רוצה לשתף

[פרחאדום]

רוצה לשתף

גרושה כבר כמה חודשים. כן, יש גם ילדים קטנים.
הגרוש נשאר דתי
ואני בחרתי לעזוב...
כבר כמה שנים שאיני רוצה להישאר דתייה, לא מאמינה בדת, לא מאמינה במסגרת הזו ולא מאמינה באלוהים
והגירושים היו הזדמנות טובה לעשות עוד שינוי - משמעותי!

הילדים נשארים בשלב זה דתיים
ולכן כשהם בבייתי אני משחקת את תפקיד האמא הדתיה בגבול הטעם הטוב

אבל כשהם הולכים...
אני חיה
אוכלת קרפציו עם פרמזן
שותה יין שנגע בו איש לא כשר מספיק ....
ושוכבת ללא מקווה עם החבר החילוני שלי

המשחק בין שני העולמות לא קל כברור לי איפה העולם האמיתי
המשפחה וחברים קרובים מעבירים עלי ביקורת ללא סוף

אף אחד לא עוזר לי
אפילו לא מציעים עזרה
ואני מוצאת את עצמי ימים שלמים בודדה

מזל שיש לי חבר חילוני...

 

[מבולבלונת]

כבר לא

הגעת לכאן אז כבר לא בודדה. יש כאן הרבה אנשים ונשים ששווה להכיר.

במה אפשר לעזור?

 

[R a c h e]

טוב ששיתפת

ואת לא לבד.

יש כאן מלא אנשים מקסימים שישמחו להיות לך חברים
ואם תרצי, אתן לך, בשמחה, את מספר הסלולרי שלי לשיחה בכל עת

 

[צחי165]

תהיי חזקה

 

[צחי165]

היי

אשמח להתכתב במייל ולשף בחוויות..

צחי

 

[Sonic hedgehog]

ברוכה הבאה

יש פה עוד אמהות במצבך אז את בחברה טובה.
בכל אופן מציעה להזהר עם אנשים שאת מתכתבת איתם ומסירת פרטיים אישים לאנשים (את יכולה לשאול את מילטון וכבשה לגבי אנשים לפני שאת מוסרת להם מידי הרבה פרטים אישיים בפרטי- סליחה מנהלים על נידובכם)

 

[כבשה תוהה]

נו טוב...

 

[כבשה תוהה]

ברוכה הבאה

כמו שכתבו כאן לפניי הגעת למקום הנכון, כאן בטוח לא תרגישי לבד. יש כאן אמהות שמתמודדות באותן התמודדויות כמו שלך ובטח יוכלו לייעץ לך איך להתנהג.

מאחלת לך שעם הזמן תמצאי את האיזון הנכון בין גידול ילדים כדתיים לבין לחיות את החיים הפרטיים שלך כמו שאת בוחרת לחיות אותם.

 

[בסיליאוס]

בחירה

הי פרח אדום

גם אני הייתי באותו מצב כמוך. ואתייחס ראשונה לנושא הילדים,
אני כבר 4 שנים יוצא בשאלה , אני אב אוהב ל 2 ילדים מתוקים.

הילדים גדלים אצל אמם כחרדים (ולא סתם חרדים...) ואני בקשר איתם,
הילדים יודעים שאני חילוני, ואין לי ולא להם שום בעיה עם זה,
כמו שילדים יכולים להבין מושגים בעולמם שלהם, אפשר גם להסביר להם שאבא שלהם חילוני והם ימשיכו לנשום,,.

ואגלה לך סוד: מי שיוצר את הבלבול לילדים זה אנחנו המבוגרים.

גם אני בהתחלה חששתי מהתגובות שלהם, אבל כשבאתי מלא בביטחון שזה בסדר
שילד יכול להכיל את זה שאני חילוני, זה פשוט עבד, אז לא חושב שיש מה להסתיר, וכמובן מתוך כבוד אליהם.

לגבי הבדידות, זה בהחלט אחד האתגרים הקשים שכל יוצא בשאלה חווה,
בעיקר בסופשי"ם וכו', אני מציע לך כמו שאני עשיתי, לבנות לעצמך מעגל חברים חדשים,
זה תהליך לא קל, אבל אחרי 4 שנים יש לי המון חברים.

מאחל לך המון בהצלחה
ושבת שלום!
בסי

 

[RacheLeob]

אפשר לשאול למה?

למה תמיד הצד החילוני נאלץ לשחק את המשחק הדתי?
את לא דתיה, למה להראות לילדים כאילו את כן?
חוץ מזה שאני ממש נגד לשקר לילדים (גם כי הם לא טיפשים ואי אפשר לעבוד עליהם).

למה שלא פשוט תהיי את, עצמך? ולפחות תצדיקי את זה שהתגרשתם - ז"א, תוכלי סוף סוף לחיות כמו שאת באמת רוצה בלי לשחק משחקים?