החלום ממשיך........>>>>>>>
החלום נמשך זמן קצר ביותר, לרב רק כמה שניות, לפיכך הוא נשכח במהרה. תכופות אין האדם זוכר בבוקר אלא שחלם סתם, אך עדיין פועל בו מצב הרוח שבו היה נתון בחלום. שכיחה מהירה זו של תוכן החלום מקשה רבות על מחקרו. יתר על כן, אנשים רבים מתנגדים במצב של יקיצה לתכנים שהופיעו בחלומותיהם, בייחוד לשטויות ולתכנים המיניים שבהם ולהשתתפותם האישית במעשים המעוררים סלידה מוסרית. גם יחס זה לתוכן החלום מזרז את שכיחתו. המעבר בחלום ממוצג למוצג וממחשבה למחשה נראה, לכאורה, כמקרי ומיוסד על קשרים חיצוניים ביניהם. במקום החשיבה המסודרת פועל בו הדמיון. בעיקר הדמיון המעלה, ורק לעתים נדירות הדמיון היוצר. את מהלך המוצגים שבחלום קובעת האסוציאציה, שאינה מודרכת ע"י רעיון או שאיפה מנחה. עם זאת מסייע החלום לפעמים לפתור בעיות, שהאדם אינו יכול להן במצב יקיצה. תוכן החלום מלווה, בדרך כלל, חוויה ריגושית אינטנסיווית, ותכופות מרובה בו המתח הריגושי עד כדי פחדים, חרדה וביעותי לילה מזעזעים. יש פעמים ששולטת בו שלווה לא אכפתית או אדישות מלאה. לרוב, לא תוכן החלום הוא שמעורר את אווירתו הריגושית, אלא המצב הריגושי של הפרט הוא שמווסת את מהלך החלום ואחראי לרגשויות יתר ולדרמטיזאציה שבתכנו. לאחר ההתעוררות זוכר האדם את החלום כסידרה של הזיות אופטיות בעיקר, שהיו בעיני החולם בבחינת מציאות גמורה. שאר דרכי החישה, כגון הטעימה, השמיעה וההרחה, נדירות בחלום. מהלך האירועים והדמויות המופיעים בחלום הוא צרוף מוזר ביותר של אלמנטים שונים: מצד אחד- שיירים של חוויות היום, שאותן תפס האדם בדרגה שונה של תודעה, ושאותן מסוגל הוא לזהות לאחר התעוררותו. מצד שני- אנשים ואירועים לא רגילים, ששיכים לעבר רחוק, שלאחר התעוררותו אין הוא מזהה אותם כחלק משלו. החלום אינו מוגבל, העבר והעתיד אינו קיימים בו, הכל מתארע בהווה, הפכים וניגודים אינם סותרים זה את זה. לעיתים החלום מלא תכנים בלתי מציאותיים ודמיוניים לחלוטין. יש שהשפעת החלום ניכרת בחיי יקיצה. התוכן, מצב הרוח שבחלום, או שניהם כאחד, עשויים להשפיע על החלטות הפרט, לחזק את נטייתו לאמונות תפלות, לעודד אהדה או התנגדות, ובייחוד לעצב את מצב רוחו. כבר ילדים קטנים חולמים. בדרך כלל חלומותיהם מספקים להם את מילוי משאלותיהם בכל תחומי החיים, והם מורגשים כנעימים. אולם ילד עייף, חולה ונוטה לפחדים מוטרד בשנתו ע"י חלומות לא נעימים כבר משנת חייו השניה, וביעותי לילה ממש אוחזים אותו לפעמים כבר בשנת החיים השלישית. קיימת גם התופעה ההפוכה שילד המפחד בהקיץ מפני בעלי חיים, מקיים בחלומו יחסי שלום וחיבה עם דמויותיהם. החלום בהקיץ הוא דרגת ביניים בין החלום בשינה ובין מצב יקיצה מלא, אלא שגוברים בו אלמנטים של החלום בשינה. ואמנם מקים החולם בהקיץ מגדלים באוויר, רואה צל הרים כהרים ומופיע בפני עצמו כגיבור מצליח. תכנו של החלום בהקיץ מבוסס על ניסיון יום יום, אולם הוא מכוון לסייע לחולם לברוח מן המציאות ולחזות בהצלחת עצמו שאינה קיימת כלל או שאינה מספקת אותו. מכאן, שחלום בהקיץ שכיח במיוחד במבוגרים שקשה עליהם ההתמודדות עם המציאות, והוא מפצה אותם על כישלונותיהם הממשיים או המדומים. הוא רווח הרבה בקרב מתבגרים, אולם שכיחותו חולפת בדרך כלל עם סיום תקופת ההתבגרות. מאז ומעולם עורר החלום לסירוגין עניין, שמחה, תימהון, פחד, חרדה, סלידה ואי הבנה, ובמשך כל הדורות נטו לייחס לו משמעות. בדומה לילד קטן בן תרבותנו, ראה ורואה האדם הפרימיטווי בחלום מציאות ראלית, אלא שתכופות היא מדריכה את מנוחתו. בהמשך הדורות נעה הערכת החלום בין שני קטבים: אנשי הקצה האחד ראו בו מתת אל; רבים טענו וטוענים, שהחלום מבשר את הטוב ומזהיר מפני הרע. גם הפתרונות שהציע יוסף לשני שרי פרעה ולפרעה עצמו ופשרי החלומות של דניאל מסתברים מתוך הדעה על מקורו האלוהי של החלום ועל כושר הנבואה הכרוך בו. בניגוד לדעה זו, רואים בו אנשי הקצה השני תגובה על גירויים חיצונים, לרוב גירויים פסיכולוגים; דרך למשל: "והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל.. וכאשר יחלם הצמא והנה שתה" (ישע´ כט, ח) במשך לילה אחד יכולים להתרחש 6-4 פרקי חלומות, המקבילים לירידתה של עוצמת השינה. דומה, ששינה עמוקה עוברת ללא חלום: הוא מופיע מיד לאחר שהאדם נרדם, קודם להתעוררותו וכשנחלשת עוצמת השינה. קימות סיבות רבות לחלומות. במהלך השינה מתרחשים שנויים במחנו, ומסתבר כי הם גורמים לחלימה. אך איש עדין איננו מכיר את השינויים המתרחשים במוח בשעת החלימה במידה מספקת כדי שיקבע בודאות מה טיבם. החלום אינו, אפוא, אלא המשכה של הפעילות הנפשית במסיבות המיוחדות של השינה. נוסף על כך, שומר החלום על השינה ע"י עיבוד מתאים של הגירויים הבאים מבחוץ ומבפנים. למשל: בהישמע קול השעון המעורר, רוקם החלום עלילה בדויה, המפרשת קול זה שלא כהלכה, בכך מבוטלת הדרישה להתעורר שמשמיע השעון ומתאפשרת הארכת מצב השינה. דוגמא אחרת: שלפוחית השתן נתמלאה מעלה בפני תודעת הישן את הצורך להתעורר, כדי שלא ירטיב את מיטתו, אולם החלום עשוי לבדות סיפור מצוייר, שבו בא על סיפוקו הצורך הדחוף להשתין, וגם הפעם כדי שלא וכדי להאריך את מצב השינה. תפקיד זה של החלום כשומר השינה משווה לו את משמעותו כנעימה שבאשליות, וזאת למרות העובדה, שפוקדים את האדם גם סיוטי לילה וחלומות חרדה, אלא שהללו מפסיקים את השינה, ואינם אלא יוצאים מן הכלל הבאים ללמד על הכלל על התפקיד הבסיסי שאותו ממלא החלום כרגיל. עד היום לא פסקה האמונה בכוח החלום לנבא עתידות, ולא אחת הובאו אף ראיות לכך, כגון: פלוני חלם שהתגרש מאשתו או התאבד, ואמנם אירע הדבר. אולם ערכו המנבא של חלום מסוג זה אינו אלא בכך, שהוא מגלם משאלה של בעל החלום או משקף חרדה מפני הבאות. יש אנשים האומרים שהם חולמים לילה לילה, ויש האומרים שאינם חולמים לעולם. אותם הטוענים שאינם חולמים קרוב לוודאי שהם טועים. מסתבר שהם חולמים ככל אדם אחר, אלא שאין הם יכולים לזכור את חלומותיהם בהקיצם. הדעה הכללית הייתה כי החלומות אורכים זמן קצר מאוד. החלום הארוך ביותר, כך אמרו החוקרים, אינו נמשך אלא שניות ספורות בלבד. אולם באחרונה קמו עוררים על דעה זו, בעקבות ניסויים שנערכו בעזרת מכשיר המכונה בשם "אלקטרו- אנצפלוגראף", המודד את הפעילות החשמלית של המוח, "גלי המוח". המכשיר מורכב מאלקטרודים קטנים, שאותם מצמידים לראש כדי לקלוט את גלי החשמל שבמוח, וכן ממכשיר המגביר את הגלים האלה ורושם אותם על גליל נייר. נערכו ניסויים באלקטרו- אנצפלוגראף כדי לבדוק את גלי המוח במשך תקופת שינה ממושכת. כאשר האנשים שבהם נערכו הניסויים ישנו שינה עמוקה, היו הגלים ארוכים מאוד ובעלי תדירות נמוכה. אולם כל תשעים דקות בערך התקצרו הגלים ותדירותם גדלה. אותה שעה נעשתה שינת הנבדקים יותר קלה ונתגלתה בהם חוסר מנוחה. השינה הקלה והגלים הקצרים נמשכו לעתים חצי שעה, עד שחזרה השינה העמוקה והגלים שוב נעשו ארוכים ואיטיים. כאשר העירו את הנבדקים משנתם העמוקה, היו מעטים אלה שנזכרו שחלמו או יכלו לספר מה היה חלומם בדיוק. אולם כאשר עוררו את האנשים בעת ששנתם הייתה קלה, אמרו רבים מהם שחלמו, ויכלו לתאר את חלומותיהם. נראה שכל אחד חולם, ושהוא עושה זאת בהפסקות כל הלילה. הדבר קשור כנראה בשינה קלה ובגלי מוח בעלי אופי מיוחד. סיגרייה>>>>>>>
