רישיון למט

[קופי פייטר]

רישיון למט

אהלן, פורום יקר. יש לי שתי שאלות: 1. כותבים "רישיון" עם י', אך איך כותבים בסמיכות: "ברישיון משרד הבריאות" או "ברשיון משרד הבריאות"? 2. יש לי לקוח שדורש שהמילה "מט" (ההפך מ"מבריק") תהיה כתובה עם א' - מאט. הוא טוען שככה מקובל אצל חברות הקוסמטיקה. מבחן גוגל מכריע כמובן ל-מט. מה אתם אומרים?

 

[trilliane]

היי קופי פייטר, ברוך הבא!

1. רישיון נשאר רישיון. היו"ד בצורת הנפרד נשמרת גם בצורת הנסמך, לפי החלטת האקדמיה: תנועת i נכתבת באות יו"ד. למשל: דיבור, יישוב, אישה, נטייה, ייתן, תיכתב. אבל יו"ד לא תיכתב לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון שמלה, מכתב, דמיון (=דִּמְיוֹן), חוץ ממילים שבצורת היסוד שלהן נכתבת יו"ד (בכתיב חסר הניקוד), למשל: זיכרונות (צורת היסוד: זיכרון), ניסיוני (הניסיון שלי או שם התואר; צורת היסוד – ניסיון). כלומר, במשקל קִטָּלוֹן (זִכָּרוֹן, נִסָּיוֹן, רִשָּׂיוֹן) שנכתב בכתיב חסר הניקוד קיטלון, היו"ד נשמרת גם בנטייה (אף שהדגש לא). החריג לכך הוא במקרה שתנועת i לא נשמרת, כמו למשל בעיקרון (עִקָּרוֹן) כי בנטייה החיריק מתחלף בסגול (עֶקרון־, עֶקרונות) ולכן עקרון־, עקרונות. 2. גם אני מעדיפה "מט" ללא אל"ף, אבל הוא הלקוח, הוא קובע. אם הוא טוען שכך מקובל בתחום שבו הוא עוסק וזה מה שהוא רוצה, זכותו; אמרת את דעתך, הבאת סימוכין, עשית את שלך. עריכה או ייעוץ לשוני הם בסופו של דבר המלצות והצעות, אי אפשר לחייב את הכותב. מי שעומד מאחורי הטקסט צריך לעמוד מאחוריו ולהיות מרוצה ושלם עם התוצאה, הוא משלם עליה כסף.

 

[אנילי מילי]

אאל"ט, דווקא המילה 'רישיון' באה בשתי הצורות:

גם רשָיון וגם רשְיון (השני כמו פתְרון, שווְיון), ואז בכתיב חסר הניקוד: רשיון (אם כי התיקון של גוגל דורש את היו"ד!). אבן שושן מביא את שתי הצורות.

 

[trilliane]

לפי האקדמיה רק רישיון

דרך המלך בצורתם של השמות האלה היא במשקל פִּעָלוֹן: גִּזָּרוֹן, חִסָּרוֹן,(1) כִּשָּׁרוֹן,(1) סֵרָחוֹן, פִּתָּיוֹן, רִשָּׁיוֹן. http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D005.aspx גם במאגר המונחים מופיע רק רִשָּׁיוֹן בנפרד (רִשְׁיוֹן בנסמך), כך גם במילון הווה וספיר; אב"ש אינו מתיימר להיות מילון תקני (למעט, אולי, מהדורת שנות האלפיים) ולכן אינו מקור מתאים לבדיקת תקינות. למיטב ידיעתי המילון היחיד שמתיימר להיות תקני הוא "מילון ההווה"; מאחר שגילו מתקרב כבר לעשרים שנה והוא לא עודכן מאז, כדאי תמיד לבדוק גם בהחלטות האקדמיה ליתר ביטחון.

 

[sailor]

אמרו? מה אמרו? שיאמרו!

בהינף יד הם מוחקים חֶסְרון כיס? (למשל) אבל היא עמוד תעמוד ואף על פי כן עמישראל נע ינוע.

 

[trilliane]

מי מחק חסרון כיס? למה סתם לתקוף?

חיסרון בנסמך אכן חֶסרון. בדוק במילון, באתר האקדמיה וגם בהודעתי מ-16:01.

 

[sailor]

חק? האקדמיה אהובתך

בקטע אליו קישרת.

 

[sailor]

עם התפוז בלע רק אות אחת, אחרי השזרוג האחרון

בלע 4 - צ"ל מי מחק?

 

[sailor]

ועכשיו "הוא הראה לי" בלע רק פ

 

[trilliane]

בדוק שוב, זה לא מה שכתוב בקטע.

 

[קופי פייטר]

תודה רבה על התשובה המעמיקה

אחלה פורום. אני עוד אציק לכם הרבה. (-: נ.ב: יש שני דברים שהתייאשתי מלתקן לקוחות עקשנים, ואני כבר חי עם זה בשלום: א. "אודות". אני יודע שהאקדמיה אינה מכירה במילה זו ומתעקשת על "על אודות", אך הלקוחות עדיין מעדיפים את "אודות" הקצר. ב. "הינו" ובעיקר "הינה" במקום "הנו" ו"הנה". אגב, האקדמיה כבר קיבלה את "מינהל" במקום "מנהל", או שעדיין לא, ואני צריך לתקן? יום טוב.

 

[trilliane]

האקדמיה ממליצה במקרים אלה על שימוש בניקוד עזר

 

[sailor]

הלקוחות שלך יודעים עברית עכשוית

שלרוב הרבה יותר יעילה תקשורתית מהחלק ההזוי שבכללי האקדמיה והם צודקים.

 

[שבולת ירוקת העין]

קבל

על ההקפדה וההשקעה שלך

נראה לי שלא רבים הם במקצועך שיתעקשו ויבדקו פרטי פרטים כאלה

 

[שבולת ירוקת העין]

בעניין אחד אני חולקת עלייך

"הלקוח הוא הקובע" תלוי במה. לדעתי אם לקוח שכר את שירותיו של עורך לשון הוא צריך לקבל את "מרותו" בענייני לשון. אם זה עניין של סגנון או תוכן או מונחים מקצועיים בהחלט יש מקום לקבל את עמדתו של הלקוח, אבל בענייני לשון, תקניות וכו' זה תפקידו של איש הלשון. וזה גם המוניטין שלו. לעניין הדוגמה הספציפית - גם אני לא הייתי מתעקשת על כתיב ללא אל"ף, מכיוון שכללי התעתיק כאן אינם נוקשים עד כדי כך, אבל באופן עקרוני - העובדה שהלקוח משלם כסף לא מקנה לו זכות לקבע צורות שגויות. אולי התכוונת למה שאני מתכוונת אבל זה לא לגמרי ברור מדברייך.

 

[sailor]

לו לשון היתה מתימטיקה

היה אולי צדק בדבריך (בכפוף למשפט גדל למשל). לשון אינה מתמטיקה, תקן ללשון הוא כלי מסרס ובמקרים רבים פוגע בתקשורתיות ואינו עונה על תמורות החלות בתקשורת בין אנשים. כמו שלגבי רופא למשל הוא יועץ, אך רק אני קובע מה יעשה בגופי, כך הלקוח פונה ליועץ כדי לקבל עצה מקצועית לגבי טקסט וזכותו לקבל את העצות או חלק מהן ולדחות חלק או את כל העצות.

 

[AYELET1]

 

[trilliane]

הטקסט הוא של הלקוח, אי אפשר להכתיב לו

הוא לא "קובע" צורות שגויות, אבל זכותו להשתמש בהן, כן. עורך לשון הוא כמו סטייליסט או יועץ לכל דבר אחר ואף שהוא איש המקצוע בנושא הלשון, הלקוח לא חייב לקבל אותן. שוב, הטקסט שלו. הוא עומד מאחוריו. הוא כתב אותו. הוא משלם עליו. הוא צריך להרגיש שלם איתו. אם אני כעורכת מרגישה שאני לא יכולה לעבוד עם הלקוח כי הוא מתעלם מהצעותיי ואני לא רוצה ששמי ייקשר לנושא (אם בכלל קיבלתי קרדיט) וזה יפגע במקצועיותי, אני יכולה להגיד תודה, שלום וללכת.

 

[אודיה 51]

אני מסכימה עם טריליאן

יש הוצאות ספרים מכובדות שאינן מוכנות שייכתב בספריהם המילה "הייתה", אלא רק - "היתה". אני עורכת לשון של עיתון מסוים שמסרבים לקבל את "מע"ץ" וןדורשים לתקן ל"מע"צ". אין לי ברירה ושיניתי בניגוד לכללים. היוצר והכותב - הטקסט הוא שלהם, לא שלי. אני יכולה רק לייעץ.