רוצה לשתף..../images/Emo67.gif
היום בצהריים חזרתי מהצבא בגלל החג והכל, איזה כיף..
בתחנת אוטובוס ליד התחנה מרכזית ראיתי חייל חמוד, סמ"ר אמנם אבל נראה צעיר, מתוק כזה. סוג של נדלקתי עליו
אניווי אחרי זה עלינו על האוטובוס והוא כזה עמד באמצע [ממול לדלת האחורית, איפה שיש ריבוע מקום לנכים או סתם לאנשים לעמוד..] ומדי פעם הסתכל עליי לפעמים השבתי מבט ולפעמים לא [כי התביישתי
מה לעשות..] אח"כ הוא הלך לשבת כי התפנה מקום אני החלטתי שאיפה שהוא ירד אני ארד, מקסימום אני אלך קצת ברגל.. חשבתי שאני אנסה לדבר איתו. מה יקרה אם אני אעשה משהו?! אפילו הכנתי פתק עם השם שלי והטלפון לתת לו!
אבל כשחשבתי על מה אני אגיד לו ואיך ואיך הוא יגיב ויתרתי חשבתי שאני סתם אשמע אבלה ושבטח יש לו חברה או לא יודעת מה כשירדנו מהאוטובוס (היינו ה2 האחרונים) הוא היה נחמד וצעק לנהג חג שמח ואני כבר ירדתי לרחוב וזה היה מטומטם לחכות לו, כשאני כבר התחלתי ללכת גם היה לי זיק קטן של תקווה בלב- שהוא אולי יגיד לי משהו קיצר כלום לא קרה אני החלטתי לקנות ארטיק קרח (היה חם בצהריים
) והוא הלך למדרגות.. הסתכלתי עליו מתרחק ותהיתי אם עשיתי את הדבר הנכון מצד אחד לא- כי יכל להיות אולי משהו ביננו. אבל מצד שני- אף פעם לא התחלתי עם בחור. אני לא ממש יודעת מה להגיד
מה הייתם עושים במקומי? ולא, אני לא יודעת בדיוק איפה הוא גר.. למרות שלא הייתי הולכת ודופקת לו על הדלת בבית, והוא קרבי אז הוא גם בטח בקושי בבית..
היום בצהריים חזרתי מהצבא בגלל החג והכל, איזה כיף..
(מטיפה ולא תמיד עומדת בהטפות שלי אבל משתדלת..) ובכל זאת.. לא רואה את עצמי מעיזה להתחיל בסיטאוציה שתיארת (להביא פתק), מצד שני להתיישב ליד מישהו באוטובס (ה*מקום*
