רוצה לשתף..

rache2

New member
רוצה לשתף..

אני יודעת שאני יוצאת רעה.. אני ממש ..אוף.. אני פשוט ישפוך כי אין לי כוח לחשוב על הניסוח. -שלשום הייתי צריכה ללכת למקום מסויים.. וכיוון שיש לי בעיה ללכת למקומות לבד ביקשתי מאחותי (נקרא לה א' כדי שלא יהיה פה יותר מידי בלאגן) שתבוא איתי והיא (עם תינוק) הסכימה. אחרי שסיימנו את מה שהייתי צריכה הסתובבנו קצת.. ונהניתי מאחיין שלי. -אחותי שיש לה מניה דיפרסיה (נקרא לה ב'?) מעשנת יותר נכון היא מעשנת כשהיא במניה אולי איזה שלוש קופסאות ביום. אני וא' נורא רגישות לריח של סיגריות.. ומילא אני אבל א' בכלללללללל והיא לא מסכימה.. שב' תתקרב לאחיין עם ריח כל כך חזק של סיגריות. מה שקורא זה ב' מתעצבנת שאנחנו לא מבינים ושעצוב לה כי היא לא יכולה להחזיק את האחיין והיא לא יכולה לא לעשן במשך כל כך הרבה זמן (הרבה זמן מדובר כל 10 דק' בערך). -בקיצור, היום, ב' התקשרה אלי וביקשה שאולי אני אבוא אליה היום? ולי אין כוח.. גם ככה אני בדיכאון ועבר עלי אתמול לילה קשה. אבל שוב אני צריכה ללכת לעוד מקום וא' גם רוצה לבוא אז סבבה.. אז אמרתי לב' שתבוא איתנו גם אז היא התעצבנה עלי ואמרה לי ומה אני יעשה עם הסיגריות?! ואז היא אמרה לי את שמה לב שאת קובעת רק עם א'?! אבל אני לא הולכת אליה הביתה! גם היא גרה רחוק בשבילי.. אין לי כוח מה אני יעשה! אני כן רוצה להסתובב אבל אין לי כוח. ומה זה אשמתי שהיא מעשנת!? זה אשמתי?! כי אז היא לא תוכל להחזיק את האחיין אז ששעתיים לא תעשן. היא סתם מגזימה. או שאני סתם לא מבינה.? אוף:(
 

ד קובי

New member
יקירתי

אחותך עושה נכון שהיא לא מרשה לאחותך השניה להתקרב לתינוק עם ריח חריף של סיגריה. אבל יחד עם זאת מכתיבתך אני מבין כי אחותך המעשנת נפגעה וחשוב להסביר לה כי אין בדברים אלו מטרה לפגוע בה אלא הכל מחשש לבריאותו של התינוק. אפשר אולי שתפגשנה שלושתכן בערב כשהאחות המעשנת לאחר מקלחת ומריחה טוב וללא ריח הסגריות והיא יכולה ליהנות מהאחיין שלה. אני מאמין כי אפשר למצוא פתרון כמעט לכל בעיה, הכל תלוי בגישה ואיך ניגשים לדברים. שבו דברו ביניכן ולבנו את העניינים. מאחל לכן הרבה אושר ושמחה ושתדעו ימים שמחים ומאושרים. התעודדי יקירתי
 

rache2

New member
קובי תודה רבה..

גם אני חשבתי ככה. העניין הוא שאחותי לא יכולה להחזיק מעמד 10 דקות בלי סיגריה.. מבין?.. מה אפשר לעשות. אני לא מתכוונת לפגוע בה ואני יודעת שאני עושה את זה. פשוט עוברים עלי לצערי גם ימים לא קלים ואין לי כוח..
 
בקשר לאחותך...

קודם כל ולפני הכל נראה לי שאת לוקחת על עצמך קצת יותר מדי. אם היא זאת שמעשנת, והשניה היא זו שלא מסכימה שתבוא - איפה את בסיפור הזה? תקחי צעד אחורה, תנשמי עמוק ותזכרי שסתם נקלעת לסיטואציה שאין לך שום אחריות עליה. הצעד הבא יהיה להבין מה משמעות הסיגריה עבור אחותך. אולי זה תחליף למשהו שמרגיע אותה ואולי אפשר למצוא דרך להוציא אותה מזה אפילו לשעה קלה... ולהסביר לה שאין בעיה, היא יכולה להצטרף רק לא כשאחיין נמצא. זה המצב וזהו זה. היא יכולה לבחור אם היא רוצה - תשאירי את הבחירה בידיה כך שלא יוכלו להיות לה טענות כלשהן כלפי אף אחת מכן.
 

rache2

New member
היא נפגעת שאני הולכת עם אחותי האחרת

ואיתה לא...אבל אני רוצה שהיא גם תצטרף אבל היא טוענת שהיא לא יכולה בלי הסיגריה (ובינינו גם לי הריח מפריע). וקשה לי לבוא אליה קשה לי הרבה דברים כי אני דפוקה בשכל. אבל כל מה שאחותי רואה זה שעם אחותי השנייה אני יכולה ללכת :(
 
היי הולד איט!

קודם כל את לא דפוקה בשכל. סיטואציה כזו יכולה להוציא מהדעת מפני שהצד הנפגע (כביכול) לא מוכן לשמוע שום דבר אחר מלבד לטעון לאפליה. בקשר לאחותך, שאלת אותה למה היא לא יכולה בלי הסיגריה אפילו לחצי שעה? זה קשה לה כחריגה ועוד יותר - כחריגה ששתי אחיותיה הולכות בלעדיה. היא רואה אתכן - ומהמתרס השני אותה והיא מבודדת וקשה לה. היא מרגישה עוד יותר את חריגותה בזה... את כאחותה לא יכולה לעשות שום דבר מלבד להסביר לה את הצד שלך בעניין - שאין לך בעיה אם היא תבוא אבל היא חייבת בשביל הבריאות שלכן ושל האחיין לוותר על הסיגריה לפחות לקצת זמן הזה. תגידי לה ברור מאד - הבחירה היא שלך. אם את מוכנה לעשות את הוויתור גם אנחנו נלך לקראתך. אבל אם את מתעקשת על הדרך שלך - לנו לא תהיה ברירה אלא לצאת בלעדייך. ואל תרגישי רע עם זה. גם היחסים איתה כמו כל מערכת יחסים היא מערכת של "תן וקח" לא "תן ותן ותן". היא צריכה להבין את זה ונראה לי שבאיזה מקום גם את. כשייקל עלייך להבין את סוג היחסים שאמור להיות, למרות חריגותה של אחותך, ייקל עלייך לקבל אותה כמו שהיא ואת עצמך ביחסים שלך איתה.
 

rache2

New member
זה נכון.. ובאמת הבהרנו שהבחירה שלה..

אבל כל פעם שאני אומרת לה את לא יכולה קצת בלי הסיגריה? אז היא אומרת לי את יכולה לא לאכול!? ואני לא מתכוונת וגם לא רוצה לריב איתה..ברור שזה פוגע בה גם אני הייתי נפגעת זה דבר מאוד פוגע.. אבל זאת בהחלט בחירה שלה.. אבל בלי כל קשר עצם העובדה שאני לא באה אליה.. ותאמין לי..אני כן דפוקה בשכל.. ונמאס לי מזה..
 
קודם כל

אני גברת ולא אדון
שנית, את לא יכולה ללא אוכל וגם לא ביקשת את זה ממנה. גם את נמצאת לפעמים במקומות שאסור לאכול בהם אז מתאפקים לשעה, זה לא בשמיים. את לא דפוקה אבל די שבורה לדעתי ואת יודעת מה? יכול להיות שאת לא באה אליה מפני שאין לך את הכוח לעמוד מולה ומול הטענות שלה. אבל זה מה שאני מנסה להסביר לך - את לא אמורה. אל תקחי את העולם על כתפייך יקירתי. אם אחותך לא מוכנה לשמוע ורוצה לראות רק את הצד שלה, אין לך הרבה מה לעשות בנידון. את יכולה רק להשתדל ולא יותר מזה. ותדעי תמיד שאת עושה כמיטב יכולתך בכל רגע נתון. רק כך תלמדי לסלוח לעצמך
 

rache2

New member
קודם כל סליחה:) גברתי:)

כל מה שאת אומרת מדבר להגיון שלי..אבל העניין הוא שאני כל הזמן חושבת שאני הייתי רוצה שיהיו שם שאני הייתי רוצה כך וכך.. ואני לא מביאה את זה.. מבינה? אני הגעתי לקריסה נפשית מאוד קשה לפני כשנתיים וההורים שלי היו שם.. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם.. אחיות שלי היו שם.. היו מספר פעמים ש"הצילו" אותי..לקחו אותי מאיזה מקום כי לא היו לי כוחות להגיע הביתה.. ולאחותי אין את זה..את מבינה? את כאילו אומרת זה בסדר שאת לא יכולה להתמודד איתה..אבל כשלי רע אני רוצה שיתמודדו איתי. וכשלא מתמודדים איתי ואנימרגישה לבד זה קורע אותי.. אני כותבת ובא לי לבכות
 
../images/Emo24.gif יקירה

את ההרגשה שלך מהמצב אף אחד לא יכול לשנות - אלא רק את. ואני בטוחה שאם את היית דופקת את הראש בקיר ומייאשת את ההורים שלך גם הם לא היו נשארים ותומכים בך. אי אפשר לתמוך אם הצד השני מושך למטה - בסופו של דבר התומך בעצמו עלול לטבוע ולהרגשתי זה מה שקורה גם לך. חוסר אונים שלנו הוא מפחיד. חוסר אונים של מישהו אחר מולנו הוא קורע לב - ולכן אני מבינה מה שאת אומרת. מה קרה לך שהגעת לקריסה נפשית? לאחותך יש את זה ויותר - אבל היא לא מוכנה להושיט יד לגלגל ההצלה שמגישים לה. את יכולה להגיע עד אליה עם הסירה ושהיא תשען עלייך ככל יכולתה אבל את מסכנת את עצמך בטביעה באותם המים... את מבינה? כל אחד רוצה שיצילו אותו - אף אחד לא רוצה לטבוע... אבל שימי לב למה שקורה לך בתוך כל זה. זה לא רק חומר למחשבה, קחי את זה ללב ונסי לרפא את הלב שלך לאט לאט. גם המצב שבו את לא בריאה ואת כואבת - לא יעזור לאחותך אלא רק יזיק. כל עוד את חלשה אפילו את היד לעזרה לא תוכלי להושיט לה.
 

rache2

New member
את חמודה..

את צודקת.. ובכל זאת.. משהו.. למה אני לא הולכת אליה? זה לא כל יום זה לא כל הזמן.. לא יודעת.. אני סובלת מחרדות.. ולפני שנתיים היה לי התקף ראשון מאוד קשה.. של חרדה ודיכאון..
 
תודה ../images/Emo13.gif

יקירתי.. למה את לא הולכת אליה? כי את כואבת בעצמך. אני יודעת שאת מכה את עצמך על זה שבגללך ובגלל איך שאת מרגישה אין לך כוחות. אבל תזכרי שמי שרוצה להציל מישהו חייב בעצמו להיות חזק. אחרת מה הועלת לה במצב כזה? אם תתחזקי קצת תראי שלא תהיה לך בעיה ללכת ולעמוד מול כל דבר שהיא תזרוק עלייך. אולי הפיתרון הוא לקחת צעד אחורה ולעשות חשיבה משמעותית בנוגע לכל הנושא הזה. בלי ביקורת. רק את, והיא ומה שאת מרגישה ומה שאת מסוגלת לו. היגיון? לב? הכל נכנס למשוואה
 
למעלה