אני לגמרי יכול להגיד שהיא התעלתה על עצמה.
האלבום הוא אמור להיות מן אלבום המשך ל"Rated R" ואחרי מספר שמיעות לא קטן (10 שמיעות של כל האלבום ברצף, כן, חרשתי היום את האמא שלו), אני באמת יכול להגיד שזה האלבום הכי טוב שלה.
היא העבירה את המסר שהיא רצתה להעביר, השירים באלבום מדהימים אחד אחרי השני, רק הולך ומשתפר. הבעיה היחידה שאני מוצא לנכון לציין, |דגש|הוא לא קליט בשיט. יש המון שירים באלבום שפשוט משעממים אותך אחרי 2 דקות, אבל בכולם תמיד יגיע השיא, אם זה ב"Numb", עם אמינם ששבר את כל הקו המשעמם הזה שהשיר הלך, או הראפר הזה (לא סגור עדיין מי זה, מרגיש כמו קנייה, אחרים אומרים שלא) ב"Jump" או אפילו הגיטרות שמשתלבות ב C Part של "What Now" והופכות אותו למשהו שונה לגמרי. האלבום רק הולך ומשתפר, עם "Stay" שזאתי הבלדה הכי חזקה שלה באלבום וגם בתקופה האחרונה. "Love Without Tragdey/Mother Mary" ממשיכים את כל העלילה של האלבום "לא מתנצלת". "Get It Over With" שהיה נשמע לא מבטיח בכלל בהצצות, הצליח גם להפתיע. אמנם הוא נשאר על אותו קו, אבל אני דווקא מוצא בזה משהו יפה. בעיקר אני מאושר לשמוע עד כמה הקול שלה השתפר. אחריו מגיע השיא שלי, השיר שהכי חיכיתי לו - "No Love Allowed". המאן דאון 2.0 של האלבום, שנותן לי את התחושה של "A Girl Like Me" עם נגיעות של ריהאנה כיום. "Nigga IS YOU BLIND?!" , פשוט ענק.
את האלבום היא מסיימת עם "Lost In Paradise" שהאמת די איכזב. הוא ממש טוב, אבל אני חושב שהיא הייתה צריכה להוסיף לו C Part רצחני כזה, שפשוט ימשיך להלהיב אחרי 2 דקות שאתה שומע "I'm sooooo lost in paradise", "Bassline". אז עכשיו אני מחכה ל"Half Of Me" שידלוף, נשמע לי כל כך מבטיח.
אלבום ענקי, היא לא איכזבה אותי בכלל.