רוצה לספר לכם

[ברת לטיפה]

רוצה לספר לכם

כותבת כאן לראשונה, מרגישה צורך להוציא את זה. אני בת 37, נשואה ואמא לבן ובת. אני אישתו כבר 15 שנים, לא מעט, אני יודעת. התחתנו מאהבה גדולה שנמשכה שנים רבות, עד לא מזמן כמדומני, זה לא שאין רגש בחיינו בימים אלה, אבל, אני מתקשה להגדיר זאת כאהבה. לפני 3 שנים, מבלי שתכננתי, קיוויתי או רציתי, היכרתי מישהו שאיתו היו לי קשרי עבודה, התפתח רומן נפלא שנמשך שנתיים, אהבה גדולה. לראשונה בחיי הרגשתי מה זו אהבה אמיתית, סוערת, סוחפת, מפרגנת ובשלה מאוד. סיפור האהבה היפה הזה הסתיים לאחר שהחלו אצלו בבית בעיות קשות שחייבו אותו להתפנות אליהן ולהיות נקי מדברים כגון רומן סוחף שמיקדו אליהם תשומת לב רבה וגזלו ממנו זמן יקר. השלמתי עם הפרידה, חשבתי שממילא זה יסתיים מתי שהוא, רציתי להקל עליו. מאז, שנה כבר, אני תרה אחרי רומן ומתקשה למצוא, מעולם לא חשבתי שמקום כגון זה ישמש לי כר לפניותי. אני חשה כבויה, לא מספיק נאהבת, ההליכה שלו ממני הותירה חלל עצום שאני מתקשה למלא. תודה שקראתם אותי, אשמח לשמוע את חוות דעתכם.

 

[s h o o s h a]

לא הבנתי משהו

ציטוט: "שנה כבר, אני תרה אחרי רומן ומתקשה למצוא, מעולם לא חשבתי שמקום כגון זה ישמש לי כר לפניותי." (אגב, כך גם בפורום "אהבה ורונטיקה" ובפורום "סטוצים ומפגשים אחרים" שאלות 1. האם את מצפה לקבל כאן (או שם) אישור לתיורים שלך בשנה האחרונה? 2. האם את מקווה שמקום זה (או האחרים) ישמש/ו לך מקום נוח להיכרויות? למה כוונתך באומרך "אשמח לשמוע את חוות דעתכם" אולי כי מוקדם בבוקר, אבל אני ממש לא מבינה מה את מבקשת מאיתנו, אנשי הפורום. יום טוב

 

[Melody Girl]

בואי נבדוק כמה דברים

בוקר טוב ברת לטיפה, נתחיל בזה שאין אנו נמצאים כאן כדי לתת גושפנקא לרצון שלך במאהב. לו הייתי במקומך, הייתי מפנה את האנרגיות ראשית לתיקון המצב בינך לבין בן זוגך. תראי, אין לנו מושג מה באמת קורה אצלך בחיים האישיים אני יכולה לומר לך שזוגות במצבך יש יותר ויותר וטבעי הדבר כי לאחר מספר שנים משהו יילך לאיבוד אלא שבמערכת זוגית תקינה נהוג לדבר על הדברים, תשקיעי מאמצים בבנייה מחודשת של חייך אם בן זוגך ואב ילדייך. את ממהרת ונשמעת כמעט נואשת מאי יכולתך למצוא רומן חדש מהצד כאילו כלו כל קיצים, כאילו כל מאוויך תלויים במאהב חדש. יקירה, סגידה כזו לרומן מהצד יכולה להוות סיכון לנישואייך ה"רעב" הזה אינו רעב אמיתי אלא רצון להאחז במשהו לא רציני שמלכתחילה את יודעת כי ייגמר כפי שידעת בעבר. ובכל זאת, גם אם בן זוגך היום יותר פאסיבי מאשר אקטיבי ביחסים שלכם, עשי את את המאמץ והחזירי חיים לקשר שלכם, עשי בעבור שניכם את מה שהיית עושה עבור המאהב ויכול מאוד להיות ששוב תזרח השמש במעונכם. בסך הכל - אם החיים במחיצת בן זוגך אינם בגדר ה"בלתי נסבל" שווה בהחלט להשקות את הצמח הזה הנקרא "זוגיות" לבל יבול בטרם עת.

 

[ברת לטיפה]

לא ביקשתי אישור

אני אדם בוגר, אחראי ומודע מאוד למעשיו, ברור לי מאיזה מקום באות הטפות המוסר, הייתי שם פעם.

 

[Melody Girl]

לא הטפות מוסר בהחלט לא אבל...

ברת לטיפה, הדברים הנכתבים פה אינם בגדר "הטפת מוסר" אלא דעתנו החיצונית, אגב, לו היו כותבים לך רק בגדר "הטפת מוסר" - ניחא; אבל לא כך הם פני הדברים, לפחות אצל מרביתנו פה, (כך אני רואה על פי התגובות החוזרות ונישנות) - אנחנו מנסים בטרם "היציאה החוצה" לעשות "בדק בית" וחשבון עצמי, לראות איפה טעינו, היכן לא השקענו מספיק, אולי בטרם ייהרס בניין הזוגיות יהיה מקום לחיזוק השלד. ומכאן - כל אחד ודעתו. אני מאחלת לך שתהיינה לך מסקנות מועילות ושיהא לך הכח לשלב בין הרגש לשכל כי אחרי ככלת הכל אלו השניים מצויים במלחמה מתמדת האחד עם השני.

 

[meshotet1]

מאיפה גבהות הלב

אני חדש כאן ואולי לא מכיר אותך מלודי,אבל מאיפה את לוקחת את האומץ לדבר ברבים ובטון כזה מוכיח. לא ראיתי תגובות נוספות שמחזקות את דעתך אז למה. בסך הכל רצתה ברת לטיפה לשפוך את ליבה ולא לקבל הטפות "נוצריות"

 

[Melody Girl]

גבהות לב או מציאות עגומה???

שלום משוטט, אני חושבת שאדם בוחר "לקטלג" את התשובות בהתאם לציפיות ולא כך הוא בבמת הפורום. התגובות בפורום יכולות למצוא חן ויכול שלא כנראה שאת שאר התגובות פשוט לא קראת או לא הבנת. אין כאן הטפות ובטח שלא "נוצריות". ברת רצתה לשפוך את ליבה ושאלה מה אנחנו חושבים וכך הגיב מי שהגיב כולל אנוכי. אתה יודע משוטט? לפני שאתה משתמש בביטוי "גבהות לב" יש דבר ששכחת לשנן אדם צריך שיהיה סובלני גם לדעתם של אחרים אף אם דיעה זו אינה מטיבה איתו. ולגופו של עניין - הייתי שמחה לראות תגובה שלך או הארה במקום הערה. שיהיה לך ערב נפלא,

 

[איש המערות]

רומן כתרופה, תרופה כסם ממכר

את פונה כעת לחפש רומן חדש ומנסה גם כאן. אני מודה לך על השיתוף הכן שהבאת כאן. אני מניח שתקבלי במסרים תגובות של אלו שינסו את מזלם. לפני שאאחל לך בהצלחה, אשאל אותך רק שאלה אחת: לא תיארת חיים רעים לצד בעלך, תיארת שיממון מסויים ושגרה שמכרסמת. מה דעתך לקחת פסק זמן מסויים מרומנים ולנסות ליצור גיוון וריגוש מחודש בחייכם כזוג? בכל זאת לרומן, עם כל העוצמות שלו, יש מחירים וסיכונים לא קטנים ואם קיימת אפשרות לעורר מחדש רומנטיקה בינך לבין בעלך, במערכת המשמעותית באמת (אני מניח שאת רוצה גם לשמר את יציבותה) מדוע לא תנסי זאת כעת, לפני שאת נסחפת לרומן אחר שיפריע לך? בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה.

 

[ברת לטיפה]

לא יכולה לשקר לעצמי

זו היתה יכולה להיות אידיליה אמיתית, הנסיונות שלי להעיר את הרומנטיקה בינינו לא צלחו, הוא התפלא על התנהגותי, אני שנאתי את עצמי. מישהו כבר כתב כאן, מה שמת מת.

 

[seeyou]

להעיר את הרומנטיקה ?../images/Emo140.gif

אני מבין את הרגשתך כמוך יש מיליונים בעולם... מצד שני את חייבת להבין שיש חוקי משחק בסיפור שלך מאהב לא יפתור את הבעיה בבית שלך זה כמו אקאמול... את אמורה לחיות עם בעלך עוד הרבה שנים והמצב יחמיר מיום ליום...גם בגלל הגיל את בעלך יכול להעיר להיות רומנטי בחורה צעירה שנותנת מבלי לדרוש(בהתחלה).. אז יש נשואים "פתוחים" הכול בידיים שלך... It is easier to be a lover than a husband for the simple reason that it is more difficult to be witty every day than to say pretty things from time to time. Honoré de Balzac יום נעים יוסי

 

[מרי טיטפר]

מת? אולי פשוט מצוי בתרדמת עמוקה

יכול להיות שבעלך לוקח אותך כמובן מאליו? מה זה שבנאדם מתפלא שאישתו מנסה להכניס מעט חיים ליחסים? לדעתי הוא זקוק לזעזוע. אם הקשר שלכם חשוב לך (וזאת שאלה שאת צריכה לשאול את עצמך...), לדעתי את צריכה להגיד לו מה מפריע לך בגלוי ובאומץ. אולי תוכלו להעזר ביועץ חיצוני. חייבים לפתוח את הדברים! אם זה לא יעזור, והוא עדין לא יוצא מהתרדמת שלו, לדעתי הדבר הנכון לעשות הוא לקום ולעזוב. או שזה יעורר אותו, או שתוכלי לפתוח בחיים חדשים עם מישהו שמסוגל לתת. מקוה שלא תזדקקי לצעים קיצוניים. בהצלחה בכל מקרה

 

[איש המערות]

אני רוצה לשאול משהו

מאמירתך (החריפה מאד לטעמי) ששנאת את עצמך כשניסית להעיר את הרומנטיקה, אני יכול להסיק שבעצם לא רק שיש שיממון בינך לבין בעלך אלא שבניגוד למה שכתבת בהתחלה, את ממש לא אוהבת אותו ואולי גם סולדת ממנו ממש. הרגשתי מתחזקת מההשלמה עם המציאות המשתקפת מהמשפט "מה שמת מת". אשאל אותך שאלה, ציורית במקצת. את היום בת 37 וחיה בתוך "ארון מתים" ממנו את יוצאת לגיחות קצרות וחשאיות בהן את חשה את "טעם החיים". קצת מדכא לחשוב שאת שארית חייך תחיי בסגנון הרוזן מטראנסילבניה, הלא כן? למה לא תאזרי אומץ ותקחי אחריות על המשך חייך, כדי ליצור שינוי של ממש ולחיות אותם בגלוי, בין אם ביחד עם בעלך ובן אם בנפרד ממנו? תחשבי על זה.

 

[עינת עוז]

מזדהה

יקרה שלי, דברייך נגעו בי. אני במקום דומה לשלך. אין לי עצות עבורך, רק רצון לשתף אותך במה שעובר עלי. אולי מתוך השיחה ביננו יתבהרו לנו דברים? האם תרצי לשמוע? עינת

 

[adam33]

את צודקת

את רוצה להרגיש ולחוש ובעיקר לתת פורקן לרגשות האמיתיים שבך ... הבעיה היא רק בסובב אותך אין לך כח להשקיע בבעלך כי את אומרת אין סיכוי שמשהו ישנה אותו אין לך כח להחזיר את האהוב שלך כי בעצם את מבינה אותו וכעת את מביטה על עצמך ושואלת מה ואיך את מתכונת להמשיך ולחוש כי בעצם את בטח קבלת הצעות הרבה וגילית שאין בהם כהו זה ואת מחפשת את אותו מישהו שיגרום לך את זה בשנית הבעיה מגיעה מכיוון אחר... למה את לא לשמה עם עצמך לפני שאת מחפשת אחר? למה את לוקחת בהבנה את הלבטים שהיו למאהב ופחות מנסה להכיר את בעלך לעומק למה את נותנת לצאנס לאחרים לנסות את מזלם איתך בעוד שלבעלך אינך נותנת צאנס את האמת את ודעת אוליי מפני שמצאת לעצמך שזה הכי נוח כי ככה את ממשיכה בחייך מבלי לאבד את הקיים הסביל ניתן להחיות אהבה במצב ששני בני הזוג רוצים בכך את בעלך לפחות את מכירה ויודעת מתיי הוא משקר ומתיי הוא אמיתי את האחרים מבחוץ לעולם לא תכירי ויקח לך שנים לברור את היחיד שבאמת לאורך זמן שומר לך אמונים באש ובמיים כי לחייך ולהתאהב זה הכי קל הבעיה מתחילה כשיש בעיות וצריך את המעשים ופחות את המילים.. בהצלחה בכל אשר תפני..

 

[עינת עוז]

עזרת גם לי..

תגובתך לעניין. עזרת גם לי....

 

[EdEn113]

את מרגישה כרגע תקועה...

ואל תנסי להילחם בזה....כל כך מבינה על מה את מדברת. גם אני נשואה אותו מספר שנים ,גם בגילך, גם לי היה רומאן... אבל ההבדל בינינו שאולי הרומאן שהיה לי לפני מספר שנים לא היה סוער, זה היה יותר סטוץ, אבל הוא גרם לי להבין מספר דברים- א. שאני לא מאושרת בבית. ב. שהאהבה שלי לבעלי מזמן נגמרה. וכשאני אומרת אהבה- אני מתכוונת לא רק לתשוקה של השנים הראשונות, משהו שתמיד נגמר, אני מתכוונת לאמון, לשיתוף, לרצון להיות יחד. עובדה נוספת- הרומאן נחשף....המשכנו לחיות את חיינו- בחוסר אמון הדדי, הקרע הלך וגדל, והיום- אני בהליכי גירושין. לא מצטערת לרגע על מה שעשיתי בחיי. מאמינה שדברים לא קורים סתם כך- יש להם מטרה לזעזע אותנו. אז מה שאני קיבלתי מזה- זה לקום וללכת ממסגרת לא מאושרת, אבל אני לא יודעת מה קורה אצלך- את מאושרת בחיי הנישואין? ניסית לעשות משהו כדי להציל אותם? (כי אני בזמנו לא ניסיתי דבר), יש לך עדיין משהו לאדם שאת חיה איתו? הקשר חשוב לך? תבדקי את כל השאלות האלה. כי אצלי החלל הזה שקיים אצלך נבע מעצם העובדה שבאמת לא הייתי מאושרת. אז תתעלמי מכל המתחסדים שמטיפים לך....לכי עם ליבך, בלי ייסורי מצפון רבים...דברים לא קורים סתם כך- רק תבדקי מידי פעם איפה את עומדת. בהצלחה והמון אושר בעתיד

 

[עינת עוז]

הספור שלי- הספור שלך

רוצה לאזן קצת את ההודעה שקיבלת מ . .EdEn גם אני במקום דומה וקצת מפוחדת מכך שהבגידה מעידה על בעיה חמורה בחיי הנשואין, על חלל שדורש מילוי ושנואשנו אולי מלנסות למלאו יחד עם הבעל. אבל, אני עדיין אופטימית לגבי הסכוי של הנשואין שלי ואני רוצה להביא גם את זה כאופציה. עדן, לא אמרת אם את מתחרטת שהתגרשת או שאת שלמה עם הגרושין שלך. כנראה יש הרבה נשים בצומת הזו, בגיל הזה... אני מצויה בעיצומו של רומן מתמשך אחרי מספר סטוצים שהגיעו אחרי 12 שנות נאמנות. אחרי שילדתי את ילדי האחרון ו"סגרתי את הבאסטה". רציתי לגלות את עצמי מחדש כאדם, להחזיר את עצמי לעצמי, אחרי שנים של טפול בילדים ושל איבוד האשיות והפיגורה... רזיתי 15 ק"ג, חזרתי להיות חתיכה ורציתי לבדוק האם אני עדיין מושכת גברים, אחרי 3 לידות. סקרנות זו באה על סיפוקה כשגיליתי שאני מבוקשת עדיין על המין השני. גיליתי גם שהמין עם בעלי אינו נורא כפי שחשבתי בהשוואה למין שחוויתי בסטוצים מחוץ לנשואין. לרובם גם היה יותר קטן משלו..... יחד עם זאת הסטוצים שהיו לי העשירו את הרפרואר המיני שלי. למדתי להנות ממין אורלי ואנלי והבאתי זאת לקשר עם בעלי. נותר החלק הרגשי- הקור הרגשי השורר ביני לבין הבעל, העדר ההקשבה, החבוק. אני מבינה היטב, שקל להיות מאהב קשוב וקשה להיות בעל קשוב , בשל השחיקה וההתמודדות עם הדברים הקטנים של החיים ולכן אני לא משלה את עצמי לרגע שמה שיש לי עם המאהב, אפשרי גם בקשר של נשואין ולא מוצאת את עצמי מתפתה לעזוב את קשר הנשואין כדילחפש התרגשות כזו בקשר של נשואין עם גבר אחר. מסתכלת שוב על בעלי. אני בשלב של לבחור בו מחדש או שלא. בחרתי בו לפני 12 שנים לפי היותו מתאים להקים משפחה- גנטיקה טובה, מקצוע, יציבות... כעת , מרגישה שעלי לבחור בו שנית, אחרי שסיימנו להביא ילדים לעולם, והפעם- כאדם. זוגיות במשבר ואולי זוגיות מתחדשת? האם זה אפשרי? לא יודעת. אני עדיין עם המאהב אך מקווה שאצליח לצאת מהקשר עמו, שמשמש עבורי קביים הכרחיים לנשואין שכרגע כואבים (או ככדור אופלגין לצורך העניין) ולבחור שוב בבעלי מתוך רצון כן להשקיע בקשר ומתוך הערכה בסיסית כלפיו ותקווה שיש מספיק דברים טובים בו ששווה להתאמץ עבורם. יהיה עלי לאזור אמץ וכח להתמודד עם הכעסים שהצטברו אצלי כלפיו ואולי גם אצלו כלפי. אני מביאה לך זאת כאופציה..... כמספר האנשים - כך מספר האפשרויות והגורלות... מאחלת לשתינו בהצלחה בין אם נבחר בשביל זה או אחר... בכל מקרה החיים ממשיכים ויש לנו סכוי להיות מאושרות. תודה על כך שאפשרת לי להזדהות איתך ולהעזר מהתגובות שקיבלת.

 

[קורן34]

התחבטויות הנפש של קוזאקיות

אני קורא ונדהם. מישהו פה בכלל חושב על הבעל? חוסר האמפתיה של הנשים המרושעות הללו מזעזע. אף אחת פה לא כותבת (ואולי גם לא חושבת?) על הבעל, החבר, השותף. "..יחד עם זאת הסטוצים שהיו לי העשירו את הרפרואר המיני שלי. למדתי להנות ממין אורלי ואנלי והבאתי זאת לקשר עם בעלי..". איזה כיף זה בטח להיות אחד ש(לפי דברי הכותבת האחרונה) הינו בעל "..גנטיקה טובה, מקצוע, יציבות..."- ושאשתו בוגדת בו בשפלות ואכזריות, היי- הוא הרי נהנה מ "רפרטואר מיני עשיר, כולל אוראלי ואנאלי" כתוצאה מבגידותיה של אשתו. כמה כיף ונחמד לו- מסכן.. לו רק היה יודע..ההשפלה, אבדן האימון, אבדן הבטחון במה היה אמיתי בחייו ומה היה שקר..הדקירה הקרה בלב מידה של זו שהאמין בה, שנתן לה פתח לחייו..והאשה? היי- טוב שהיא יכולה להאשים אותו בכך ש"הוא קר רגשית". והיא- אני מניח שהיא בסך הכל היתה שיה תמימה..הרי לא צריך "שניים לטנגו" ובכלל- זו בהחלט סיבה מספיק טובה לבגוד באימון, לקרוע את חייו, לתת לו לחיות כמו טיפש, שעובד קשה(?) עבור משפחתו, ילדיו ואשתו, ומי יודע- אולי אפילו (חס וחלילה) אוהב את אשתו ומעריך אותה.זה הרי מגיע לו!,אפשר להרגיע את המצפון אשה יקרה, הוא הרי "קר רגשי". שהרי גם לפי דבריך - הוא לא בוגד, לא מכה, לא מתעלל, לא חרא של בן אדם, הוא פשוט "קר". אז ננקום בו על ה"קור", ושיגיד בכלל תודה שיש לו עכשיו אפשרות להינות מ"רפרטואר מיני עשיר". אשה "יקרה": מפה זה נראה שאת מחפשת תירוצים למה שאת רואה במראה: אשה נרקסיסטית ובוגדנית.