ריפלוקס או היצרות הפילורוס? מחר במיון יתברר..

ריפלוקס או היצרות הפילורוס? מחר במיון יתברר..

אז היום היינו אצל גסטרואנטרולוג ילדים, עם יובלי שמקיאה לנו בקשת.
האינפמיל עשה לה לא טוב, וההסמכה עם קורנפלור לא לגמרי עוזרת.
ממה שתיארתי לו, הוא אמר שלא בטוח שזה בכלל ריפלוקס, ואמר שיש סיכוי שזה היצרות השוער בין הקיבה לתריסריון - פילורוס (לא מאפשר לאוכל לעבור)
הוא גם מישש לה את הבטן, ואמר שהוא לא רוצה לחכות עד שאעשה את האולטראסאונד במכבי, אלא לגשת מחר בבוקר למיון ילדים, ולעשות את האולטראסאונד..
הוא גם הכין אותי מראש שכנראה נתאשפז שם...
אם זו באמת היצרות הפילורוס, הפיתרון הוא ניתוח....
הקטנות רק בנות חודש, ועוד לא עזבתי אותן ליותר מכמה שעות.
למי שהיתה מאושפזת עם תינוקות כה קטנים - מה כדאי לקחת איתי לבית חולים?
חשבתי להשאיר את העגלה בבית לאשתי, שנשארת עם הקטנטונת השניה, וללכת עם סלקל ומנשא בד שיובלי אוהבת להירגע בו.
צריך לקחת אוכל? חיתולים?
יש למישהי המלצות?

אוף... אני מודאגת...
 
מקווה שזה לא פילורוס

ו"רק" ריפלוקס...

לבי"ח את צריכה חיתולים, תמ"ל, משחה לטוסיק, שמפו/סבון למקלחת, בגדים להחלפה, מנשא, מוצצים, בקבוקים, סלקל ליציאה מהבי"ח...

אני הייתי לוקחת גם מובייל/ צעצוע רך מהבית ואולי מוזיקה שתעזור להעביר את הזמן...

מחזיקה לך אצבעות שתשחררו ממש ממש מהר
נשיקות
 

mbar30

New member
ערב טוב וחיבוק

מנסיון שלי אמיר הבכור היה עם פילוריק סטנוזיס היצרות של שוער הקיבה
גם אני עצמי עברתי את אותו דבר בגיל חודש זה בערך הזמן שההקאות הן בקשת ותכופות מאוד
על מנת שהילדה תחזור מהר לאיתנה עשי מה שהרופאים אומרים ותהיי עם יד על הדופק
מישוש הבטן על מנת לגלות את ההצרות - הם מרגישים שם משהו כמו זית באיזור הבטן - איזור השוער
מה לקחת לבית החולים? את התאומה את חייבת להשאיר בבית עם מישהו לא רצוי להביא אותה למקום כזה ללא צורך
קחי את השמיכות של התאומה עם הריח של הבית, תכיני תיק לשהות של כמה ימים תכיני גם בגדים בשבילך כי את תהיי שם כל הזמן
אם את מניקה = את מסודרת אם לא תתארגני על בקבוקים, אמצעים לניקוי הבקבוקים טיטולים כמו חמ"ל בבית על אותו עיקרון
קחי בחשבון שזה ניתוח לא מסוכן- את תקבלי עליו אינפוורמציה לפני כשהמנתח ישוחח איתכם על הפרוצדורה אנחנו לפי מיטב זכרוני היינו יומיים בטיפול נמרץ ואחרכך עברנו לחדר רגיל אבל הזכרון שלי לא משהו בשעות כאלה וזה היה לפני כמעט 13 שנים.
אל תתבישי לשאול את המנתח כל שאלה שתעלה לך במוח- אפילו אידיוטית לא להתבייש ידע זה כוח וזה מנחם לדעת
אני יודעת שאת לחוצה ולא מסוגלת לנשום מהפחד אבל תדעי לך שזה ניתוח שכדאי לעבור מהר אאל"ט הם מנטרים את הילדה למשך יום עורכים בדיקות דם וכאלה - תתאפקי מלהרוג את האחיות כשהם מוציאים דם מהרגל למרות שתרצי לחנוק אותן - זה רק לטובת הילדה.
תשמרי על אופטימיות ותדעי שאני עברתי את הניתוח לפני 42 שנים והכל בסדר איתי ואמיר שלי עבר את אותו ניתוח בדיוק לפני 13 שנים לערך והרפואה מתקדמת
שיהיה בהצלחה ותספרי מה קורה
 
וכמה טיפים

דבר ראשון- מאחלת לך שזה יתברר כ "רק ריפלוקס", ושכל הדיון הזה יישאר בגדר התיאוריה. במידה ולא, אנחנו היינו מאושפזים עם השבלול כשהיה פצפון.
לגבי מה להביא: דבר ראשון, קחי בחשבון שאם את מתאשפזת איתה לבד את בעצם די כבולה לחדר/מחלקה. לא יודעת איך יהיה אצלכם, אבל אנחנו אחרי ניתוח פשוט אושפזנו בטיפול נמרץ היות והשבלול פג. הייתי איתו לבד כי בעלי היה עם שאר הילדים בבית. לא יכולתי לצאת מהמחלקה,כי הוא היה מחובר למוניטור וכו', וכמובן שלא יכולתי ללכת בלעדיו, ככה שקחי בחשבון את צריכה להיערך מבחינתך למספיק שתייה ואוכל (אני קלטתי בלילה אחרי כל הלחץ של היום שאין לי אוכל ושתיה, ואין לי גם דרך ללכת ולקנות....)
כדאי שתביאי לעצמך בגדים שיהיה לך נוח לישון בהם, ואפילו איזו שמיכה דקה להתכסות.
לגבי יובל- אם את לא מניקה: להביא בקבוקים, בקבוק גדול עם מים רתוחים ,תמ"ל, מברשת ונוזל ניקוי. אני מתארת לעצמי שביה"ח מספק תמ"ל למי שצריך, אבל לא רציתי לסמוך על זה. כנ"ל לגבי טיטולים.
גם בגדים הבאתי מהבית, שוב למרות שיש בביה"ח, אבל לא רציתי שילבש בגדים של בי"ח. הבאתי גם חיתולי טטרה ואת השמיכה שלו. אגב, המרדימה המקסימה שהיתה לנו לקחה אותו מאיתנו בבוקר עם השמיכה שלו וחיתול הטטרה שלו והבטיחה שגם בחדר הניתוח ירדימו אותו עם השמיכה שלו....
לגבי הסלקל והמנשא- אצלנו השבלול לא הסכים לשכב אפילו לא לרגע על המיטה של ביה"ח. אני הבאתי את העגלה שלו מהבית (הייתה לנו עגלה שהצטמצמה לעגלת יחיד, אז לא היה בעיה של מקום) מחדר הניתוח העלו אותו למחלקה עם העגלה, וכל הרופאים והאחיות טיפלו ובדקו רק בעגלה.
את מכירה את יובל. אם נראה לך שהיא תוכל לישון במיטה זרה- מצוין. אם לא, אולי כדאי לשקול להשיג עגלת יחיד כדי שיהיה לה איפה לישון בלילה. לא יודעת אם זה יהיה לך נוח שתישן כל הלילה במינשא, מה גם שיש סיכוי שתהיה מחוברת למוניטר/עירוי וכו', ואז המנשא עלול לסרבל קצת.

בכל מקרה- המון בהצלחה ובריאות שלמה ומהירה!!! זה לא פשוט, אבל בקרוב יהיה מאחוריכם!
 
תודה! טיפים חשובים!

יובל מאוד אוהבת להרדם במנשא, אבל במקרה חירום יש אפשרות להשיג עגלת יחיד מגיסתי.
מקסימום נקפיץ מישהו מהמשפחה.
כבר התחלתי להכין תיק, ואני מכינה את כל מה שרשמתן.
לצערי אני לא מניקה ובמקרה של יובלי אני אפילו לא יודעת איזה אוכל לקחת.
יותר מדי אינפמיל עושה לה כאבי בטן, ובבית החולים לא יהיה לי איפה לבשל לה מים עם קורנפלור בשביל המטרנה. אני יכולה לקחת איתי כמות קטנה, אבל מה יהיה אחכ?

לצע
 

mishmish04

New member
הי ווילי, מי הרופא שלכם?

אם את רואה אותי עכשיו - בבקשה צרי איתי קשר 052-3790425.
יש טיפולים אחרים חוץ מניתוח, והם אפילו לא ממש נורא מסובכים ולא מחייבים ניתוח!!!
מכירה את זה, לצערי מאבא שלי.
אם הרופא שלכם (התרשמתי שאת במכבי) הוא ד"ר רון שאול - הוא המלך של הגסטרו לילדים ותינוקות בצפון, לכי איתו ומה שהוא אומר.
אם לא - בבקשה תנסי להגיע אליו.
בכל מיקרה - תבררי לגבי זריקת בוטוקס לשוער.
זה נעשה בהרדמה , אך זה איננו ניתוח, אלא נעשה עם אנדוסקופ המוכנס דרך הפה וזה טיפול מקובל מאוד בבעיה הזו.
הטיפול הזה נותן כמה שנים טובות מאוד של שקט ופעילות הגיונית של המערכת (תוך מתן זנטק / לוסק ודומיהם, כיוון שבעצם משתקים את השוער לגמרי) ככה שלא צריך לקבל החלטות בלחץ, ומאפשרים למערכת העיכול "להתארגן על עצמה" ולעיתים קרובות - מונעים בצורה כזו את הניתוח.
שוב - אומרת מתוך ידיעה וניסיון מקרוב.
אנא - צרי איתי קשר ואנסה לעזור ולכוון אותך מקרוב.
תרגישו טוב ואני מקווה שהכל יסתכם ב"רק ריפלוקס".
 

טחיא

New member
מצטערת רק עכשיו את ההודעה

מקווה שלא אושפזתם אבל במידה שכן
חשוב לדעתי שתהיה עגלת יחיד במיוחד שגיל שלה נגה כשהייתה מאושפזת בגיל חודשיים ובגיל שלושה חודשים
ישנה רק בעגלה ולא במיטה ( רק באישפוז הנוכחי היא ישנה במיטה של הבית חולים )
מעבר לזה בגדים בשבילה חיתולים משחה , מובייל מוצצים

אני אוהבת להביא מגבת מהבית ולא לנגב אותם במגבות של בית חולים
 
אנחנו מאושפזות...

אז מסתבר שזה באמת היצרות של הפילורוס.
מסכנונת קטנה שלי, עם זונדה ועירוי.
מדברים על ניתוח מחר או בראשון. מחר יהיה רופא בכיר ונוכל להתיעעץ.
מזל מזל שהלכתי לגסטרואנטרולוג שידע לזהות את זה.
עכשיו אני מבינה שהאינפמיל עשה לה הרבה יותר רע כי הוא הפך סמיך בקיבה ושום דבר לא יצא...
מקווה שיהיה בסדר. כואב לי לראות אותה ככה, וכואב לי להיות רחוקה מאחותה..
 

mishmish04

New member
הי ווילי, מבינה שאתם ברמבם?

בבקשה, בבקשה, אם ניתן לדחות לראשון את הניתוח, מהבחינה הרפואית ומצבה של הילדה מאפשר (אני מבינה שהיא עם זונדה ונוזלים, ככה שיש לה אוכל בגוף והיא לא מתייבשת).
בראשון ד"ר שאול המקסים יהיה וצוות מרדימים טוב ובכיר יותר.
איך אמרו לי פעם על יותמי שלי?
"זה לא מיקרה לנתח בלילה".
זה אותו הדבר. זה לא ניתוח לסופשבוע! תכף מתקשרת.
תחזיקי מעמד.
 
הבן שלי עבר את הניתוח הזה

זה ניתוח די פשוט ועשו לו חור קטן ליד הטבור , ככה שיש לו צלקת ממש פצפונת שלא רואים.
 
ומה קורה אחרי?

האם הכל רגיל? נדרשת תזונה מיוחדת או טיפול תרופתי אחרי?
באיזה גיל עבר את הניתוח? ותוך כמה זמן חזר לעצמו?
 
הבנתי שעברתם את הניתוח.

אז קודם כל שתרגיש טוב.
לאט לאט תעלי את הכמויות של האוכל עד שתראי שהיא לא מקיאה וזהו.
עוד כמה זמן תשכחי מהניתוח הזה בכלל
 

טחיא

New member
שתרגיש טוב

ושיעבור מהר ובחוץ ותשתחררו מהר הבייתה
לא פשוט לראות אותם ככה
מי כמוני יודעת נגה שלי מאושפזת כבר מעל חודשיים עם זונדה

מקווה שהניתוח יעבור בקלות ותשתחררו מהר הביתה
 

מיהלוקה

New member
חיבוק ועצות

גם אני ממרומי הפזמ של חודש וחצי הספקנו להתאשפז עמ הקטנטן, קחי את כל מה שאת משתמשת בן בבית, לאיזה בית חולים את הולכת?
אנחנו היינו במאיר שם יחסית מטפלים יפה בהורים. מקבלים ארוחות, ומיטה ליד התינוק.
אני יודעת פשוט שיש כאלה שלא...
אם יש לך ולזוגתך אפשרות להיות גם כמה שעות יחד בבית חולים ושמישהו קרוב ישמור על התאומה השנייה זה יכול להקל עליכם קצת.
תרגישו טוב במהרה.. אמן..
 

mishmish04

New member
עידכון: יובלי של ווילי עברה את הניתוח בהצלחה

מעדכנת באישורה של ווילי , אחרי שיחה איתה כרגע:
התינוקת עברה הבוקר את הניתוח על ידי אחד הכירורגים הכי טובים שאני מכירה (ניתח גם את יותמי, לפני שנתיים).
על פי החלטה משותפת הניתוח עבר בפתיחת בטן ולא בלפרוסקופיה, כיוון. עברו את חדר ההתאוששות ובשעה 6 בערב יובל כבר קיבלה ארוחה ראשונה של תמ"ל.
אם הכל יהיה בסדר - הן תשתחררנה הביתה ביום שני.
ווילי מוסרת תודות על העזרה והתמיכה ותיכנס כש"קצת יתבהר".
 
למעלה