רוצה לעשות שינוי קריירה ואשתי מתנגדת
שלום פורום יקר,
אני בן 49, נשוי מזה 19 שנה. יש לנו 2 ילדים, טינאייג'רים. במקצוע אני מהנדס מחשבים. אף פעם לא השתגעתי על התחום אבל הסתדרתי. בהתחלה עבדתי בפיתוח בהיי טק, אבל זאת הייתה משרה מאד מלחיצה ושוחקת ואחרי כ-10 שנים עברתי לתפקיד יותר נוח בגוף ממשלתי. למרות שאני נהנה מחוזה אישי, המשכורת נחתכה בחצי. עדיין מדובר בסכום נאה לכל הדיעות. אבל אחרי 10 שנים נוספות, אני מרגיש עמידה במקום וחוסר אתגר משווע. אין לי חשק לקום בבוקר ואין לי חשק ללכת לעבודה. בינתיים זה לא פוגם בביצועים שלי בתפקיד אבל זה עשוי להגיע. תמיד נמשכתי למקצועות הרפואה וממש מצטער שלא נסעתי ללמוד רפואה בחו"ל כשהייתה לי הזדמנות. כשהילדים גדלו קצת והתפנה לי מעט זמן, עם סיוע מהמעסיק, נרשמתי לתואר ראשון בגנטיקה מולקולרית וסיימתי ממש לאחרונה בהצטיינות. הוצע לי להמשיך לתואר שני בייעוץ גנטי וזה מעניין אותי בטירוף. אבל זה תואר שדורש עבודה מעשית בבי"ח ואני לא יכול לעשות במקביל לעבודה. יש סיכוי שאוכל לרדת לחצי משרה ולשלב את הדברים. אבל אין טעם להתחיל מלחמה לפני שאני סגור על זה. אשתי מתנגדת בתוקף. אומרת שאני לא מתחשב ושכבר עשיתי מה שרציתי ועברתי למגזר הציבורי וההכנסות שלנו ירדו דרסטית כתוצאה ושאף אחד לא עושה הסבה מקצועית בגילי. היחסים בינינו ידעו עליות וירידות. באופן כללי היא לא בן אדם נוח, היא מאד ביקורתית, לא תומכת, לא מתחשבת, והכל סובב סביבה. התרגלתי לזה וחיינו ככה לא מעט שנים. אף פעם לא הייתה בינינו קרבה רבה. להיפך, היו תקופות כשהיה רק סקס. ותקופות כשהיינו רבים והיא לא רצתה לשכב איתי כנקמה ואמצעי לחץ. לא פעם אמרתי שאני לא צריך את החיים האלה ואני קם והולך. ואז זה עבר לי ונשארתי. עד המריבה הבאה. וחוזר חלילה. אני נוטה להירשם ללימודים ולעשות מה שצריך לשם כך. אבל אשמח לשמוע עוד פרספקטיבה בנושא. תודה.
שלום פורום יקר,
אני בן 49, נשוי מזה 19 שנה. יש לנו 2 ילדים, טינאייג'רים. במקצוע אני מהנדס מחשבים. אף פעם לא השתגעתי על התחום אבל הסתדרתי. בהתחלה עבדתי בפיתוח בהיי טק, אבל זאת הייתה משרה מאד מלחיצה ושוחקת ואחרי כ-10 שנים עברתי לתפקיד יותר נוח בגוף ממשלתי. למרות שאני נהנה מחוזה אישי, המשכורת נחתכה בחצי. עדיין מדובר בסכום נאה לכל הדיעות. אבל אחרי 10 שנים נוספות, אני מרגיש עמידה במקום וחוסר אתגר משווע. אין לי חשק לקום בבוקר ואין לי חשק ללכת לעבודה. בינתיים זה לא פוגם בביצועים שלי בתפקיד אבל זה עשוי להגיע. תמיד נמשכתי למקצועות הרפואה וממש מצטער שלא נסעתי ללמוד רפואה בחו"ל כשהייתה לי הזדמנות. כשהילדים גדלו קצת והתפנה לי מעט זמן, עם סיוע מהמעסיק, נרשמתי לתואר ראשון בגנטיקה מולקולרית וסיימתי ממש לאחרונה בהצטיינות. הוצע לי להמשיך לתואר שני בייעוץ גנטי וזה מעניין אותי בטירוף. אבל זה תואר שדורש עבודה מעשית בבי"ח ואני לא יכול לעשות במקביל לעבודה. יש סיכוי שאוכל לרדת לחצי משרה ולשלב את הדברים. אבל אין טעם להתחיל מלחמה לפני שאני סגור על זה. אשתי מתנגדת בתוקף. אומרת שאני לא מתחשב ושכבר עשיתי מה שרציתי ועברתי למגזר הציבורי וההכנסות שלנו ירדו דרסטית כתוצאה ושאף אחד לא עושה הסבה מקצועית בגילי. היחסים בינינו ידעו עליות וירידות. באופן כללי היא לא בן אדם נוח, היא מאד ביקורתית, לא תומכת, לא מתחשבת, והכל סובב סביבה. התרגלתי לזה וחיינו ככה לא מעט שנים. אף פעם לא הייתה בינינו קרבה רבה. להיפך, היו תקופות כשהיה רק סקס. ותקופות כשהיינו רבים והיא לא רצתה לשכב איתי כנקמה ואמצעי לחץ. לא פעם אמרתי שאני לא צריך את החיים האלה ואני קם והולך. ואז זה עבר לי ונשארתי. עד המריבה הבאה. וחוזר חלילה. אני נוטה להירשם ללימודים ולעשות מה שצריך לשם כך. אבל אשמח לשמוע עוד פרספקטיבה בנושא. תודה.