ריבים בין אחים

[princess66]

ריבים בין אחים

בוקר טוב,
באיזה מידה אתן מתערבות בריבים ועימותים בין הילדים?
היתה תקופה שממש סירבתי להתערב אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי שופטת בכל ויכוח ועימות ביניהם.
בני 7,9.
יכולים לשחק מאוד מאוד יפה מצד שני גם רבים לא מעט.
הצעיר יותר יודע לצעוק ולקלל והגדול יודע להשתמש בידיים.
לא תמיד זה מגיע לזה אבל כשאני מתעלמת ומנסה לתת להם לבד בעיקר הגדול בא להתלונן שאני לא מטפלת באחיו שמקלל אותו.

מה אתן עושות במקרים כאלו?

 

[פרמלה]

התעלמות מכבה את הכיף במריבה

במסגרת "כשאין קהל אין גם הצגה", אבל באמת לא קל להתעלם תמיד כמדיניות.

אני מוצאת שהתייחסות הומוריסטית לחיכוכים לא אלימים מוציאה את העוקץ ומראה לשני הצדדים שאין ממה להתרגש. אם למשל הגדול בא ואומר שאחיו קילל אותו ואמר לו ככה וככה, תציעי לו לענות לו במיני "קללות" ממוצאות ומטופשות. זה גם משקף למקלל את חוסר המשמעות של "קללות" וגם מוציא את המקולל מעמדת הקורבן שאינו מגיב.

 

[moma4222]

גם מה שפרמלה אמרה וגם אפשר להעיר על סגנון

כמו שאם האלימות הפיזית מחריפה הייתי עוצרת ריב, ככה כשאלימות מילולית עוברת את גבולות הסביר בעיני, מותר לי להפסיק אותה, בלי לקבוע מי צודק.
פשוט דורשת לשנות את הסגנון.
בכלל קללות ודיבור גס לא מקובלים עלי בגבולות הבית.
&nbsp
צריך גם ללמוד לריב וזה התפקיד שלי ללמד אותם

 

[בולגרית10]

לא מתעלמת - אבל לא מתערבת

יש הבדל...
הכי חשוב לדעתי הוא לא להיות שופט/שוטר. אי אפשר לצאת מזה.
אם הם באים אלי בטענות של - עשה לי/לקח לי/לא נותן לי - אני שולחת אותם להסתדר לבד ושואלת - מה זה קשור אלי?
אם זה עולה שלב - למשל , אחד מהם מגיע עם דמעות - אני מגיבה רק על זה. מחבקת, נשיקה, מציעה כוס מים. לא מתערבת בגורמים למצב. זה כמעט ולא קורה, לא משתלם להם עדיף לשחק בכיף אחד עם השני אם אמא לא מתרגשת.

 

[kmiki]

2 פעולות

הפעולה הראשונה היא שיחה עם שני הילדים ביחד, ואפשר גם שיחה עם כל אחד לחוד, כדי להבין את שורש הבעיה ביניהם, אם מדובר בתחרות, אם מדובר ברצון לתשומת לב, אם מדובר אולי בבעיית מרחב, או חוסר פרטיות, להבין מה הבעיה האמיתית.
אחרי זה להודיע להם שמהיום והלאה, ברגע שפתרת להם את כל מה שיכולת (אם צריך מרחב פרטי לכל ילד, אם צריך להגדיר שעות שבהן אחד שולט בטלוויזיה ושעות שבהן השני, בקיצור, מה שמפריע להם להסתדר), את אל מתערבת יותר, וזה אומר ממש לא להתערב.
שלב 2 היישום... לא להתערב יותר, אבל כן לדבר על זה בהמשך.
יום שבו רבו הרבה, לציין בפניהם כמה לא היה לך נעים להיות בסביבתם כשהם מתנהגים ככה, יום שבו לא רבו, לציין כמה נפלא היה לשהות במחיצתם כשהם מסתדרים יפה.
לתגמל את זה ששולט בעצמו (לא חייב להיות פרס מוחשי, זה יכול להיות שהוא יבחר מה עושים בשבת כל המשפחה, או שהוא יבחר סרט שטלוויזיה שבו כולם צופים ביחד) ולתת דוגמא חיובית.
לגבי אלימות וקללות - לזה אני לא מסכימה בשום פנים ואופן ופה יש מקום להתערבות יותר רציניצ, בין עם בשילוב אנשי מקצוע או לבד.
אצלי קללות בבית זה אסור לגמרי, ואלימות עוד יותר מזה, כשמי מהם מרביץ, אני מזכירה להם שאלימות אינה מקובלת, ומרחיקה את המכה מהחדר, ולא משנה לי מה קדם לזה, וכשמישהו מהם מקלל, גם שם אני או מרחיקה, או מענישה בדרך אחרת.
בקיצור, הרבה דוגמא אישית מההורים, הרבה חיזוקים חיוביים על השתדלות ומאמץ, וכמה שאת יכולה להתרחק מהסיטואציה, למען השפיות שלך.

 

[פרת וחידקל]

אני לא מאמינה בכלל גורף של "לא להתערב"

בתור המבוגר האחראי אני גם רשויות החוק.
אם מדובר בריבים על שטויות אני דורשת מהם ליישב את הריב בצורה תרבותית או שאני אחליט (למשל בריב מי מתקלח ראשון) או שאני אומרת שאם הם לא מצליחים להסתדר, שייקחו הפסקה אחד מהשני ויעשו דברים בנפרד (כשמדובר על ריבים בתוך משחק).
וכן, לפעמים באופן ברור יש אחד שהוא ה"עבריין" ואין לי בעיה לומר לו את זה.