איזון גוף-נפש הוא הפתרון לגוף ולנפש
ושוב שלום לך דרדרית, לפני שנתיים הייתי ממש כמוך. הבנתי מאוד לליבם של הילדים במיוחד אלה המתקשים. שמעתי על הרפואה האלטרנטיבית ועל הרוגע שאפשר להשיג דרכה. ואז קרו שני דברים. הבן שלי התחיל ללמוד רפלקסולוגיה הוליסטית ואני התחלתי ללמוד קנסיולוגיה וכל עולמי השתנה. הבנתי שהרפואה ההוליסטית רואה את האדם כשלם ומטפלת באדם כמכלול, לא בסימפטום זה או אחר, כי הסיבות לסימפטום מסויים יכולות להיות שונות וטיפול בסימפטום לא מרפא את האדם,אלא מדכא את הסימפטום המסויים. וכן, אני בהחלט מאמינה שרוב הבעיות שלנו יושבות על רקע רגשי. הרקע הרגשי יכול לנבוע עקב בעיה גופנית, אך כל בעיה גופנית פוגעת ברגש. ואם הבאת את הדוגמא של בתך,אז הנה שוב הוכחה לאיחוד גוף נפש. בתך ה"דיסלקטית" (ו"דיסלקציה" היא בעיה בתחום הרגש) לא במפתיע יש לה גם בעיה גופנית. בעיה שהרפואה האלטרנטיבית אכן יודעת לטפל בה. בעיה בבלוטת התריס במונחים הוליסטים היא בעיה של מערכת החיסון. ושוב אני רואה את הקשר בין ה"דיסלקציה" לבין פגיעה במערכת החיסונית, כי הילדים ה"דיסלקטים" צריכים להוציא כל כך הרבה אנרגיות כדי לרצות את סביבתם הקרובה שזה מחליש את הגוף שלהם. אחת הבעיות הפוגעת במערכת החיסונית היא תזונה לא נכונה. ומבלי להכיר את בתך אני מציעה לך להוסיף לתזונה שלה קוקוס ואצות. בקנסיולוגיה שעוסקת בפתיחת חסימות בגוף, אפשר דרך שרירי הידיים לבדוק איזה אוכל עושה לה טוב ואיזה אוכל מזיק. נשימה לא נכונה יכולה אף היא לפגוע במערכת החיסונית, כאשר האוויר שנשאף לא עובר דרך סינון האויר שבאף ונכנס ישר דרך הפה.תרגול נשימה נכון יכול להיטיב עם המערכת החיסונית גם כן. ושוב אני לעולם לא אגיד לאף אחד: עשה כך וכך ואל תעשה אחרת, כי מה שנכון באותה נקודת זמן לאותו האדם - זוהי האמת שלו ומי אני שאחליט לאדם אחר מה לעשות. וכן הייתי אומרת לכל אחד שגם הרופא הטוב ביותר הוא לא אלוהים. הוא מכיר רק את התחום שלו. ולא תמיד הרפואה יודעת איזה נזקים התרופות גורמות, ולפעמים הרופאים יודעים את הנזקים ומעדיפים לתת את התרופה למרות הנזק הידוע שלה כאלטרנטיבה של הרע במיעוטו ואני רק לא בטוחה שזו האלטרנטיבה הנכונה, לפחות לא לגבי. אתן לך רק עוד דוגמא אחת עלי. לפני שנתיים איבדתי כל תקווה. אמי הקשישה (בת 87) נפלה ובשבילי זה היה הסוף. באותו השבוע קיבלתי פצע בקרנית העין (בעיה בעין דרך אגב לפי הרפואה ההוליסטית היא איבוד התקווה). אושפזתי בבית חולים עם עיין אדומה לגמרי וטופלתי בסטרואידים. הבן שלי כעס שהסכמתי לקחת סטרואידים, ואני שאז חשבתי כמוך, שאין ברירה, הייתי בטוחה שעשיתי את הצעד הנכון. הייתי מוטשת לגמרי, הרבה זמן והיום ראייתי נחלשה באותה העיין ואני היום יודעת שזה בעקבות הטיפול שקיבלתי. אילו הייתי מאמינה אז ברפואה ההוליסטית והייתי שוטפת את גופי מרעלים הייתי אולי מגיעה לתוצאות הרבה פחות הרסניות. דרך אגב בני ראה את הבעיה שבעיין דרך כף הרגל זמן רב לפני שאני הרגשתי אותה. טוב דרדרית, אני באמת חושבת שיש לנו על מה לדבר, אשמח לשוחח איתך בטלפון: 053945186 או להמשיך לשוחח איתך כאן. מאיה