רוצה לשתף בפחדים
אני בת 27, נשואה מזה שנתיים, לא אכנס לכל הפרטים, אבל נושא הפרידה עומד כרגע על הפרק (עוד לא החלטנו על כך אבל זאת אופציה ) בכל אופן, מעבר ללאבד את הבן זוג שזה עצוב וקשה יש לי המון פחדים, הפחד הכי גדול הוא שלא יהיו לי ילדים, אני יודעת שאני עדיין צעירה, אבל אני רואה כמה לא קל לחברות רווקות שלי, אולי זה ישמע מופרך אבל איפשהו הייתי מעדיפה שאם יהיו גירושים זה רק אחרי שיהיו לנו ילדים. אני אדם מאוד משפחתי ובניתי את המסלול חיים שלי מתוך מחשבה שעוד מעט יהיו לי ילדים, וכיום כאשר הקרקע מוכנה (לקראת סיום לימודים, עבודה נוחה וקרובה לבית, מצב כלכלי מתאים וכמובן מצב נפשי מתאים להיות אמא) הילדים אפילו לא נראים באופק. האם הפחד שלי טבעי או שאני מגזימה? ואיך מתגברים עליו??? הפחד מניע אותי ומונע ממני לעשות את הצעד (אני לא רוצה להתגרש אבל בעלי לא סגור על עצמו ונראה לי שהאופציה היחידה היא שאני אזום את הפרידה)
אני בת 27, נשואה מזה שנתיים, לא אכנס לכל הפרטים, אבל נושא הפרידה עומד כרגע על הפרק (עוד לא החלטנו על כך אבל זאת אופציה ) בכל אופן, מעבר ללאבד את הבן זוג שזה עצוב וקשה יש לי המון פחדים, הפחד הכי גדול הוא שלא יהיו לי ילדים, אני יודעת שאני עדיין צעירה, אבל אני רואה כמה לא קל לחברות רווקות שלי, אולי זה ישמע מופרך אבל איפשהו הייתי מעדיפה שאם יהיו גירושים זה רק אחרי שיהיו לנו ילדים. אני אדם מאוד משפחתי ובניתי את המסלול חיים שלי מתוך מחשבה שעוד מעט יהיו לי ילדים, וכיום כאשר הקרקע מוכנה (לקראת סיום לימודים, עבודה נוחה וקרובה לבית, מצב כלכלי מתאים וכמובן מצב נפשי מתאים להיות אמא) הילדים אפילו לא נראים באופק. האם הפחד שלי טבעי או שאני מגזימה? ואיך מתגברים עליו??? הפחד מניע אותי ומונע ממני לעשות את הצעד (אני לא רוצה להתגרש אבל בעלי לא סגור על עצמו ונראה לי שהאופציה היחידה היא שאני אזום את הפרידה)