חוקי הסטירה
(הנכתב מטה מפרי נסיוני האישי, לא מחייב אף אחד וכל יתר ההגבלות והסייגים)
קודם כל- הפן הנפשי.
סטירה נתפשת לא רק כעונש פיזי (כאב) אלא גם כאקט של השפלה וחינוך. לפני שנותנים סטירה כזו צריך לוודא שאתם במקום שחינוך/השפלה וכו' הם משהו מקובל ורצוי.
בפן הפיזי-
סטירה היא מכה עם כף יד פתוחה (אצבעות צמודות) בלחי הנשלט.
סטירה צריכה להינתן בחלק שמתחת לעצם הלחי, ע"מ לא לגרום לנזק (סדק וצפונה) בעצם הלחי או גרוע מכך- לפגוע בארובת העין או בעין עצמה- ובמקרים של פספוס רציני גם מכה שהגיעה לאוזן יכולה לפגוע בעור התוף.
יש לנסות סטירות בהדרגה ולא להתחיל מעוצמה גבוהה, אלא להגביר לאט עם הזמן (כמובן, גם עצם הלסת לא עשויה מברזל ויש שם גם מתחת ללחי- ויש לקחת גם את זה בחשבון)
ההגעה הכי טובה של היד אל הלחי היא כשאצבע האמה מגיעה מקסימום אל לפני נקודת החיבור של הלסת לעצם הגולגולת והאצבע המורה נמצאת מתחת לעצם הלחי
 
הבעיה הכי רצינית עם סטירות היא שהנשלט, באינסטינקט, זז כשהיד מתקרבת.לכן הדרך הכי בטוחה לתת סטירה ולהיות בטוח שהיא גם מגיעה לאן שכיוונת- היא פשוט להחזיק את הפנים של הנשלט עם היד השניה.
 
אם נגרם נזק בעקבות הסטירה- כאב חד באיזור העצם, נזק לארובת העין, רגישות מוגברת וכו'- יש לפנות לטיפול רפואי.