רותי בוקר טוב
אתמול,סיפרתי לאחותי מירי שגדולה ממני ב3 שנים את מה שכתבת לי בפורום. (היא לא בענייני מחשבים) התלבטתי,אם לספר לה,כיוןן שממש הייתה לה התמוטות עצבים. לאחר פטירת אחותי. והיא הייתה במצב נפשי קשה,וחזרה ואמרה. היא לא מתה. היא אומרת שלא הייה לה מושג באיזה מצב קשה,אחותי נמצאת. כנראה שהייה לה קשה לקבל את זה. והיא חשבה,שאחותי תחזור הבייתה. גם היא, שתיבדל לחיים ארוכים,לא הייתה ליד אחותי שזה קרה. היא סעדה את אחותי,יותר מ 12 שעות ביום.כל יום. אחד מבניה,בא להחליף את מירי אחותי. ואחותי מזל,נפחה את נשמתה ב 2 בלילה. לאחר,שסיפרתי לאחותי. שאמרת,שזה קרה,מפני שרצתה להגן עלינו. (אנחנו שלושת אחיותיה הקטנות). היא אמרה, לפני יומיים,היא באה אליי בחלום ודיברה איתי. ואמרתי לה מזל,איך זה יכול להיות? לא דיברנו 3 שנים. היא לא רצתה,לספר לי על כך שלא אתחיל לבכות. גם למירי,יש יסורי מצפון,שלא הייתה שם בעת פטירת אחותי. ושלושתינו הקטנות מאוד מאוד,היינו קשורות לאחותי מזל נשמתה עדן. בפסח שעבר ,אחותי מירי באה לבקר אותי. ירדנו לטייל,בערב בגינה. ופתאום,ללא סיבה נראית לעיין. אחותי החלה לבכות בטירוף. שאלתי,מה קרה? אז היא אומרת, מזל נולדה בפסח,עכשיו יום הולדתה. ובמקום להביא לה מתנה. אני צריכה ללכת לקבר שלה. אני משתדלת לא לדבר עליה עם אחותי מירי. כי אני לא רוצה,שהיא תיכנס להתמוטטות עצבים. היא נזקקה לחדר מיון,וקיבלה כדורים להירגע. מצד שני,יש לי צורך לדבר איתה על אחותי מזל. זאת הסיבה שכתבתי לך בפורום כי אני גם רוצה להגן על אחותי מירי. ורוצה,להתייעץ איתך בקשר לכך. האם לדבר על אחותי המנוחה או לא? זה לא בא ממקום של רגשות אשמה. אלא,ממקום של געגועים נוראיים. אנחנו אחיותיה הקטנות ,ידענו להעריך אותה עוד בחייה. כמה חבל,שבניה ,שייבדלו לחיים ארוכים. הבינו איזה אמא נפלאה הייתה להם. רק לאחר מותה רות
אתמול,סיפרתי לאחותי מירי שגדולה ממני ב3 שנים את מה שכתבת לי בפורום. (היא לא בענייני מחשבים) התלבטתי,אם לספר לה,כיוןן שממש הייתה לה התמוטות עצבים. לאחר פטירת אחותי. והיא הייתה במצב נפשי קשה,וחזרה ואמרה. היא לא מתה. היא אומרת שלא הייה לה מושג באיזה מצב קשה,אחותי נמצאת. כנראה שהייה לה קשה לקבל את זה. והיא חשבה,שאחותי תחזור הבייתה. גם היא, שתיבדל לחיים ארוכים,לא הייתה ליד אחותי שזה קרה. היא סעדה את אחותי,יותר מ 12 שעות ביום.כל יום. אחד מבניה,בא להחליף את מירי אחותי. ואחותי מזל,נפחה את נשמתה ב 2 בלילה. לאחר,שסיפרתי לאחותי. שאמרת,שזה קרה,מפני שרצתה להגן עלינו. (אנחנו שלושת אחיותיה הקטנות). היא אמרה, לפני יומיים,היא באה אליי בחלום ודיברה איתי. ואמרתי לה מזל,איך זה יכול להיות? לא דיברנו 3 שנים. היא לא רצתה,לספר לי על כך שלא אתחיל לבכות. גם למירי,יש יסורי מצפון,שלא הייתה שם בעת פטירת אחותי. ושלושתינו הקטנות מאוד מאוד,היינו קשורות לאחותי מזל נשמתה עדן. בפסח שעבר ,אחותי מירי באה לבקר אותי. ירדנו לטייל,בערב בגינה. ופתאום,ללא סיבה נראית לעיין. אחותי החלה לבכות בטירוף. שאלתי,מה קרה? אז היא אומרת, מזל נולדה בפסח,עכשיו יום הולדתה. ובמקום להביא לה מתנה. אני צריכה ללכת לקבר שלה. אני משתדלת לא לדבר עליה עם אחותי מירי. כי אני לא רוצה,שהיא תיכנס להתמוטטות עצבים. היא נזקקה לחדר מיון,וקיבלה כדורים להירגע. מצד שני,יש לי צורך לדבר איתה על אחותי מזל. זאת הסיבה שכתבתי לך בפורום כי אני גם רוצה להגן על אחותי מירי. ורוצה,להתייעץ איתך בקשר לכך. האם לדבר על אחותי המנוחה או לא? זה לא בא ממקום של רגשות אשמה. אלא,ממקום של געגועים נוראיים. אנחנו אחיותיה הקטנות ,ידענו להעריך אותה עוד בחייה. כמה חבל,שבניה ,שייבדלו לחיים ארוכים. הבינו איזה אמא נפלאה הייתה להם. רק לאחר מותה רות
