אני אישית נהנתי מאוד מנושא הרכיבה
הטיפולית כשהיא היתה עוד ממש בחיתולים כאן בארץ, שני השובבים שלי היו בחוג בחווה הטיפולית של אניטה וגיורא שקדי (כשזו מתל מונד היתה במושב בית יהושוע, לפני יותר מ 10 שנים), אני חושבת שעצם זה שילד מאוד צעיר רוכב על חיה מאוד גדולה ולומד שכל תנועה שלו משפיע על החיה הגדולה הזו (הסוס כמובן), יש בזה משום פיתוח השליטה העצמית, הדימוי העצמי עולה, ואינך יכול להשתולל כאשר אתה רכוב על הסוס, אינך יכול לאבד שליטה,יש לכך השלכות וזה יכול לגרום לך ליפול או לנזק אחר וכדו´..., כך זה עבד מתוך מה שאני יודעת/זוכרת אצלנו, מה גם שלימים קנינו סוסים והילדים היו ממש עם קשר מדהים ורגש אמיתי לסוס, רגשית ופיזית זה עשה טוב. מעבר לנסיון הזה שהצגתי, אין לי ידע מדעי, מלבד זה שכבר יותר משלוש שנים אין ברשותנו סוסים (מכרנו אותם, זה תחביב מאוד מאוד יקר, לא יכולנו לעמוד בהוצאות), היום יש ברשותנו רק אוכף יקר ערך מעור, שנשאר ליופי בבית. בהצלחה,