רוצה לשתף

[כ ו כ ב י ת1]

רוצה לשתף

שפשוט נמאס לי, לא טוב לי עם עצמי בכלל... אני מרגישה כמו אויר, כאילו אף אחד לא רואה אותי, שקופה... כל הזמן נראה לי כאילו אני לא שווה כלום, דימוי על הפנים איפה אני? כל כך חשוב לי מה אחרים חושבים עלי, שאני פשוט שוכחת את עצמי. אני תמיד חושבת שאני יודעת ליצפות מה תהיה התגובה של הזולת כלפי, ותמיד חושבת שהיא תהיה שלילית, כל הזמן הפחד הזה, שישנאו אותי, שיזלזלו בי, שידחו אותי כל כך מפחיד, שאני נמנעת מלהגיד לעשות ולהרגיש... כל הזמן צריכה אישורים שאני בסדר, למה זה? נמאס לי , לא טוב לי ככה, וקשה לי לצאת מהמצב הזה. מנסה להלחם בזה ולא כל כך הולך לי...

 

[בדדי]

בחיים

החשוב ביותר לקבלת את עצמנו כמו שאנחנו ברגע שתקבלי את עצמך -כמה שזה נשמע טפשי ונדוש אנשים יקבלו אותך ברגע שתיהיי שלמה עם עצמך ואמיתית לגבי עצמך כבר לא יענין אותך מה אחרים חושבים... אני מתוקה הייתי במקום שלך , נתתי משקל כבד למה אנשים חושבים עליי ותאמיני לי שילמתי מחיר כבד -אבדתי את עצמי... והיום אני יכולה לומר לך שאחרי עבודה קשה, אני בדרך כלל עושה מה שאני חושבת או רוצה , ומי שהולך איתי ברוך הבא ומי שלא אז תודה רבה... העיקר שאני חיה את החיים שלי.... הנה משהו קטן בשבילך קבלו אותי כמו שאני....

 

[כ ו כ ב י ת1]

בדדי, ../images/Emo51.gif לך על העידוד!.

את יודעת בטח כמה זה קשה להיות במקום הזה, אני שם בדיוק איפה שאת היית לפני שקרה לך הנס. את יכולה להבין איך זה שאין לך את עצמך...זה כל כך סוחט... את יודעת? מה שאת כותבת לי זאת בדיוק המלחמה שעליה אני מדברת. הצד השיכלי שלי אומר לי בדיוק את אותם מילים, אבל הצד הריגשי, נמצא אי שם... במקום של הילדה הדחוייה, זאתי שצוחקים עליה, זאתי שאומרים עליה שהיא שמנה , שהיא מכוערת.. זאתי שעברה כל מיני דברים קשים בחיים... אני מאד מרחמת על הילדה הזאת, כואבת בשבילה אבל לא מסוגלת לחבק אותה , לאהוב אותה ואפילו אחרי 20 שנה אני לא מצליחה לסלוח לאלה שפגעו בה ככה והשאירו צלקת כזו בליבה הרגיש והפגיע, גרמו לה להאמין שהיא שונאת את עצמה, ואפילו להתבייש בשם שלה. רוצה להתנער ממנה ולא מצליחה, כי אני והיא -אחד, לא מצליחה להשתחרר. לפעמים מצליחה, ליום מקסימום שבוע, מרגישה את החופש שלי ממנה אבל תמיד חוזרת לאותו מקום. האם איי פעם אוכל להשלים, לקבל, לסלוח, לאהוב אותה-את עצמי? לא יודעת!. הלוואי הלוואי הלוואי שגם לי יקרה הנס ואוכל להרגיש חופשייה ולהתקדם הלאה!. בנתיים תודה על העידוד ועל הקישור המקסים.

 

[בדדי]

לאהוב

לקבל ולסלוח לעצמנו זה תהליך יום יומי שגם בו יש נצחונות וכשלונות יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות הסליחה היחידה שלנו היא כלפי עצמנו על כך שעזבנו אותנו במקום להגן עלינו במקום למצוא את הכוח לעמוד מול מילים ומעשים של אחרים בחרנו להאמין להם במקום להקשיב לקול הפנימי שלנו... לאהוב את עצמך אחרי 20 שנה , לאט לאט כל פעם קצת תתחילי בכך שתחבקי את הפנים שלך...היופי שבך ואחר כך תשלימי עם הגוף העוטף את הלב שלך... זה לא קל זו עבודת חיים זה המסע שלך אל עצמך מסע שעם הזמן יעטוף ויחבק את הכאב... "מתוך עולמות שבורים היא צומחת..." ועד קישור בשבילך ... לא חשוב מה הם אומרים...

 

[כ ו כ ב י ת1]

אין מילים...

חוץ מלומר לך

. שולחת לך

גדול.