רוצה לפתוח
בפירגון על פורום ידידותי ומועיל ממש ממש...מאז שהצטרפתי לפה לפני 10 ימים בערך נחשפתי להמון אינפורמציה רלוונטית ומתכונים נהדרים. אז תודה!
ולהעלות שוב המשך של אותה בעיה שהעליתי בפוסט הקודם...אני מאוד מתוסכלת
מאז שהבן שלי (עוד 4 ימים בן שנה) נכנס לגן בתחילת החודש הוא חזר להקיא ולשלשל...איזה חוסר אונים. הבנות בצוות והגננת מקסימות ובמוטיבציה מטורפת לעזור אבל כנראה שזה מעבר ליכולות שלהן לשלוט בכל דבר שנכנס לו לפה ואני לא באה בטענות בכלל.
לכן אני מתייעצת פה שוב במר ייאושי...האם יש מישהם שהתנסו בסיטואציה דומה של ילד ממש קטן (תינוק) שאובחן רגיש לגלוטן (כי בדרך כלל גילאי האיבחון יותר מבוגרים ואז לפחות מבחינה טכנית יותר קל) ויכול לסייע לי במחשבה על פיתרון יצירתי למציאת מסגרת? האם מעבר למשפחתון עם פחות ילדים יכול להקל העניין? כי יש לי חשש שבסוף אני אצטרך לעזוב את העבודה ולהישאר איתו בבית, מה שכלכלית מאוד מאוד יכביד.
בפירגון על פורום ידידותי ומועיל ממש ממש...מאז שהצטרפתי לפה לפני 10 ימים בערך נחשפתי להמון אינפורמציה רלוונטית ומתכונים נהדרים. אז תודה!
ולהעלות שוב המשך של אותה בעיה שהעליתי בפוסט הקודם...אני מאוד מתוסכלת
מאז שהבן שלי (עוד 4 ימים בן שנה) נכנס לגן בתחילת החודש הוא חזר להקיא ולשלשל...איזה חוסר אונים. הבנות בצוות והגננת מקסימות ובמוטיבציה מטורפת לעזור אבל כנראה שזה מעבר ליכולות שלהן לשלוט בכל דבר שנכנס לו לפה ואני לא באה בטענות בכלל.
לכן אני מתייעצת פה שוב במר ייאושי...האם יש מישהם שהתנסו בסיטואציה דומה של ילד ממש קטן (תינוק) שאובחן רגיש לגלוטן (כי בדרך כלל גילאי האיבחון יותר מבוגרים ואז לפחות מבחינה טכנית יותר קל) ויכול לסייע לי במחשבה על פיתרון יצירתי למציאת מסגרת? האם מעבר למשפחתון עם פחות ילדים יכול להקל העניין? כי יש לי חשש שבסוף אני אצטרך לעזוב את העבודה ולהישאר איתו בבית, מה שכלכלית מאוד מאוד יכביד.