רוצה לשתף...
אז ככה.. החיים שלי לא דבש ונופת צופים...כמו רובינו יש לי את הבעיות שלי..הכעסים..הרגעים הקשים..בעבודה ועם הקטנים..ועם הבעל כמובן. א ב ל אני מתחילה להרגיש בי תהליך של התבגרות פנימית..מתחילה להבין איכשהוא את השוני המהותי ביני לבין בעלי.. מהם הצרכים והחסכים שלי..מהיכן הם באים...ואיך למלא אותם. פעם חשבתי שאני לעולם לא אהיה אשה כנועה!אני תמיד חייבת להוכיח את צדקתי וחפותי בכל וויכוח!לא אתן לו להרגיש צודק! (כל זה בגלל שהמודל בבית שהיה לי -אמא כנועה שוויתרה על כל חייה ושאיפותיה למען החיים הזוגיים-שהתפרקו לפני שנה בדיוק..כ"כ רציתי להיות ההפך באופן קיצוני) אבל עכשיו אני מבינה שלוותר-לפעמים הרבה יותר חכם מאשר להיות צודק.. כמובן שיש גבול לוויתור..אבל בוויכוחים של אגו-צריך לדעת להניח אותו בצד..ואז מקבלים כפליים הערכה. ונכון שזה לא בא מיד.. אבל מתחילים לראות את השינוי. מקווה להמשיך לראות רק טוב... ומאחלת לכולם ערב נעים!
אז ככה.. החיים שלי לא דבש ונופת צופים...כמו רובינו יש לי את הבעיות שלי..הכעסים..הרגעים הקשים..בעבודה ועם הקטנים..ועם הבעל כמובן. א ב ל אני מתחילה להרגיש בי תהליך של התבגרות פנימית..מתחילה להבין איכשהוא את השוני המהותי ביני לבין בעלי.. מהם הצרכים והחסכים שלי..מהיכן הם באים...ואיך למלא אותם. פעם חשבתי שאני לעולם לא אהיה אשה כנועה!אני תמיד חייבת להוכיח את צדקתי וחפותי בכל וויכוח!לא אתן לו להרגיש צודק! (כל זה בגלל שהמודל בבית שהיה לי -אמא כנועה שוויתרה על כל חייה ושאיפותיה למען החיים הזוגיים-שהתפרקו לפני שנה בדיוק..כ"כ רציתי להיות ההפך באופן קיצוני) אבל עכשיו אני מבינה שלוותר-לפעמים הרבה יותר חכם מאשר להיות צודק.. כמובן שיש גבול לוויתור..אבל בוויכוחים של אגו-צריך לדעת להניח אותו בצד..ואז מקבלים כפליים הערכה. ונכון שזה לא בא מיד.. אבל מתחילים לראות את השינוי. מקווה להמשיך לראות רק טוב... ומאחלת לכולם ערב נעים!
לאט לאט אנחנו שנינו צעירים וחסרי נסיון אבל בטוחה שנצליח למצוא את הדרך בעז"ה..