רורי גלאגר

י ו א ב

New member
רורי גלאגר

אני חייב לשאול משהו - אולי מישהו מכם יוכל להסביר לי.

לשמחתי ולבושתי, גיליתי את רורי גלאגר לפני כחצי שנה.
לשמחתי - כי גיליתי עולם "חדש" של מוזיקה שלא הכרתי, ושממלאת אותי בעונג שלא יתואר.
האיש פשוט מענג, ומהר מאוד הפך אצלי לאחד מהפייבוריטס.

לבושתי - כי רק עכשיו? איך זה יכול להיות שעד היום, בגילי הדי מופלג, לא שמעתי עליו? כמה שנים של תענוג פספסתי, ואני לא אחד ששומע מוזיקה באוטו בשביל להעביר את הזמן. מוזיקה זה פחות או יותר הדבר שמהנה אותי יותר מכל, סוג של חמצן.
אני שומע המון, ויש לי מאות תקליטים + מספר דומה של דיסקים + מאות גיגות של חומרים על המחשב. תסכימו שזה יותר מהממוצע...

אז איך? איך זה יכול להיות שמעטים כל כך שמעו עליו בארץ? אני מנסה אצל כל הסביבה הקרובה אלי, שכוללת לא מעט אנשים שאוהבים מוזיקה מעל לממוצע, ואף אחד לא שמע עליו.
כשאני מכיר להם אותו, כולם מודים לי בעיניים בורקות...

הוא לא יותר כבד או לא קליט, מלהקות כמו לד זפלין למשל.
גם כשאני מחפש חומרים ברשת בעברית - בקושי יש.

אז למה דווקא הוא, עבר כאן מתחת לראדר?

תודה למי שצלח את החפירה הזאת
 

י ו א ב

New member
אז זהו (עונה לשניכם)

אני לא מחשיב את הפורום הזה כמייצג - אנשים כאן יודעים ומכירים הרבה הרבה יותר מהרגיל. אני קורא כאן, אבל היו תקופות שפחות ביקרתי ולכן פספסתי.
ראיתי את המאמרים אחרי שהכרתי אותו.
&nbsp
אבל מעבר למקומות כמו הפורום - בעיתונות ה"רגילה", או אתרי אינטרנט רגילים, רדיו וכד' - הוא לא מוזכר כמעט.
&nbsp
אם אני כותב בגוגל לד זפלין, או אפילו יותר דומה - גרי מור, אני אקבל חומרים בלי סוף.
גם בתור נער שמעתי עליהם, ניגנו אותם.
לא את רורי גלאגר.
&nbsp
לזה כיוונתי.
&nbsp
תודה
 
הקריירה שלו בחו"ל היתה יחסית מינורית

ולכן גם לארץ הגיעו רק הדים ספורים לפועלו. היתרון שיש לנו היום הוא שאנו לא נשענים עוד על עתונות המוזיקה, כפי שהיה בשנות השבעים - תקופת שיא פעילותו של גאלגר - כמקור למידע והמלצות על אמנים. דרך האינטרנט ואפליקציות אנחנו יכולים לשמוע כיום כל מוזיקה, מכל תקופה, תוך הפרדה מוחלטת בין התדמית/יח"צנות שהיתה לאמנים בזמנם, לבין המוזיקה שלהם, נטו. הטכנולוגיה עובדת לטובתם של מי שעשו מוזיקה טובה בזמנם, אך לא זכו לחשיפה פרופורציונלית. וגם ההפך נכון.
 

tzvika321

New member
זה מתחיל בכך שמעולם לא היתה לו הצלחה מסחרית גדולה

בטח לא כמו השמות האחרים שאתה מציין
אם זה מנחם אותך, גם אצלי לא מדובר בשם שמלווה אותי מראשית צעדי במוזיקה.
לדמויות כמו גלאגר מגיעים בדרך כלל בשלב יותר מאוחר, למשל כשרואים את השם שלהם עולה פה בפורום והולכים לבדוק במי מדובר.
אחת הסיבות לנוכחות שלי פה היא בדיוק בשביל להכיר דברים חדשים, או מאד ישנים, או דברים שעדיף היה לולי הייתי מכיר. אני חושב שהנקודה ברורה.
 

arieltr

New member
אחד אנגלי ואחד אמריקאי

עשית כבר היכרות עם רובין טרוואר - היה הגיטריסט של פרוקול הארום ובתחילת הסבנטיז במקביל לגלאגר הוציא אלבומי סולו מאוד מאוד טובים. לא פרוגרסיב, אלא בלוז רוק משובח ביותר, גיטריסט בחסד.
הנה קח טעימה פנטסטית מתוך האלבום המשובח Bridge of Sighs:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=GPKnpp5sQdA[/URL]
ועכשיו תקשיב לדבר המהמם הזה, הוא יודע לפרוס את החלל בצורה מהפנטת:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=MIVwPuwiHa4[/URL]

ועוד אלבום שאני מכיר ומאוד אוהב, קבל:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=LLzKfzDhcsk[/URL]
ועכשיו תקשיב לרצועת הנושא של האלבום הזה:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=quFZD-E3lJw[/URL]

הנה הבחור השני ,האמריקאי, בסך הכל היה אולי הגיטריסט הבלוזיסט הלבן הטוב בעולם.
שוב פעם, פריסת החלל שהאדון הזה יודע לעשות עם הגיטרה שלו משובחת ביותר. אחח איך שאני הולך ליפול בשבי שוב פעם, קלפטון בוא תחזיק רגע את הנר:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=wZKsmwvQuhE[/URL]
אלבום אדיר, חובה בכל בית:
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=oj3qgsHxspg[/URL]
 
למעלה