדות ומיומנויות לאנשים המוחזקים בחזקת חסרי ידע כלשהוא בנושא אופנועים. קוצר הזמן מונע מקורסים אלה ללמד את אותם מכמנים המצוים במגוון מאמרי עצות שימושיות, או להדגיש כיאות נושאים כאלה: 1. ברכיבה ביחיד או בקבוצה לעבר ראש גבעה, יש להתרחב מקו האמצע. אם לא, יכול להיות ובזמן שתגיע לראש הגיבעה תמצא שרכב שבא ממול מאכל את הנתיב שלך, בעוד שלך לא נותר כל מרחב מילוט. 2. בזמן רכיבה בקבוצה, ירכב תמיד הרוכב בעל הנסיון, המוכנות, או בעל הכישורים הטובים ביותר, במאסף. רוכב זה יהיה הרוכב הראשון שיצטרך לטפל בתאונה, יהיה ממוקם במקום הטוב ביותר להבחין בכישורי הרכיבה של אחרים ולהמליץ על השינויים הנדרשים, ומהווה בדרך כלל את החלוץ במעבר נתיבים עבור הקבוצה. כמות העבודה והאחריות מצדיקה את כישוריו של הטוב שברוכבים בקבוצה ולא של הגרוע שבניהם. 3. בזמן רכיבה בקבוצה, יש להחליף נתיבים לנתיב הנע לאט יותר מהשירה כשם שעוקפים – רוכב אחד בכל פעם, מן הרוכב הראשון לאחרון, כאשר המאסף הוא הרוכב האחרון להחליף נתיב. שים לב שכל עוד המוביל נע בנתיב באיטי, הולך הפער בינו לבין כלי הרכב שמאחוריו וגדל, באופן שמאפשר לשאר הרוכבים להשתלב בנתיב האיטי (אחד בכל פעם) ללא בזבוז זמן. האטת מהירות הטור תתבצע אך ורק לאחר שהמוביל סיים את החלפת הנתיב בעצמו, על מנת להבטיח שכל רוכבי הטור יוכלו לסיים את מעבר הנתיב בבטחה. יש לשים לב שהדברים אמורים רק במידה והמרחב לפני הרכב הנעקף מאפשר ביצוע שינו הנתיב בדרך זו. במידה והמרחב אינו מספיק, חש לבצע את שינו הנתיב מן המאסף למוביל (המוביל יאט את הטור לאחר שווידא שהמאסף התמקם במסלול האיטי כנדרש.) בחירת אופן שינוי המסלול תעשה ע"י המוביל. 4. ברכיבה בקבוצה, החלפת נתיב לנתיב שבו התנועה נעה מהר יותר ממהירות הטור תתבצע מהסוף להתחלה - המאסף מחליף נתיב, ושאר הרוכבים משתלבים רק לאחר שהרוכב שמאחריהם החליף נתיב, ורק לאחר שווידא כי ניתן לשנות נתיב בנוחות וללא סיכון. פעולה זו מתבצעת כאשר המאסף ממוקם כראוי ושומר על מהירות קבועה, כאשר נוצר "חור" הולך וגדל לפניו. ההמתנה ליצירת "חור" גדול מספיק על מנת לאפשר לכל הטור שינוי נתיב בו-זמני מפתה מכדי שנהג רכב אחר לא ינצל אותו. 5. מראות תמיד אומרות "לא" – אף פעם לא "כן"!. בעיה הנראית המראות מאפשרת המנעות מכניסה לתוך הבעיה. אם המראות אינן מראות כל בעיה, אין להסיק מכך כי ניתן לנוע בביטחה. בדוק באמצעות הפנית הראש בכל פעם. 6. אם זה מבריק או שחור, בחר מסלול אחר. אף אחד לא אמר שרק שברכיבה במדורג עליך להישאר בנתיב. יש מסלול שלם מימינך (אם הטור רוכב בדרך מהירה – או שוליים במקרה האחר) ללא תנועה הנעה בכיוון אליך. התנועה המדורגת חיונית להבטחת מרחב תמרון, במידה ונדרש. במקום לרכב של הכתם המבריק, או השחור, תמרן כנידרש. ואם בדרך מהירה עסקינן: 7. בעליה לדרך מהירה במסלול האיטי (או הסמוך לו) במיד בדוק בצידך הימני. באותה מידה חשוב לבדוק בצידך השמאלי בזמן ירידה מדרך מהירה, ולתפו את החכם המנסה להידחק לפניחך לירידה מהדרך המהירה. 8. במידת האפשר, בחר תמיד במסלול הסמוך לאיטי ביותר. בדרך זו יוכלו כל החפצים בכך לעקוף ללא בעיות מיוחדות (באופן חוקי פחות או יותר). שלא במיקרה, מסלול זה חשוף גם למספר הקטן ביותר של החלפות נתיבים (אלא אם כן הכביש הוא תלת-מסלולי...) 9. אין שום סיבה מיוחדת להמנע מנסיעה במרכז הנתיב. שברים ורסיסים מוצאים את דרכם, בדרך כלל, לקיווי הסימון. מכיוון שמעטות הן המכוניות העוצרות בכביש מהיר, בד"כ מרכז הנתיב אינו חלקלק יותר מכל אחד מצדי הנתיב. במצבי רוח קשים, יש להעדיף את מרכז הנתיב – בזמן מעבר בין שתי משאיות, או בקירבת קיר מגן – העדף את מרכז הנתיב. Copyright © 1992-2001 by The Master Strategy Group, all rights reserved

 

[כרובי-1200]

המשך שחזור הודעות

stilgur כתב בתגובה : ילדים, תקראו, תבינו, תשננו ותפעלו... סעו חכם! silicon כתבה : תודה בהחלט חשוב ! ..ואגב יום שבת- אני תמיד שמחה ללמוד עוד משהו, ולמרות שהנכון הוא לתת מעט ריג´קטים בכל פעם- אני יכולה לספוג קצת יותר... אצלנו ללמוד=חיים... וכRובי כתב: אתה תרגמת ? כי אם כן , אז חבל.. אנע RF כבר תרגם זאת והמאמר פורסם בדף הקהילה של IOL פעמיים ופעם אחת כאן בפורום: טיפים וטכניקות-תורגם ע"י אנע RF מה לא מלמדים בקורסים של ה-MSF: (MSF - Motorcycle Safety Foundation) שיעורי ה-MSF צריכים ללמד כמות אדירה של עובדות וטכניקות אנשים שיש להניח שאין להם נסיון ברכיבת אופנועים בכלל. אם כך, אין ברשותם הזמן ללמד טיפים וטכניקות כגון אלו המופיעות במאמרים אלו, או שאין להם מספיק זמן בכדי להדגיש רעיונות אלו כמו שלי יש. אגב, אין באה הערה זו להתלונן על הרמה של קורסי ה-MSF או על מוריה. ברכיבה לבד או בראש קבוצה, כשאתם מתקרבים לראש גבעה, זוזו מקו האמצע הכביש. עד שתראו את התנועה ממול מתקרבת יכול להיות שיהיה מאוחר מידי אם רכב עוקף נמצא בנתיב שלכם ולא השארתם לו מקום לעבור בלי "לקטוף" אתכם בדרך. (למען האמת, טיפ זה כן נלמד בקורס ה-MSF - הוספתי אותו רק לשם הדגשה). ברכיבה בקבוצה, הדבר הכי נכון לעשות הוא למקם את הרוכב הכי מנוסה/מומחה כמאסף. רוכב זה, אחרי הכל, יצטרך להתמודד עם מקרה של תאונה, הוא נמצא במקום הטוב ביותר בכדי לבחון את מיומנויות הרכיבה של הרוכבים האחרים ולהציע שיפורים במקרה הצורך והוא הרוכב שישמור על הנתיב בו אתם רוכבים מפני מכוניות עוקפות עד שתפנו אותו כולכם. תפקיד זה כולל הרבה פעילות ואחריות ולכן מגיע לרוכב הטוב ביותר בקבוצה, ולא לגרוע/חסר הנסיון ביותר. ברכיבה בקבוצה, מעבר לנתיב איטי יותר מהנתיב הנוכחי צריך להעשות כמו שאתם עושים בעקיפת רכב - אחד אחד, מהאופנוע הראשון עד האחרון (האחרון שעובר נתיב הוא תמיד המאסף). שימו לב שכל עוד נוסע האופנוע המוביל בנתיב האיטי ושומר על מהירותו, "החור" בנתיב גדל וכך נפתח מקום לכל שאר הרוכבים כדי שיוכלו לעבור לנתיב (אחד אחד, כזכור) במינימום זמן. רק לאחר שהאופנוע המאסף עבר לנתיב החדש ניתן להאט את מהירות הרכיבה של הקבוצה. כל זה בתנאי שיש מספיק מקום לפני המכונית הנעקפת. אם אין, נדרש לבצע עקיפת "אחרון עד ראשון" בה האופנוע המוביל מאט את הקבוצה לפני מעבר הנתיב, לאחר שהאופנוע המאסף כבר נמצא בנתיב האיטי. הבחירה צריכה להיות של המוביל. במקרה ההפוך בו הקבוצה צריכה לעבור לנתיב הנע מהר יותר ממהירות רכיבתם, יש להתחיל מהאופנוע האחרון (המאסף) - הוא עובר לנתיב החדש "ושומר" עליו כך שכל האופנועים (אחד אחד, מהאחרון לראשון) יכולים לעבור גם כן לנתיב החדש תוך בדיקה אינדיבידואלית של כל אחד מהם שהמעבר ייעשה בצורה בטוחה. מעבר הנתיב נעשה בצורה זו כיוון שהאופנוע המאסף שומר על מהירותו האיטית יחסית מהנתיב הקודם וכך נוצר "חור" בנתיב המהיר יותר המאפשר לכל הקבוצה לעבור. אם כל האופנועים עוברים בבת אחת, "החור" לא נשמר בצורה טובה והדבר מזמין גם נהגי מכוניות לעבור לנתיב החדש, בין האופנועים. נושא אחד שנלמד בקורס ה-MSF שצריך הבהרה הוא הענין של הנחת רגל אחת על הרצפה בעצירה. זה טוב ויפה כל עוד האופנוע קטן, אבל לדעתי, אם מדובר באופנוע גדול, צריך שתי רגליים. נקודה חלקה על הכביש היא לא כל כך סלחנית וגם מאוד מסוכנת. את הבלם האחורי אפשר לשחרר בלי דאגות אם הקדמי מחזיק ב3- קמ"ש. (כמובן שלא מורידים את הרגלים עד שהאופנוע עצר לחלוטין.) ה-MSF לימד שצריך להוריד את רגל ימין ואת השמאלית להשאיר על הרגלית. הם שינו את הלימוד מאמר זה נכתב על ידי ג´יימס ר. דייויס. מותר לתרגם מאמר זה ו/או לפרסמו בתנאי שאין הדבר נעשה לצורך עשיית רווחים ובתנאי שיצויין שהמאמר מוגן בזכויות יוצרים יל ידי ה- Master Strategy Group. המאמר תורגם על ידי אנע RF (חבר הפורום) לצורך פרסומו בידיעון "מועדון האופנועים הישראלי". לתגובות ו/או הערות, ה-e-mail שלי הוא [email protected]

 

[כרובי-1200]

השמך שחזור הודעות..

את זה אני כתבתי...ממש לפני שהפורום של IOL נפל.. כל המאמרים האלו (ועוד רבים אחרים) יעלו לדף הקהילה שלנו שיעלה בעצמו לאוויר ממש בקרוב.. המאמר של הכRוב : חלק1 רכיבה בקבוצה רכיבה בקבוצה יכולה להיות דבר מהנה ביותר. לא כולנו קאובויים בודדים הרוכבים בקשיחות לעבר השקיעה.. הקדמה: הכללים המוצגים לפניכם הנם תוצאה של ניסיוני האישי בלבד והם אינם מהווים תורה כלשהי. כל כלל כידוע, סופו שיעברו עליו ויפעלו בניגוד לו. מלבד כללי הברזל שעליהם לדעתי לא כדאי לעבור יש את כל השאר שחייבים להישמר ולהיתפס כגמישים ודינמיים (אסור "ללכת עם הראש בקיר" בכל מה שכלול בחבילה של כללים/אופנוע/כביש/רוכב). הכללים מיועדים לקבוצות קטנות (גם 2 רוכבים הם קבוצה) ועד לקבוצות גדולות (15-20 אופנועים). הכללים הללו תקפים הן לטיולים והן לקרבות כבישים של שעות בוקר מוקדמות (הרכיבה אל הכביש המפותל והחזרה ממנו) טיולי המועדון לדוגמה, בהם לוקחים חלק 120-150 אופנועים ואף יותר מזה, מתנהלים בדרך שונה מזו שאתאר כאן. כמו כן , מדובר על רכיבה בכביש הציבורי כך שהדבר רלוונטי לכל סוגי האופנועים: ספורט/קאסטום/שטח/מעל ומתחת 500 סמ"ק. גם אם אתם בדרך לשטח וגם אם אתם בדרך לכביש מפותל, עדיין אפשר להפיק לא מעט הנאה גם מהדרך עצמה בעזרת הרכיבה הקבוצתית. לדעתי, החלק החשוב ביותר בזמן רכיבה קבוצתית הנה הרכיבה המדורגת. אחת מהחוויות האדירות שחוויתי ברכיבה קבוצתית הייתה כאשר 5 אופנועים (ואני בניהם) ריחפו ב-180 קמ"ש בין רכבים, אל תוך סיבובים וגם בישורות כמו נחש שיודע מיקום של כל קשקש בגופו ומתפתל באלגנטיות בין המכשולים. רכיבה קבוצתית נכונה משולה לדעתי, לריקוד של רקדנית בלט. כל אחד יודע את מיקומו בקבוצה ולא חושש שמישהו יחתוך אותו באופן מפתיע, רכיבה שכזו מאפשרת לרכיבה הקבוצתית להיות מהירה (אפילו מהירה מאוד). הרוכבים נהנים להיות חלק מזה אך הדבר יפה ומרשים גם לצפייה מהצד (של משתמשי הדרך האחרים). (כל המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד. אל לאף אחת מהרוכבות שביניכן להיפגע מכך מאחר שידוע שגם הקהילה שלנו, בדיוק כמו "מוטו" , עומדת על 3 דברים: על אופנועים , על הנשים ועל הברכיים-עם סליידר בבקשה). 1)בדקו עם מי אתם יוצאים לרכב. גם אם אתם חברים כבר שנים, תמיד עדיף לצאת עם חבר´ה שהם באותה רמת רכיבה פחות או יותר. הבעיה היא , שזו פריבילגיה גדולה מדי בארצנו מעוטת רוכבי הדו גלגלי אז לפחות בחרו את חבריכם לרכיבה כשהם בעלי אופנועים עם אותו נפח מנוע וביצועים (פחות או יותר). בחור עם GPZ לדוגמה , "יתבעס" ואף יסכן את עצמו אם ינסה לרכב באותה קבוצה יחד עם חבריו שרוכבים על נינג´ות ,פיירבליידים ושות´.. ובאם הם יקפידו לרכב בקצב שלו אזי כולם ייצאו לא מרוצים מן הטיול. 2)תכננו מסלול מראש (ועדיף גם לוח זמנים): תכנון המסלול מונע מצב בו חלק מחברי הקבוצה פשוט "הולכים לאיבוד" במידה ואיבדו את המובילים/מאספים או התעכבו לרגע במהלך הנסיעה. לוח הזמנים ימנע מחברי הקבוצה "למרוח" את הזמן בעצירות, דבר שלרוב יוביל לחזרה בשעות מאוחרות ממה שתכננתם בלבכם. כל מי שסובל מצריכת שמן/דלק גבוהה מהרגיל (מחבריו האחרים לקבוצה) או שמכל הדלק שלו קטן באופן יחסי, חייב להזכיר זאת למוביל הטיול אך גם לשאר חברי הקבוצה. 3)המוביל: התפקיד החשוב ביותר בקבוצה. המוביל של הקבוצה חייב כמובן להכיר את המסלול המתוכנן אך הוא לא בהכרח אמור להיות הרוכב המהיר שביניכם. יחד עם זאת הוא בהחלט חייב להיות אחד מהרוכבים הטובים על מנת שיקבע את קצב הרכיבה הנכון והאחראי ביותר לכולם. המוביל בהרבה פעמים קובע גם (בלי ששאר החברים בקבוצה ישימו לב) את קו הפנייה שממנו ייכנסו כולם לסיבוב/פנייה וכך גם את מהירות הכניסה לסיבוב של הקבוצה. שימוש מוגזם בבלמים לפני סיבובים (ע"י המוביל) יכול להלחיץ מאוד את האופנועים שמאחוריו המעדיפים לעיתים (גם אם לא יודו בכך בפה מלא ולפעמים אף בלי שיכירו בכך בצורה מודעת) לסמוך על המוביל ועל הבחירות שהוא מבצע. לכן חייב המוביל להיות אחד מהרוכבים הטובים בקבוצה. המוביל חייב להיות רוכב שקול (שלא מושך את הקבוצה קדימה כשחלק מחברי הקבוצה לא רוצים/מסוגלים בכך אך גם לא מעכב רוכבים ש"חמים על הגז"). המוביל חייב להשתמש במראות בצורה מוגזמת כדי לוודא שכל הקבוצה אכן מאחוריו ולא נעצרה עם אחד האופנוענים שאולי נתקע בצד הדרך. תפקידים נוספים הנדרשים מהמוביל: להפעיל איתות לקראת כל פנייה על מנת ל"דווח" לרוכבים אחריו על השינוי. (גם הרוכבים מוזמנים להפעיל איתות עבור הרוכבים שאחריהם). תפקיד נוסף הוא לסמן עבור המרשלים (בסימן שיסוכם מראש , כמו הצבעה על המיקום הנדרש) היכן לעמוד. 4)המאסף: אסור שהמאסף יהיה הרוכב האיטי שבחבורה! להפך! הוא חייב להיות אחד מהרוכבים הטובים והאחראיים (לפחות כמו המוביל). תפקידו של המאסף , מלבד לפעול כזנב החבורה שאף אחד לא רוכב מאחוריו ומסתכן ב"להעלם לקבוצה" , הוא גם לראות את נקודות החולשה של הרוכבים לפניו, להעיר ולתקן אותם . נכון , המשפט האחרון נשמע קצת פלצני אבל אם מתגברים קצת על הגאווה המצ´ואיסטית , מגלים שחבר אופנוען יכול להעיר הערות בונות וטובות לחבר שרוכב מולו מאחר והיה למאסף את האפשרות להבחין בכל הטעויות הללו (בייחוד אם ישנם עוד רוכבים מול המאסף ואז יכול הרוכב האחרון לראות כיצד כל אחד מתנהג במצבים שונים ומי שגה בבחירתו).

 

[כרובי-1200]

המשך...המשך...

עוד חשיבות של המאסף המהיר , היא ביכולתו לנוע במהירות קדימה אל המוביל (רוכבי הקבוצה אמורים לפנות לו את דרכו בזמן שהוא ממהר ועוקף את הקבוצה מימין) על מנת לסמן לו לעצור כי אחד מרוכבי הקבוצה נאלץ לעצור בצד הדרך מסיבה כלשהי. 5)הקבוצה: אתאר כאן שני מושגים חשובים: "מרחק ביטחון" ו " אזור ביטחון". כאמור, הרכיבה הקבוצתית ממצה את עצמה ברעיון הרכיבה המדורגת. המרחק בין האופנועים ישתנה מקבוצה לקבוצה ואף מכביש לכביש . המרחק יכול להיות מטר בודד בין אופנוע לאופנוע (ואף פחות מזה) ועד ל20-30 מטר בין אופנוע לאופנוע. (בד"כ ככל שהרוכבים מכירים את צורת הרכיבה של האחר, כך הם יודעים מהו "מרחק הביטחון" שאפשר/מותר לקחת אחד מהשני) רווח בין האופנועים (המרחק המינימלי הדרוש להרגשת הביטחון של כל רוכב) נקרא "אזור הביטחון". אזור הביטחון נקבע על ידי כל רוכב בצורה שונה. חלק מרגישים בטוחים כל עוד אין אף עצם זר במטר-מטר וחצי הקרובים אליהם (מכל הכיוונים של האופנוע) וחלק נזקקים ליותר. איך זה עובד ? נניח שהקבוצה נעה על כביש דו-סטרי בעל נתיב אחד לכל כיוון.(גם אם מדובר על יותר מנתיב אחד, צריכה הקבוצה להקפיד לעשות שימוש רק בנתיב בודד ולא "להתפרס" על כל הכביש שזו דוגמה לרכיבה קבוצתית לא נכונה). ובכן , המוביל בוחר קו מסוים בנתיב עליו ירכב. הבחירה של המוביל נקבעת לפי מספר הרוכבים בקבוצה. במידה ויש נתיב אחד לכל כיוון , צריך המאסף לרכב בצד שמאל של הנתיב כדי למנוע כניסה של רכב בין חברי הקבוצה לכן , במידה ויש מספר אי זוגי של אופנוענים (כולל המאסף והמוביל) צריך המוביל לרכב בשמאל הנתיב וכך יווצר מצב בו המאסף רוכב בשמאל הנתיב . במידה ויש מספר זוגי של רוכבים , צריך המוביל לרכב בצד ימין , כך גם יוכל המאסף לרכב בשמאל הנתיב. באם הקבוצה נמצאת בנתיב השמאלי (יש נתיב נוסף מימינה) צריך המאסף לרכב בימין הנתיב בו נמצאת הקבוצה כדי למנוע (כמו מקודם) מצב שבו מכונית תיכנס בין חברי הקבוצה. ועל כן צריך המוביל (כאמור , לפי מספר החברים) לבחור בקו המתאים לו בנתיב כדי להותיר את המאסף במיקום הבטוח ביותר. מי שרוכב מאחורי המוביל צריך לרכב מימינו בצורה כזו שיראה את פניו של המוביל במראה הימנית של האופנוע המוביל. זאת אומרת, שכל פעם שהמוביל "יזרוק" מבט למראה הימנית שלו הוא ייראה ת-מ-י-ד את האופנוע הכי קרוב אליו . יתרונות הרכיבה בצורה הזו: צורת רכיבה זו , מבטיחה "שלוה נפשית" למוביל שיודע שאף אחד לא "יחתוך" אותו מצד זה (לא רכב ולא אופנוע אחר) אזור הביטחון שלו (מטר שניים מכל הצדדים של האופנוע) נשאר "מכוסה" על ידי הרוכב שמאחוריו. כמו כן , במקרה של בלימת חירום של האופנוע הראשון , עדיין נשאר האזור שמול האופנוע השני פנוי לבלימה. (האופנוע הראשון, המוביל, יודע שגם יש באפשרותו "לשבור" הצידה מבלי לחשוש שייכנס בדרכו של אופנוע אחר.) במידה והמוביל עובר לקו אחר בנתיב, נגיד לחלקו הימני של הנתיב , יעבור הרוכב שמאחוריו לרכב משמאלו. ז"א שכעת הוא נדרש לראות את עיני המוביל במראה השמאלית של האופנוע המוביל. הערת ביניים :מי שרוכב מאחורי המוביל צריך לאפשר לו (אם הוא מבחין שהמוביל בוחן את המראות בצורה דקדקנית) לראות את כולם ולנוע מעט הצידה על מנת לאפשר למוביל לבחון את כל הקבוצה. וכך כולם רוכבים בצורה מדורגת, אלכסונית זה לזה. כל אופנוע נמצא במיקום ההפוך לאופנוע שמלפניו : האופנוע שלפניך נוסע בצד הימני של הנתיב-אתה תרכב בשמאל הנתיב, מקפיד לראות כ-ל הזמן את עיני הרוכב שלפניך במראה ש-ל-ו. זה לא קל, זה לא פשוט , זה מצריך תרגול והרבה! זה מצריך רכיבה משותפת לאורך זמן עם אותם רוכבים (גם מבחינת קילומטראז´ , גם מבחינת שעות וגם מבחינת מספר טיולים. אבל התוצאה שווה הכל! ההנאה מובטחת! (כל עוד יינקטו צעדי הבטיחות הנדרשים והקפדה על שלל הכללים המתוארים כאן). 6) מרשלים: זהו תפקיד שאינו חובה כאשר כולם נוסעים לכביש מוכר או בטיולים רגילים ובכל זאת, מצאתי לנכון להזכיר אותו מאחר והוא מוסיף לאיכות הטיול ולהרגשה הכללית של כל הרוכבים. הכוונה היא לרוכב אחד או שניים שנעמדים בנקודה חשובה : פנייה לדרך צדדית, עצירה לתחנת דלק, פנייה לכיוון מסוים בצומת כלשהי (כשלא ממשיכים על הדרך הראשית). המרשל נעצר באותה נקודה ומסמן לרוכבים שמאחוריו לאיזה כוון להמשיך לרכב. תפקידו מסתיים עם הגעתו של המאסף המסמן לו להמשיך.(אסור שהמאסף יעבור אותו מבלי שיראה שגם המרשל יצא להמשיך בדרכו). חשוב לזכור! אסור שהמרשל ישנה את נתיבו בהפתעה על מנת לעצור בצד ואסור שהוא "יעשה הכל" על מנת לעמוד כמרשל עבור שאר הקבוצה, זה יכול להביא לתאונות מיותרות עם שאר הקבוצה שלא מצפה לכך. עדיף לדעתי , שהרוכב הקרוב ביותר למוביל (הרוכב השני בקבוצה) יהיה בקשר עם המוביל שיסמן לו היכן לעמוד וכך כל שאר הקבוצה (החל מהרוכב השלישי) יודעים על שינוי בתוואי המסלול. 7)כניסה לסיבוב/עיקול/פנייה : כל החוקים נשברים. נקודה. אין יותר רכיבה מדורגת-הקבוצה מסתדרת בקו ישר (אחד מאחורי השני) וכל אחד בוחר את מהירות וקו הפניה הרצויים לו, אבל! וזה אבל גדול- אין מצב בו מישהו שרוכב קצת טוב יותר ייכנס לתוך קו הסיבוב של הרוכב לפניו! גם אם הרוכב שלפניו "מבעס" לו את הסיבוב / גורם לו לרכב לאט יותר / גורם לו לבלום בתוך הסיבוב (אשמתך-למה נכנסת מהר יותר?) / גורם לו "לא להשכיב", יתהפך העולם: אתה ל-א עוקף אף אחד שנמצא לפניך. (כאמור, מדובר על רכיבה משותפת, שהיא שונה מהמצב בו מספר אופנוענים "מתיישבים" על רצף פניות ו"תוקפים" אותם במשך שעה ארוכה). לאחר היציאה מהסיבוב או מרצף העיקולים וחזרה לרכיבה בקו ישר (פחות או יותר) חוזרים לרכיבה המדורגת. ועוד כמה נקודות לשיפור הרכיבה הקבוצתית (טיפים) כדאי לרכב עם אורות, זה מקל על כולם . אבל! - רוכבים רבים נוהגים לרכב בשעות היום עם אור גבוה, ברכיבה קבוצתית, כשמחשיך, חשוב להוריד את האורות לאורות דרך רגילים על מנת לא לסנוור את שאר הרוכבים שלפניך.

 

[כרובי-1200]

המשך שחזור שרשור ההודעות

כדאי לדבר לפני היציאה לדרך על סימנים מוסכמים: (תמציאו אתם מה שנוח לכם) הצבעה על מכל הדלק כדי לסמן לרוכב האחר שאתה בשלבי סיום המכל ושצריך לעצור לתדלק , הרמת יד וסיבוב האצבע העליונה כדי לסמן על נוכחות משטרה באזור, ועוד כהנה וכהנה …(חשוב גם לקבוע סימן מוסכם ל "האט!"). לדעתי , החלק ברכיבה הקבוצתית שהוא המועד ביותר לפורענות (לתאונות) הנם 5 הדקות הראשונות לאחר היציאה (אם ביציאה לטיול ואם ביציאה לאחר עצירה ממושכת). זהו בדיוק הזמן שבו לאף אחד לא ממש ברור מהו הנתיב עליו כולם דוהרים קדימה ולאף אחד לא ידוע מהי המהירות הנדרשת. כולם נוטים "לרוץ" קדימה ולרכב על מספר מסלולים בו זמנית (וכך להעלם אחד מהמראות של השני שזה פתח לסכנה) רק לאחר אותם 5 דקות קריטיות הקבוצה מסתדרת כשכל אחד מוצא את מקומו ברכיבה המדורגת. כולם חייבים להיות ערים לסכנה הזו, בייחוד המוביל שאמור למצוא מהר מאוד את המהירות הנכונה שתאפשר לכולם להסתדר מאחוריו. לעיתים, מגיעים לקטע כביש במהלך הנסיעה אותו חלק מהרוכבים מכירים טוב יותר מהשאר או שמגיעים לקטע בו אחד הרוכבים רוצה "לשחרר קצת לחץ" או "להרביץ גז" (מחק את המיותר), זאת אומרת שהוא מתכוון באותו רגע ממש מבלי להודיע על כך לאף אחד, להתפרץ קדימה ומהר - אין שום בעיה: רק תעקפו את המוביל (כמו את שאר הקבוצה) משמאל בלבד! ותצאו עם איתות הצידה משאר הקבוצה. סיימתם ? תנו למוביל לעבור אתכם שוב והשתלבו בצורה נבונה חזרה בקבוצה. אז זהו! זה הכל! זה אולי נשמע טרחני משהו ואולי זה נראה כמו המון כללים בשביל סה"כ רכיבה משותפת עם חברים אבל בסופו של דבר, רוב הכללים כבר ידועים לרובכם או מובנים מאליהם אבל הכל הוזכר כאן בשאיפה שכולם יידעו את הכל. שמירה על הכללים הללו (כמובן שניתן ורצוי להגמיש ואף להוסיף כללים בהתאם לאופי הקבוצה) תביא לרכיבה מהנה יותר עם חבריך לרכיבה ותמנע מהפיכתה לרכיבה מלחיצה (לשווא!) או מסוכנת (גם כן לשווא !) אני רוצה להודות לישו על בנדיט על התוספת החשובה לגבי מיקום המאסף בנתיב ולספייק על ההגהה ועל התיקונים הלשוניים הנדרשים. רכבו בזהירות ותנו בגז ! שלכם , כRובי I’m not riding away from life… I’m accelerating right into it! נ.ב :אם יש לכם הארות/הערות/טענות (ת"ש/מין/כלכלה וכו´) תמיד ניתן לפנות אלי על גבי דפי הפורום או במייל שלי ,אשמח להוסיף/לשנות ולשפר את המאמר הנ"ל בעזרתכם! המייל שלי [email protected]