רוצה לשתף אתכן

broshit72

New member
רוצה לשתף אתכן

בסופשבוע של הנר הראשון שהפך לדליקת ענק, הייתי עם משפחתי הקטנה בים המלח. בלילה לא ישנתי וחשבתי על הניגודיות שבחיים, האסונות מול השמחות. כולם נוגעים בי ומשפיעים על חיי. התבוננתי בתינוק שלי, בן שלושה חודשים. הוא כל כך תוסס שאני לא יודעת אם הוא ישן בכלל. כתבתי לו שיר: הראל, אתה שולח ידיך כשואל או שאתה רוצה לחבק את העולם הזה שלך? הראל, אתה מטה ראשך למעלה, מתפעל או שאולי שואף בלי די אדים של אשמורת לחה? האם מלאך ריחף עכשיו, נשק לעיניך הכחולות או שדון הכעיס אותך, קרא לך שמות ואולי ראית את אחיך בחמלה שבין העולמות והוא לחש לך סיפורים מגן העדן לתינוקות? פתאום אתה פולט לאויר הלילה אנחה אחר כך מחייך, ממלמל תפילה של אושר או יגון הראל, הרעד שוב אוחז בגופך האם כאבי הבטן לא נותנים לך לישון? הטל מצעיד את אגליו, ואני מבינה שיש עולם שבו אתה הולך ומדבר היית רוצה ללוות אותך, עד מעבר לפינה, למקום בו מבוגרים כבר לא רשאים לבקר.
 

דיא

New member
../images/Emo142.gifתודה ששיתפת

השיר מקסים, הרגשות כל כך מוכרים, נעים לקרוא אותם כך. (מודה, מתגעגעת מאוד לדקות הארוכות של התבוננות בתינוק הישן, זו תחושה מדהימה)
 

broshit72

New member
שמחה מאד שאהבת

ושאת מזדהה. לפעמים אני מרגישה לבד אבל פה אתן מבינות
 
למעלה