רותי יקירתי....

[BABE111]

רותי יקירתי....

משהו מוזר לי... מצד אחד המחשבה רוצה להאמין שאכן יש גילגול נשמות וחיים אחרי המוות ומצד שני ממש באותה נשימה הראש חושב על .. פחד מפני המוות....סוף...תחושה של אין כלום אחרי המוות. יש לכך הסבר????

 

[רותי 11]

זאת בדיוק "המלחמה" בין

המודע לתת מודע. מצד אחד אנחנו יודעים בהגיון בידיעה שיש גלגולי נשמות ושאין בעצם ממה באמת לפחד כי המוות מביא איתו שלווה ואהבה, מצד שני יש את הזכרונות בגלגולים קודמים ששם חווינו מוות אלים ומפחיד ולכן זה חזק יותר, מה שכן תמיד אפשר לשחרר את הפחדים האלה במידה מסויימת, אצל אחד יותר אצל אחד פחות, ישנם תרגילים דרך דמיון מודרך שאפשר לעשות, אפשר לעשות את זה דרך שחרור בשינה העיקר לנסות לשחרר ולא להיות תקוע עם משהו שמטריד

 

[BABE111]

רותי את באה לומר ש....

בגלל שבגילגולים קודמים שלנו חווינו מוות אלים ישנו הפחד מהסוף???.מהאין כלום אחרי???? לא ממש הבנתי...

 

[רותי 11]

היי מתוקה- לא הבנתי את השאלה

 

[BABE111]

רותי מה הכוונה....

זכרונות בגילגולים קודמים ששם חווינו מוות אלים ומפחיד ולכןן זה חזק יותר...מה חזק????????הפחד מפני המוות?התחושה של סוף?של אין כלום יותר אחרי מותנו???ושוב מצד אחד הרצון להאמין שיש חיים אחרי המוות אך מצד שני...הצד הראציונאלי יותר שאומר בעצם שאולי אין כלום. מקווה שהבנת אותי הפעם