רוצה לשתף.....

רוצה לשתף.....

הבן שלי עבר השבוע משילוב בכיתה רגילה לכיתת תקשורת בבית-ספר אחר.
מאז שעבר הוא חוזר עם חיוך ענק כל יום ומתלהב שעשו... ועשו.... וקיבלו... ועוד.
הוא לומד הרבה פחות מה ש"צריך", והרבה יותר דברים "כיפיים" - אז אני יודעת שזה יפגע בו לימודית,
אבל הילד נראה מאושר (למרות שכששואלים אותו הוא לא אומר שום דבר על רגשות - חלק מהא"סיות שלו).
אני חושבת שזה היה מהלך חכם להעביר אותו.
בהתחלה הוא מאוד פחד מהשינוי, אבל כבר אחרי השעה הראשונה נראה שהמקום מוצא חן בעיניו.
נראה לי שהוא מעל שאר תלמידי הכיתה ביכולות הקוגניטיביות שלו (ילד מחונן) והרבה מעל בידע הלימודי שלו (זוכר הכל ומעולה במתמטיקה). מבחינת תקשורת הקשיים הם שונים (אז קשה לי להשוות). אז חשבתי שזה עלול להפריע לו, אבל נראה שבכלל לא אכפת לו, הוא לא מתבייש במה שהוא, אלא פשוט מאושר.
הוא משולב במתמטיקה ואנגלית בכיתה רגילה (אך עם מעט תלמידים יחסית). וגם שם החומר במתמטיקה קל לו מאוד.
אני מקווה שהוא ימשיך להיות מאושר.
 

homealone

New member
שימי דגש גם על תיקשורת

הבהירי לו שביחד אפשר להשיג יותר.
 

TikvaBonneh

New member
אני מאוד שמחה לשמוע

זוכרת כמה התלבטת ודאגת.
שמת את האושר והחיוך של הבן שלך בעדיפות ראשונה.
לפני הציפיות והחלומות והערכים שלך...
זו גדולת נפש.
 

TikvaBonneh

New member
זה לא סותר את מה שאמרתי

דיברתי על האמא הזו ועל הילד הזה. לא על כל ההורים המשלבים ולא על כל ההורים לילדים בחינוך מיוחד.
היה שירשור שבו היא סיפרה על ההתלבטויות שלה, וברכתי אותה על ההחלטה המוצלחת עבורם.
אני לא מכירה אותה באופן אישי, כל זה התנהל על גבי הפורום, לכן עשיתי זאת מעל הפורום.
לא התכוונתי למתוח ביקורת על אף אחד.
כל אחד מוצא את האושר של הילד שלו במקום אחר.
 
תודה על התמיכה...

אני מסכימה איתך, זה היה נכון למצבנו, אבל לא לכל אחד.
אני מאוד בעד שילוב, אבל לא בכל מחיר. והלוואי והיה מתאפשר לנו לעשות שילוב מוצלח, אבל זה פשוט היה בלתי אפשרי.
את הא"ס הקטן שלי אני רוצה, שנה הבאה, לשלב בכיתה א' עם סייעת כפי שהמליצו לי באבחון, אבל אני לא יודעת לאיזה בית-ספר לשלוח אותו כדי שזה יצליח. אני מאוד רוצה שהשילוב שלו יהיה יותר קל כבר מתחילת בית-הספר, אבל זה אף פעם לא פשוט.

הלוואי שמשרד החינוך ייתן לבתי-ספר יותר הדרכה. הלוואי שמשרד החינוך יחייב אותם לקבל הדרכה של איש מקצוע מטעם ההורים (כמו פסיכולוג שמטפל בילד). הלוואי ואנשי-חינוך יתוגמלו על השילוב ויהיה להם אינטרס כספי (ולא רק אידאולוגי שקיים רק אצל אחדים) שהשילוב יצליח. הלוואי ויקטינו את הכיתות. הלוואי ויתנו סייעות לבתי-ספר לפי צורכי הילדים ולא לפי "רשימה" ממשרד החינוך. הלוואי שיתנו טיפולים פרא-רפואיים - לפחות כמו שמגיע לפי החוק. הלוואי שמשרד החינוך יעזור ויעשה ככל יכולתו על-מנת שהשילוב יצליח. - אבל עד שזה יקרה, צריך לקבל את המציאות, ולבדוק מה הכי נכון לעשות בכל מצב.

והכי חשוב לדעתי, לגדל ילדים מאושרים.
 
למעלה