רוצה לשתף..

[טל157]

רוצה לשתף..

הי שלום רציתי לשתף אתכם במשהו..
אני כבר כמה חודשים מנסה לתכנן הריון והאמת שזה לא קל לשמוע כל הזמן על הסיכויים למומים.
לצערי אני רגישה ללמיקטל אז התרופה הזו די יורדת מהפרק.
אני כרגע מאוזנת על טופמקס 200 מ״ג. מצד אחד אני חיה חיים מושלמים- אני סטודנטית לתואר שני, יש לי משפחה אוהבת ויש לי בן זוג שמאוד אוהב אותי וחברים שבחיים לא ינחשו שיש לי אפילפסיה.
מצד שני- אני הרי יודעת שיש לי אפילפסיה , גם אם המשפחה הכחישה את זה במהלך השנים וגם אם אני הכחשתי, היום כשהתחלתי לעיין בחומרים הבנתי שזו אפילפסיה.
והאמת- אני לא מתגאה בה, פשוט למדתי לחיות איתה, והיא שינתה אותי.
בן הזוג שלי למזלי בריא לחלוטין אך כל פעם אומרים לי שאני אצטרך לעבור תרופה
וזה פשוט מפחיד אותי, בכלל ההריון מפחיד אותי והל כך לא בא לי לחוות שוב התקפים
ועוד בגלל שאני יזמתי את השינוי בתרופה
אנו מאוד חוששת.
אמא של בו זוג שלו אומרת שבכלל אני לא צריכה לקחת תרופות כי היא לא לקחה ואני מרגישה אדם רע שאני מנסה כאילו להזיק למישהו כי היא מבינה שאני לא וכולה בלי זה אבל אני לא יכולה לא לקחת.אנע לא כמו אמא שלו.
ובבית שלי בכלל אומרים לי לאמץ. אבל אני כל כך אוהבת ילדים, פשוט דואגים לי בבית יותר מדי וחוששים שלא אלד ילד עם בעיה או פיגור..
לפעמים בא חי להיות גיבורה ולקחת טופמקס ולהגיד מה זה משנה ולהגיד.הכול יהיה בסדר אבל יש מאחוריי גם את המשפחה שלי ומ את בן זוג שלי...
מצב לא קל כי דווקא אני כל כך אוהבת ילדים...

 

[אמא של א]

מאד מבינה אותך ...

מאד מבינה את הכאב שלך שמשתקף בדברים שאת מספרת.
מצד אחד - חיים טובים, רגילים, מאוזנת עם תרופות ומצד שני, הרצון והכמיהה להביא לעולם ילד בריא...
מחזקת את ידך מאד...ומעלה אופציה נוספת שאולי תהיה אפשרית במקרה שלך - תהליך של פונדקאות - הילד הוא ילד ביולוגי שלך ושל בן זוגך, אך את ההריון נושאת אישה אחרת עבורך.
ההליך ניתן לביצוע בארץ וגם בחו"ל ושווה לבדוק אותו.
ככל הידוע לי בארץ מאד מקשים (לא יותר אם הליך כזה בכלל מתאפשר למי שנמצאת במצבך) ובחו"ל זה יחסית קל יותר (הרבה יותר ליבראלים). כמובן שיש גם עניין של עלויות...(גם בארץ זה לא זול, אבל יתכן שבחו"ל יותר יקר, שווה בדיקה).
בכל מקרה מאחלת לך שנה טובה ובריאה, בלי התקפים ועם המון הצלחה בכל דרך שתבחרי בה.

 

[מיכל310]

הי

הי שלום לך,
כן חשבתי על אופציה של פונדקאות. בארץ
זה אכן יותר יקר וכנראה אצטרך להוציא בשביל ילד אחד את כל חסכונותיי.
אולי לחו״ל לנסוע אבל אינני יודעת בכלל למי פונים לחו״ל בנושא הזה- הבנתי שהכי זול זה באוקראינה והודו.
היום הבנתי ממשפחתי שהיו לי לפני טופמקס 13 התקפים, כל שבוע התקף כשלאחריו הייתי נכנסת לדיכאון ומקיאה.
אני מצד אחד כן הייתי רוצה להחליף לקפרה אבל מצד שני איך אני אסבול את כל ההתקפים? ואם יקרה לי משהו?
אבל מצד שני אני יודעת שנשים עושות את זה- זה כאילו שבשביל ילד אני משקיעה פחות אז אולי אני צריכה לתת את החיים שלי
בשביל ילד כי אם בסוף יוולד ילד עם בעיה הרי אני לא אוכל להתקדם בחיים.
פשוט גם אין מי שיטפל בי כל כך בזמן ההתקפים- משפחה שלי בטראומה ובן זוג שלי לא מכיר ואני חוששת שהוא יכנס לטראומה גם..
אפשר להסתדר עם התקף לבד בזמן מעבר תרופה?
ומישהו יודע אם קפרה והטופמקס משפיע על אותו המנגנון בראש?

 

[שחרר6]

טל...

אני עם המחלה מגיל 18 אמנם רק 10 שנים איתה אבל חי עם זה
לגבי הלידה ואימוץ
יש סיכוים שהילד יצא בריא לחלוטין אבל עם המחלה או שבכלל יצא בריא לחלוטין לגמרי
הרופאים תמיד אוהבים לחפור המון
אני מכיר הרבה נשים שעם המחלה שילדו ילדים בריאים לחלוטין
את יודעת הם עדין לא אלוקים

אל תפחדי משום דבר תלדי ילד שתרצי
ואל תחשבי על דעות של אף אחד

בהצלחה

 

[דרדס אמא1]

אני אפילפטית ואמא לתאומים

שנולדו מפונדקאות (לא בגלל האפילפסיה, יש עוד "מתנות")
את מוזמנת לשאול מה שתרצי לגבי התהליך פה או במסרים. אני עברתי את התהליך בארץ.