רוצה לשתף
מה עובר עלי מאז שהוחלט לתת לנו להיות הורים לילד מאומץ כבר עבר כמעט חודש והצפייה לטלפון שיבשר את בוא ילדנו אני מרגישה כמו אישה בסוף חודש תשיעי שכל רגע עלולה ללדת ההבדל הוא שבהריון יש סיום תהליך שזה הילד ובאימוץ זה נתון בידים של אחרים מה שמשאיר בתחושה של חוסר אונים אני מוצאת את עצמי יושבת בכיסא הנדנדה בחדר שהכנו לו ומהרהרת ומדמינת אייך אני מחזיקה את הילד שכל כך ציפנו לו ובליבי מתפשטת חמימות קשה לתאר מה הרגשות שאני מרגישה שאני מחכה לילד מחכה לצלצול וכל יום שעובר וזה לא מתרחש מותיר אותי עצובה אולי מה שמחזיק אותי עכשיו זה הדימיון אייך אני מטפלת בילד אני מנסה לדמיין אותו אייך הוא נראה אולי הוא כבר נולד בעצם ומחכה לאישור אולי הוא כבר בבית התינוקות ממתין כמוני להורים אני מחכה לרגע שבו אני אחזיק אותו בזרועותיי ועינינו יתאחדו במבט הראשון שנים אני מחכה לרגע הזה ואני מאחלת שבקרוב זה יגיע שהכמיהה הזאת לילד תתממש במהרה זה יכול לקרות כל יום כל יום טומן בחובו את ההפתעה את הרגע שבו זה יקרה הכנו כבר את הכל את החדר את הציוד שממתין להשתחרר ברגע שיהיה הילד והלב שמשתוקק לחבק אותו ולעטוף אותו בהמון של אהבה
מה עובר עלי מאז שהוחלט לתת לנו להיות הורים לילד מאומץ כבר עבר כמעט חודש והצפייה לטלפון שיבשר את בוא ילדנו אני מרגישה כמו אישה בסוף חודש תשיעי שכל רגע עלולה ללדת ההבדל הוא שבהריון יש סיום תהליך שזה הילד ובאימוץ זה נתון בידים של אחרים מה שמשאיר בתחושה של חוסר אונים אני מוצאת את עצמי יושבת בכיסא הנדנדה בחדר שהכנו לו ומהרהרת ומדמינת אייך אני מחזיקה את הילד שכל כך ציפנו לו ובליבי מתפשטת חמימות קשה לתאר מה הרגשות שאני מרגישה שאני מחכה לילד מחכה לצלצול וכל יום שעובר וזה לא מתרחש מותיר אותי עצובה אולי מה שמחזיק אותי עכשיו זה הדימיון אייך אני מטפלת בילד אני מנסה לדמיין אותו אייך הוא נראה אולי הוא כבר נולד בעצם ומחכה לאישור אולי הוא כבר בבית התינוקות ממתין כמוני להורים אני מחכה לרגע שבו אני אחזיק אותו בזרועותיי ועינינו יתאחדו במבט הראשון שנים אני מחכה לרגע הזה ואני מאחלת שבקרוב זה יגיע שהכמיהה הזאת לילד תתממש במהרה זה יכול לקרות כל יום כל יום טומן בחובו את ההפתעה את הרגע שבו זה יקרה הכנו כבר את הכל את החדר את הציוד שממתין להשתחרר ברגע שיהיה הילד והלב שמשתוקק לחבק אותו ולעטוף אותו בהמון של אהבה