רוצה לשתף בפחדים

פגועה2

New member
רוצה לשתף בפחדים

אני בת 27, נשואה מזה שנתיים, לא אכנס לכל הפרטים, אבל נושא הפרידה עומד כרגע על הפרק (עוד לא החלטנו על כך אבל זאת אופציה ) בכל אופן, מעבר ללאבד את הבן זוג שזה עצוב וקשה יש לי המון פחדים, הפחד הכי גדול הוא שלא יהיו לי ילדים, אני יודעת שאני עדיין צעירה, אבל אני רואה כמה לא קל לחברות רווקות שלי, אולי זה ישמע מופרך אבל איפשהו הייתי מעדיפה שאם יהיו גירושים זה רק אחרי שיהיו לנו ילדים. אני אדם מאוד משפחתי ובניתי את המסלול חיים שלי מתוך מחשבה שעוד מעט יהיו לי ילדים, וכיום כאשר הקרקע מוכנה (לקראת סיום לימודים, עבודה נוחה וקרובה לבית, מצב כלכלי מתאים וכמובן מצב נפשי מתאים להיות אמא) הילדים אפילו לא נראים באופק. האם הפחד שלי טבעי או שאני מגזימה? ואיך מתגברים עליו??? הפחד מניע אותי ומונע ממני לעשות את הצעד (אני לא רוצה להתגרש אבל בעלי לא סגור על עצמו ונראה לי שהאופציה היחידה היא שאני אזום את הפרידה)
 

אייבורי

New member
הפחד שלך הזוי

העדפה שלך לעשות ילדים ואז להתגרש עוד יותר הזויה כדאי שתלכי להתייעץ עם פסיכולוגית לטפל במחלה
 
לא ולא ולא

ההחלטה להביא ילדים כשאת יודעת בוודאות שבעתיד תתגרשי מאבא שלהם היא טעות גדולה לדעתי, את מראש מביאה ילדים כשאת יודעת שהם לא יגדלו עם אבא ואמא רק בשביל לספק את הצורך שלך להיות אמא? זה בהחלט סוג של אגואיזם טהור . . . ראשית את צריכה באמת להחליט ולהגיע למסקנה עם בן זוגך האם אתם ממשיכים לחיות ביחד ולנסות לפתור את הבעיות שקיימות שם, או שאין שום סיכוי להמשך ולהיפרד, ובהחלט כדי ורצוי לעשות זאת לפני שהילדים מגיעים, וכל זאת בכדי שתוכלי לבנות לך משהו חדש ונקי עם אהבה אמתית וזו תהיה הקרקע האופטימלית ליצירת משפחה, זה נכון שאין תעודת ביטוח בחיים בשום דבר ועם אף אחד אבל בטח ובטח לא ממקום שכבר יש שם כמה סעיפים מקולקלים :))) שיהיה בהצלחה וברוכה הבאה
 

פגועה2

New member
נראה לי שלא הבהרתי את עצמי

אני לא מתכננת לעשות כרגע ילדים עם בעלי, אבל כאשר אני חושבת על הפרידה הפחד הכי גדול שלי זה שאולי לא יהיו לי ילדים
 
הפחד הזה

גובר על הפחד שלא תהיי מאושרת באמת? את עדיין צעירה מאוד גם מבחינת הגיל ויש לך עוד הרבה שנים לעשות ילדים. את לא מעדיפה קודם לדעת שהבן זוג שלך זה האדם והשותף שאת רוצה להמשך (לפחות עד להודעה חדשה :))? שהבן זוג שלצידך זה האדם שאת אוהבת ואיתו את רוצה לעשות ילדים ולהקים משפחה?
 

שרשירית

New member
התקופה הקשה ביותר בחיי זוג

היא בשנתיים-שלוש הראשונות אחרי הולדת הילדים. קחי בחשבון שאם הבסיס שלכם לא יציב כשאין לכם ילדים, סביר להניח שתמצאי את עצמך גרושה עם ילד בן שנה. לדעתי את צעירה. את יכולה להתגרש ולמצוא מישהו שאיתו תוכלי לחיות באושר ועושר (עד שייגמר). בגיל 27 לחשוב על גירושים, ילדים ופחדים... לי זה נראה מוקדם מדי, כל אלה יגיעו עם השנים אז למה להקדים את המאוחר. מציעה לך ללכת לטיפול, אבל לא מהמקום המלגלג, עבורי טיפול זה הפינוק הגדול ביותר שאדם יכול להרשות לעצמו. את לא אמורה להיות בתסבוכת הזאת, אז צאי ממנה! בהצלחה.
 
../images/Emo45.gif

לגמרי בענין הטיפול בעבר בתקופות שהייתי זקוקה לזה סשיין של כמה שיחות טובות אצל מטפלת איכותית בהחלט עשו את שלהם :))
 
יקירה , את כולה בת 27

ואת תעשי חישוב "קר" תגלי שיש לך לפחות עוד 15 שנים ללדת. את באמת רוצה להישאר עם בן זוג שכבר עכשיו את יש לך ספקות לגביו ולגבי הזוגיות שלכם ואיתו לעשות ילדים? אני מקווה שברור לך שכל קושי שקיים לפני שיש ילדים מועצם עם הגעתם? לגדל ילדים זה לא קל - מכל הבחינות וכל כעס שהיה קטן לפני הילדים הופך להיות גדול ומשמעותי הרבה יותר. בקיצור - לא עושים ילדים כברירת מחדל...
 

miss beetle

New member
האם תתני לפחד הזה לצייר את שביל חייך?

הפחד שאת מתארת הוא טבעי, במיוחד אחרי שנתיים נישואין בגיל ש"כבר אפשר להתחיל". את מזכירה לי את עצמי, אומנם התגרשתי בגיל 25, אך גם, אחרי שנתיים ובדיוק כאשר ה"קרקע שלי הייתה מוכנה" (כמו שהנך מתארת: דירה, מקום עבודה קבוע הקרוב לבית, מצב כלכלי איתן ו"חשק" לילד) אך יחד עם זאת, אני חייבת לציין כי הפחד שלך מעולם לא הופיע ברשימת הפחדים שלי באותה העת. מה שהנחה אותי מרבית הזמן הינו הידיעה כי לא היה לי (וגם לו) טוב בזוגיות (בלשון המעטה) וכי לאחר שמוצו כל הניסיונות - נותר רק להיפרד. אני יודעת שכרגע את בנקודה כואבת, מוצפת פחדים, מחשבות שניות והתלבטויות רבות, אך שימי לרגע את כל הנ"ל בצד ותחשבי על הילד שיוולד למציאות הזו - האם זה באמת מה שהיית מאחלת לילדך? במיוחד לאחר שהמתנת ורצית להכין לו "קרקע מוכנה"? מצב כלכלי ובגרות נפשית הם אומנם קריטריונים חשובים עבור ילד ראשון אך אינם מחפים לו ובמעט על חוסר יציבות רגשית או מערכת יחסים שפירוקה הוא רק עניין של זמן. אני לא חושבת שאת מגזימה, את פשוט נמצאת במצב פגיע כרגע והמתנה הכי חשובה שאת יכולה לתת לעצמך (וכמובן ברוח חג החירות) היא לגלות באיזה מקום היית רוצה לראות את עצמך בעוד מס' חודשים או שנה שנתיים...? אם את מאמינה כי זה המקום בו הנך נמצאת כרגע וניתן לעבוד על הבעיות ולשפר - לכי על זה, אך אם תגלי כי המקום הזה לא כולל את בן זוגך הנוכחי - שימי את הפחדים בצד וצאי לדרך חדשה, חזקה ובעיקר "נקיה". את בת 27, בעוד חצי שנה לא תזכרי בכלל שהיית נשואה או התגרשת, זה כמו קשר ארוך שהסתיים. כל עוד אין ילדים - זה "נקי": גם מבחינת ההליך הרבני וגם עבור שניכם, זה יכול לעזור לכם לסיים את הנישואין בכבוד זה לזו, בצורה מהירה ו"קלה" (ככל שאפשר כמובן). את בת 27 - כל החיים לפניך, ולצאת כרגע החוצה זה אומר להתחיל הכל מההתחלה (לטוב ולטוב פחות), בדיוק כמו דף נקי. פחדים הם חלק טריוויאלי מהתהליך, צריך להתייחס אליהם בזהירות ובעיקר לא לאבד פרופורציות והעיקר? לא לתת להם להתוות את הצעדים שלנו בעתיד. בהצלחה בכל החלטה
 

פגועה2

New member
תודה על העידוד

המקרה שלי קצת שונה, מדובר כן בזוגיות טובה אבל בעלי מעט מתוסבך עם עצמו ולכן קשה לי לחשוב על זה, כי זה כן מקום שהייתי רוצה להמשיך להיות בו והוא כן האבא שהייתי רוצה לילדים שלי. באופן כללי, מאוד מפחידה אותי המחשבה של להתחיל הכל מאפס, עולות בי המחשבות שאולי לא יהיה לי פרק ב (אני יודעת שיכול להיות שאני מגזימה אבל אני לא שולטת בזה), הרבה מהחברות שלי כבר אמהות ואני מרגישה שגם אני הייתי צריכה להיות שם... ומצד שני, החברות הרווקות מספרות עד כמה קשה למצוא מישהו נורמלי, אז המצב בחוץ לא נראה מזהיר מבאס לחשוב שלגבר הרבה יותר קל לפתוח פרק ב ושסיכוי טוב שתוך שנתיים כבר הוא יהיה נשוי עם ילדים
 
זה נכון

המצב בחוץ לא מזהיר וזה תקף אגב לשני המינים ללא הבדל דת, גזע ומין ויחד עם כל זאת לא זה מה שאמור להכתיב לך איך את רוצה להמשיך לחיות את חייך ולצד מי כי זה יהיה לגמרי ממקום של התפשרות, והמקום הזה סופו להתפוצץ במוקדם או במאוחר ורצוי שזה יהיה ללא ילדים
 

ye44

New member
תפחדי יקירתנו יש לך ממה לחשוש

אז כדאי שתתכונני נפשית שיש סיכוי שלא יהיו לך ילדים
אם את מתכוננת לפרק את החבילה תכיני את עצמך נפשית לכל האופציות, אין גרנטי לכלום בחיים ובטח לא בזוגיות את והגורל שלך
להביא ילדים ולתכנן פרידה זאת שפלות ונבזות
 

miss beetle

New member
אל תבהלי מ ye44

גם אני קיבלתי ממנו בהתחלה "על הראש", ממש כאן, על גבי דפי הפורום... הכל ממקום טוב
 

miss beetle

New member
../images/Emo88.gif../images/Emo88.gif../images/Emo88.gif../images/Emo88.gif

תודה על התזכורת
 

פגועה2

New member
תגובה ממש אופטימית

לא יודעת אם נאמרה ברצינות או בציניות וכמו שציינתי, אני לא מתכננת כרגע ילדים עם בעלי, פשוט חלפה בי המחשבה בראש שאם עכשיו היה לי ילד הייתי מוצאת בו המון נחמה
 

ye44

New member
ברור שברצינות אני נשמע לך ציני

את לא הולכת ללקק דבש בגילך הצעיר יחסית, הנחמה היחידה שתמצאי לאחר פרוק החבילה זה יהיה באיזה פיקאפ בר
יקח לפחות שנתיים עד שתהי מוכנה נפשית לפרק ב השאלה אם ימצא האביר
ויש סיכוי שלא ימצא צר לי ! "גיסתנו לעתיד" זאת המציאות תתחילי להכין את עצמך, כמו שנאמר "קשה באימונים קל בקרב"
 

alone19801

New member
מזה לההביא ילדים ולהתגרש

מי חושב ככה? מה נסגר פה? מה הולך פה ? מזה צריך להיות ? :) :) :)
 

alone19801

New member
Ye44 צודק לגבי הפיקה בר

אחרי שהתגרשתי רק פיקה בר כמה בחורות כמה כיף היה.... עכשיו תפסה אותי מישהי חזק :)
 
למעלה