רוצים לייעץ לי?

[דברת22]

רוצים לייעץ לי?

מקווה שתוכלו... החבר שלי, איתן אני נמצאת בקשר חם ואוהב כבר חצי שנה - התאלמן מאשתו לפני שנה.כלומר, חצי שנה אחרי ההתאלמנות "נכנסתי " לחיים שלו... במשך כל הזמן ועד היום - לא הייתי אצלו בבית ולא היכרתי את הילדים שלו. אני חושבת שזה בסדר, בכל זאת לתת להם לעבור את המשבר. לאחרונה - בן זוגי לוחץ עלי שכדאי שאבוא אליו, ולו גם לקפה , על מנת שהילדים יראו אותי ויתחילו לעכל את הנושא.. אני רוצה לציין שיש לו בן בגיל ההתבגרות, בן 15, שמתנהג מאוד בתוקפנות כלפי אביו ( ללא שום קשר לקשר בנינו), הבן מסוגר ( מתמיד, עוד לפני שאמו נפטרה אבל עכשיו זה ממש חמור!)ורוב הזמן מסתגר בחדר. כן, הוא יוצא ומבלה עם חברים וחברות - אבל בכל מה שנוגע לקשר עם אביו - זה קטע קשה: הבן מדבר עם אביו בתוקפנות ובגסות, משהו כמו בנוסח "עזוב אותו" ו" זה לא ענינך" וכדומה. גיל ההתבגרות, הלא כן? לעצם הענין: מה עושים? איך האבא מביא אותי פתאום, לחיים שלו, ולא ממשיך להסתיר אותי. כמובן - שגם עם המשפחה יש בעיה, לפחות מבחינת הנימוס והחשש איך יגיבו? והאם כל זה לא מוקדם מדי ואולי כדאי לחכות עוד קצת? עד מתי? מאוד אשמח אם מישהו/היא/ שעמדו בסיטואציה שכזו - ישתפו אותי בעצות או לקחים: איך אני ואיך בן זוגי מתחברים? מעבר לאותו בן יש לו עוד בת קטנה , בת 8, שאני לא צופה בעיות איתה. לי אין ילדים. הוא גר מאוד רחוק ממני ( בדרום הארץ) ואני במרכז. אשמח לקבל תגובות, יעוץ ועזרה. תודה!

 

[גרא.]

מי שקובע למעשה את התזמון לקשר

ביניכם,הוא חברך האלמן,המרגיש כנראה,שהוא מסוגל כעת להתמודד עם גילוי הקשר ביניכם לילדיו,ולמשפחתו.ולכן,ראוי ורצוי שתבואי אליו,לביתו,לכוס קפה,והכרות ראשונה עם ילדיו.עליהם שמעת לבטח די הרבה ממנו.לא חושב שצריכה להיות איזה שהיא בעייה עם המשפחה המורחבת שלו,מאחר וגם הם כנראה,יכולים להבין את הצורך שלו בזוגיות.מערכת היחסים בעייתית לפי שעה בין חברך לבנו המתבגר,אינה שונה ממרבית מערכות היחסים של מתבגרים.והיא אינה מושפעת בהכרח ממות האם לפני כשנה.לך,כאשה זרה לפי שעה,אין שום משמעות לגבי הנער המתבגר,למרות שבשלב כלשהוא,יתכן שיכעס עקב התחושה שאת מנסה לתפוס את מקומה של אמו שנפטרה.בכל מקרה,אל תנסי כלל להתערב במערכת היחסים של חברך עם בנו.זו ביניהם,וכל התערבות עלולה בסופו של דבר לחבל בנסיון שלך להתחבר למשפחה.אם את חשה קושי בתהליך ההצטרפות למשפחה.תמיד כדאי לפנות ,שניכם,לייעוץ חד פעמי,כדי להקל על החששות,ולמנוע טעויות.ולבסוף, לא ברור אם את בת 22 ,או בוגרת יותר.כי כל ההצטרפות למשפחה,לאשה צעירה בת 22 הרבה יותר מסובכת,על רקע המצב המשפחתי הספציפי,מאשר לאשה בוגרת יותר עם נסיון חיים.