ריקנות

[naturegirl2]

ריקנות

שלום..אני בחורה בת 19 וכל בוקר אני קמה עם מועקה. אני חשה בזבוז וחוסר סיפוק בחיים....שתמיד צריך להלחם בשביל להשיג וליפול ושוב לקום ואין לי כח לזה. זה מעגלים של בנייה והרס שמסתובבים מהר יותר ממני. היתי אצל פסיכולוגים וגם מאמנים אישיים וזה לא עזר. אני בנאדם פסימי כלפי עצמי-אולי זו הבעיה ? בגלל המחשבה השלילית הכל קורה לי שלילי? ולא הולך? יש לי ככ הרבה מה להציע ואנרגיות אבל אין לי איפה לשים אותם ואני מרגישה מועקות ועצבנויות. איך אדם לומד לשים עצמו במקום הראשון? כי אני תמיד שמה אחרים לפניי. מוותרת על הצרכים שלי כדי לתת לאחרים להתקדם דבר שקורה באופן אוטומטי אצלי...מה לעשות? איך לפרוח? עד מתי המצב ימשיך ככה?....אוף...יש עוד ככ הרבה להגיד

 

[ישראל שורק]

מפליא

מפליא, שלמדת כל כך הרבה על החיים. שגילית את טבעם הסיזיפי, הנוקשה המעגלי ואת בת 19 שנים בלבד. אני משוכנע שתגלי בהם עוד הרבה פנים אחרים. שתראי שאת החיים יוצרים יותר מאשר מוצאים. תסלחי לי אם לא אכנס פה להרצאה ארוכה. הייתי רוצה לספר לך יותר אך עלי להביט בעינייך כדי לעשות את הדבר הזה. לאט לאט אעשה זאת. גם אזרחים שגולשים בפורום זה והמועקה שלך תיכנס לליבם ותעיק גם עליו- אף הם יכתבו לך. הייתי רוצה לכתוב לך שפילוסופים יעשו טוב יותר את מה שפסיכולוגים ומאמנים לא הצליחו לעשות. זה יהיה יהיר. אני באמת חושב שכוחותייך שלך הם שיושיעו אותך ואין אלא להוציא אותם מן הכוח אל הפועל. קל לכתוב, אני יודע. על כן אעצור פה. איתך, ישראל

 

[naturegirl2]

ישראל..

זו בדיוק הבעיה! אני בת 19 וחושבת על הדברים האלה..אבא אומר שאני הגעתי למסקנות שהוא הגיע אליהן רק בגיל 40 ומעלה. לפעמים בא לי להיות עוד אחת בת 19 רגילה אבל לפעמים אני אומרת תודה על הניסיון שצברתי. שמע קטע ותגיד את דעתך. היה אדם שרצה לשנות,ולהשפיע. הוא קם בוקר אחד וקרא לכל תושביי העיר להקשיב לו,אך אף אחד לא עשה כן. אמר האדם,אם לא אשנה את העיר,לפחות את הרחוב אשנה. דיבר עם שכניו,חבריו..ושוב ללא הועיל. ניסה האדם לשנות את משפחתו...שגם היא לא התייחסה לדבריו. יצא האדם וחולל את השינוי בתוכו,ואז הכל השתנה. היש אמת בדבר?

 

[ישראל שורק]

כן. אני משוכנע שכן

אדם בתוך עצמו הוא גר. בה בעת הוא אזרח בעולם כולו. את הקטע שכתבת אפשר להבין באופן עמוק ועשיר ואפשר להבין אותו באופן פשטני ושטחי.אני מעדיף את הכיוון הראשון. תודה על מה שכתבת. את רואה שאת מתחילה לייצר מציאות אחרת בעצמך וזה מרחיב את הלב משמחה. אני מציע לך תרגיל: מלאי בתוכן את מה שכתבת בעצמך (את הסיפור). כלומר נסי לחשוב איזו דוגמה (מחייך שלך) תתן בו משמעות ועומק. העולם שברוחנו גם הוא העולם. אני חושב שזה נכון. אך לצד רוחנו קיים העולם (הדבר כשהוא לעצמו) והוא יפה עד כאב וכואב עד אין סוף.

 

[MetalSinagouge]

אולי שינוי פנימי הוא לא קלישאה.

מיהו הקוסם שהופך את הדשא לירוק? את. העולם הוא לא טוב ולא רע, זה החיבור בין הצופה לנצפה שהופך אותו למה שהוא. יש ימים שבהם אני מתבאס כי אני רואה שהיקום הוא אינסופי ויש ימים שאני מתענג על הדברים הקטנים. זה קצת מבאס לשמוע שאבא שלך הגיע למסקנות כאלה בסופו של דבר. זה גורם לי לראות דברים בצורה פאטאליסטית. צריך לנצל את החיים לעשות את מה שבנאדם רוצה (או חייב) לעשות.

 

[nehud]

על הויתור על פי לאו צה

ותר ,ותצליח השתחווה, ותעמוד זקוף. היה ריק, ותתמלא. הנח לישן ללכת, ולחדש להיכנס. החזק במעט, ויהיה לך מקום לקבל עוד. הקדמונים אומרים "ותר ותצליח" האם זו שטות ריקה? נסי זאת. אם ישרה את , תמצאי את סיפוקך. באהבה אהוד

 

[nehud]

תכונות המנחות את לאו צה

אהבה, פשטות וההעזה שלא להציב את עצמי לפני אחרים!! מאהבה בא אומץ לב! מפשטות באה הנדיבות! מההעזה שלא להיות ראשון, באה המנהיגות!!! באהבה אהוד