רואה בכוכבים*
New member
רכבת הרים...
ראשית, אני אכן רואה עצמי בר מזל. ובקשר ל``הצליח לך`` ובכן הרבה עבודה והשקעה טמונים בהצלחה הזאת וזה מה שמוביל אותנו ל-שנית... שנית, מערכת יחסים בין שני אנשים יש לטפח ולעצב כל יום מחדש, יש לשמור על הגחלת ולדאוג ללבות אותה וזה כרוך בהרבה עבודה, הקשבה, ויתורים, והתמודדות יום יומית עם האגו. אני ער ומודע לכל הקשיים ומאמין שהכל תלוי בבסיס בין השנים.(וכמובן שחלק נכבד מהבסיס הוא גם הריח) כל עוד הוא חזק ומושתת על יסודות של רגש אמיתי, אהבה אמיתית, ניתן לגבור על כל המיכשולים. לרוב אנשים מתחברים לאנשים אחרים כשהם עדיין לא מגובשים ולא רואים את כל התמונה... החיפוש הוא מידי נכון לאותו זמן וההתיחסות לחיים היא אימפולסיבית ועד מהרה אנחנו מוצאים עצמנו במערבולת חברתית שסוחפת אותנו קדימה, בקושי רב אנו מנסים להסתכל לצדדים ולהבין את עצמנו או את הסביבה ובינתים החיים מתקדמים. מצבנו הנפשי והאינטלקטואלי חיבר אותנו לבן אדם וביחד אנו יוצאים למסע מסחרר בין נתיבי הנורמה ממלאים את ליבנו במשאלות, מזיפים הגשמות ורצים הלאה... יום אחד הסחרור פוסק, הנורמה כבר לא מדאיגה אותנו ובטח שלא הסביבה, אנחנו מסתכלים על חיינו ולא ממש מבינים איך הגענו לאותה נקודה(לפעמים אנחנו כן מבינים...)ואז התסכול מתעורר ומוצא עצמו בתוך מבצר הבנוי היטב ומלא בכל מיני מוצרים חשמליים שקשה לחיות בלעדיהם... הנשמה מתחילה להעיק ולדרוש הקשבה אך אין הקשבה במבצר, הרגש צמא ליופי ולמגע והמבצר כל כך קר...מלא בריק. במקום לטפח את הזוגיות אנו מטפחים את הקריירות שלנו במקום להקשיב אחד לשני אנו מקשיבים לקריין בטלויזיה במקום לגלות את היופי אנחנו מחפשים את הכיעור במקום לטפח מגע הדדי אנו מטפחים מגע מהיר וזול במקום להסתכל בעינים אנו מסתכלים לצדדים במקום להודות על מה שיש אנו מחפשים את מה שאין במקום לחשוף את חולשותינו אנו מסתובבים עם שלטים על חולשות האחר... אכן המציאות לא קלה והחיים במחיצת בני זוג הם מסכת של התמודדויות אך הפרי של אותן התמודדויות...הו הפרי המתוק של האהבה וההסנפה ההדדית הזו שווה את כל הקשיים ואת כל הנסיעה המטורפת הזאת ברכבת הרים של זוג אוהבים. באהבה, רואה בכוכבים.
ראשית, אני אכן רואה עצמי בר מזל. ובקשר ל``הצליח לך`` ובכן הרבה עבודה והשקעה טמונים בהצלחה הזאת וזה מה שמוביל אותנו ל-שנית... שנית, מערכת יחסים בין שני אנשים יש לטפח ולעצב כל יום מחדש, יש לשמור על הגחלת ולדאוג ללבות אותה וזה כרוך בהרבה עבודה, הקשבה, ויתורים, והתמודדות יום יומית עם האגו. אני ער ומודע לכל הקשיים ומאמין שהכל תלוי בבסיס בין השנים.(וכמובן שחלק נכבד מהבסיס הוא גם הריח) כל עוד הוא חזק ומושתת על יסודות של רגש אמיתי, אהבה אמיתית, ניתן לגבור על כל המיכשולים. לרוב אנשים מתחברים לאנשים אחרים כשהם עדיין לא מגובשים ולא רואים את כל התמונה... החיפוש הוא מידי נכון לאותו זמן וההתיחסות לחיים היא אימפולסיבית ועד מהרה אנחנו מוצאים עצמנו במערבולת חברתית שסוחפת אותנו קדימה, בקושי רב אנו מנסים להסתכל לצדדים ולהבין את עצמנו או את הסביבה ובינתים החיים מתקדמים. מצבנו הנפשי והאינטלקטואלי חיבר אותנו לבן אדם וביחד אנו יוצאים למסע מסחרר בין נתיבי הנורמה ממלאים את ליבנו במשאלות, מזיפים הגשמות ורצים הלאה... יום אחד הסחרור פוסק, הנורמה כבר לא מדאיגה אותנו ובטח שלא הסביבה, אנחנו מסתכלים על חיינו ולא ממש מבינים איך הגענו לאותה נקודה(לפעמים אנחנו כן מבינים...)ואז התסכול מתעורר ומוצא עצמו בתוך מבצר הבנוי היטב ומלא בכל מיני מוצרים חשמליים שקשה לחיות בלעדיהם... הנשמה מתחילה להעיק ולדרוש הקשבה אך אין הקשבה במבצר, הרגש צמא ליופי ולמגע והמבצר כל כך קר...מלא בריק. במקום לטפח את הזוגיות אנו מטפחים את הקריירות שלנו במקום להקשיב אחד לשני אנו מקשיבים לקריין בטלויזיה במקום לגלות את היופי אנחנו מחפשים את הכיעור במקום לטפח מגע הדדי אנו מטפחים מגע מהיר וזול במקום להסתכל בעינים אנו מסתכלים לצדדים במקום להודות על מה שיש אנו מחפשים את מה שאין במקום לחשוף את חולשותינו אנו מסתובבים עם שלטים על חולשות האחר... אכן המציאות לא קלה והחיים במחיצת בני זוג הם מסכת של התמודדויות אך הפרי של אותן התמודדויות...הו הפרי המתוק של האהבה וההסנפה ההדדית הזו שווה את כל הקשיים ואת כל הנסיעה המטורפת הזאת ברכבת הרים של זוג אוהבים. באהבה, רואה בכוכבים.