רחוק
אתה נשמע רחוק כל כך בטלפון. אתה באמת נמצא בצד השני של העולם, אבל בדרך כלל לא מרגישים את זה בקו.
ועייף. עייף כל כך.
רעש של מכוניות מפריע לשמוע. מהצד שלי וגם מהצד שלך.
בסך הכל יצאתי לעשות סיבוב. לנשום קצת אויר צח של לילה.
האויר בבית דחוס בהעדרך.
בכלל, כבר שבועות אני מרגיש כאילו משהו מכביד לי על החזה. כאילו יד חוסמת את רוב האויר מלהשאף.
לא את כולו. אני לא נחנק. אבל גם לא שואף מלא הריאות.
בדיוק ההרגשה כשאתה מכביד עלי. מכניע.
רק בלי הידיעה המלאה והמוחלטת שאני בטוח ומוגן.
לא כיף.
הקול שלך חלש ויש המון רעשי רקע, אז אני מבקש שתמתין שניה ודוחף עמוק לאוזניים את האוזניות המתוחכמות שקנית לי בכריסמס, מחבר אותן לטלפון, ופתאום הרחוב שותק ואתה מדבר אלי ישר לתוך הראש.
ואתה אומר שאתה אוהב, ומצטער, ומתגעגע.
ומבקש שאמתין עוד מעט, עוד מעט קט, ואתה תחזור אלי והכל יהיה בסדר.
רק שאמתין.
ואני צוחק. צוחק בקול באמצע הרחוב, באמצע הלילה.
ניו יורקים מנוסים חולפים על פני ולא יוצרים קשר עין.
אני נושם עמוק, ריאות מתמלאות באויר הלילה.
טמבל, אני צוחק. טמבל שלי.
אני כאן. אני תמיד כאן. רק תחזור הביתה בשלום.
אתה נשמע רחוק כל כך בטלפון. אתה באמת נמצא בצד השני של העולם, אבל בדרך כלל לא מרגישים את זה בקו.
ועייף. עייף כל כך.
רעש של מכוניות מפריע לשמוע. מהצד שלי וגם מהצד שלך.
בסך הכל יצאתי לעשות סיבוב. לנשום קצת אויר צח של לילה.
האויר בבית דחוס בהעדרך.
בכלל, כבר שבועות אני מרגיש כאילו משהו מכביד לי על החזה. כאילו יד חוסמת את רוב האויר מלהשאף.
לא את כולו. אני לא נחנק. אבל גם לא שואף מלא הריאות.
בדיוק ההרגשה כשאתה מכביד עלי. מכניע.
רק בלי הידיעה המלאה והמוחלטת שאני בטוח ומוגן.
לא כיף.
הקול שלך חלש ויש המון רעשי רקע, אז אני מבקש שתמתין שניה ודוחף עמוק לאוזניים את האוזניות המתוחכמות שקנית לי בכריסמס, מחבר אותן לטלפון, ופתאום הרחוב שותק ואתה מדבר אלי ישר לתוך הראש.
ואתה אומר שאתה אוהב, ומצטער, ומתגעגע.
ומבקש שאמתין עוד מעט, עוד מעט קט, ואתה תחזור אלי והכל יהיה בסדר.
רק שאמתין.
ואני צוחק. צוחק בקול באמצע הרחוב, באמצע הלילה.
ניו יורקים מנוסים חולפים על פני ולא יוצרים קשר עין.
אני נושם עמוק, ריאות מתמלאות באויר הלילה.
טמבל, אני צוחק. טמבל שלי.
אני כאן. אני תמיד כאן. רק תחזור הביתה בשלום.
