shani hadad1
New member
רוצה לשתף =))
אחרי תקופה קשה ומתישה דיי ארוכה שלי ושל החייל שלי , אני מרגישה שבשבוע האחרון הכל מסתדר לאט לאט וזה מהשיחה שהייתה לנו במוצ"ש האחרון כשהייתי אצלו , אחרי המון זמן של ריבים,בכי,וסבל הבנתי המון דברים , הוא פשוט היה צריך קצת חופש, אני לא יודעת איך זה קרה לי,נעשיתי א ו ב ס ס י ב י ת אליו ! לא נתתי לו לצאת מהבית עד שהוא חוזר מהצבא ( אני גרה בי-ם והוא בראשון) הייתי הולכת אליו מהרגע הראשון שהוא חוזר הבייתה עד הרגע שהוא חוזר לבסיס, לא נתתי לו לנשום,לא נתתי לו לראות חברים,רציתי אותו רק לעצמי עד שהבנתי שאם אני אמשיך ככה בסוף ימאס לו והוא ירצה ללכת .. ממני
אז נתתי לו חופש,אני לא הולכת אליו איך שהוא חוזר מהבסיס,אם הוא חוזר חמשוש,אז אני נוסעת בשישי ככה שיהיה עם חברים ועם עצמו קצת,שלא יקח אותי מובן מאליו ( זה הרבה יותר כיף ככה ! ) אמנם לקח לי הרבה זמן להבין שיש לו עוד חיים חוץ ממני ושהוא רוצה להספיק הכל ב3 ימים שהוא בבית , אבל סוף סוף הכל משתפר, אני כבר לא עושה לו "קול" עצוב שאנחנו מדברים בטלפון ,זה מעציב אותו יותר שמתי לב שכשאני שמחה,הוא שמח איתי, ופתאום ניהיה שונה,פתאום יש לו יותר מצברוח לדבר איתי אני מאמינה שזה לא כיף לו להתקשר ולשמוע אותי עצובה, טוב דיי חפירות =) אני רק רוצה להגיד לכל הבנות פה , נכון שאתן מחכות שבועיים לפעמים 3, אבל אתן חייבות להבין שיש לו חיים חוץ ממכן ( כמה שקשה לשמוע את זה) ושהוא צריך גם את החברים והמשפחה, ולא יכול ליהיות רק איתכן כל הזמן, הרבה זוגות נפרדים בגלל צבא , אבל אני רק יודעת שאהבה אמיתית מנצחת הכל,אם רק באמת רוצייייים לפתור את הבעיות ולא מתעלמים מהם !!! יום שני הבא בע"ה יש לנו 4 שנים ביחד (= אני לא אתן לכלום להרוס את האהבה המדהימה שלנו ! אני מאחלת לכולן בהצחלה בהמשך הדרך ... ו..חופש..זה מה שהם צריכים כשהם חוזרים הבייתה (= המשך יום מקסים !
אחרי תקופה קשה ומתישה דיי ארוכה שלי ושל החייל שלי , אני מרגישה שבשבוע האחרון הכל מסתדר לאט לאט וזה מהשיחה שהייתה לנו במוצ"ש האחרון כשהייתי אצלו , אחרי המון זמן של ריבים,בכי,וסבל הבנתי המון דברים , הוא פשוט היה צריך קצת חופש, אני לא יודעת איך זה קרה לי,נעשיתי א ו ב ס ס י ב י ת אליו ! לא נתתי לו לצאת מהבית עד שהוא חוזר מהצבא ( אני גרה בי-ם והוא בראשון) הייתי הולכת אליו מהרגע הראשון שהוא חוזר הבייתה עד הרגע שהוא חוזר לבסיס, לא נתתי לו לנשום,לא נתתי לו לראות חברים,רציתי אותו רק לעצמי עד שהבנתי שאם אני אמשיך ככה בסוף ימאס לו והוא ירצה ללכת .. ממני
אז נתתי לו חופש,אני לא הולכת אליו איך שהוא חוזר מהבסיס,אם הוא חוזר חמשוש,אז אני נוסעת בשישי ככה שיהיה עם חברים ועם עצמו קצת,שלא יקח אותי מובן מאליו ( זה הרבה יותר כיף ככה ! ) אמנם לקח לי הרבה זמן להבין שיש לו עוד חיים חוץ ממני ושהוא רוצה להספיק הכל ב3 ימים שהוא בבית , אבל סוף סוף הכל משתפר, אני כבר לא עושה לו "קול" עצוב שאנחנו מדברים בטלפון ,זה מעציב אותו יותר שמתי לב שכשאני שמחה,הוא שמח איתי, ופתאום ניהיה שונה,פתאום יש לו יותר מצברוח לדבר איתי אני מאמינה שזה לא כיף לו להתקשר ולשמוע אותי עצובה, טוב דיי חפירות =) אני רק רוצה להגיד לכל הבנות פה , נכון שאתן מחכות שבועיים לפעמים 3, אבל אתן חייבות להבין שיש לו חיים חוץ ממכן ( כמה שקשה לשמוע את זה) ושהוא צריך גם את החברים והמשפחה, ולא יכול ליהיות רק איתכן כל הזמן, הרבה זוגות נפרדים בגלל צבא , אבל אני רק יודעת שאהבה אמיתית מנצחת הכל,אם רק באמת רוצייייים לפתור את הבעיות ולא מתעלמים מהם !!! יום שני הבא בע"ה יש לנו 4 שנים ביחד (= אני לא אתן לכלום להרוס את האהבה המדהימה שלנו ! אני מאחלת לכולן בהצחלה בהמשך הדרך ... ו..חופש..זה מה שהם צריכים כשהם חוזרים הבייתה (= המשך יום מקסים !
