הייתי ממונה על הקפיץ הזה. בכל יום ששי הייתי מקציף את הקערה. עד שהקציפה היתה נשארת על הקפיץ. אסור היה, שתטפטף. בשלב האחרון. אמי היתה מוסיפה סוכר, וקליפת לימון מגורד. הייתי מקבל את הקפיץ, עם השאריות. מלקק. מה זה טעים?
באותו בית, שהתגוררנו עם הרב של יהוד. היתה דלת מעבר במחיצה שבנו בפרוזדור. לרוב היתה פתוחה. החליפו מאכלים, רכילות, שמרו, על הילדים עשו "בייביסיטינג" האחד אצל השני. בהחלט ייתכן, שלייקעך, מעשה ידי אמי (ושלי !) הגיע לשכנים.
טוב. כבר כתבתי באיזה שהוא מקום. אני לא מושלם. מערכת האסוציאציות שלי, לוקה בחסר. ראיתי "מיסטר בין ו"אנטנה" זה מה יצא. לרב, זה לא היה קורה... לייקעך, זו עוגת קציפה. רוצה את המתכון?
