רוצה למות..................

[donino]

רוצה למות..................

 

[נעמי טאובר]

רוצה למות

פנית וכתבת, אנא דבר או דברי איתנו עוד
אפשר לעזור

 

[donino]

רוצה למות.........

רוצה לספר, רוצה לשתף, אבל קשה.
נגמר לי הכוח, נגמר לי הרצון, נגמרו לי המשאבים
להילחם, להיאבק, לשרוד.......
וזה המוצא היחיד........

 

[isola bella]

אני לא פסיכולוגית אלא סהכ כותבת מן המניין אך הודעתך נוגעת מאד לליבי
כתבת
"
וזה המוצא היחיד........
"
ואני כותבת - עד כמה שקשה לראות להרגיש ככה כעת - *זה *לא המוצא היחיד

 

[תמר דגן 1]

האופציה להתאבד קיימת תמיד. בואי ננסה קודם...

דונינו שלום רב,
ההרגשה שאין יותר מוצא מוכרת וכואבת וקשה ביותר.
על פי רוב היא מגיעה או מסיטואציה שבה אדם מרגיש שמה שלא יעשה לא יצא מזה טוב - אין מוצא, או מכאב בלתי נסבל שכבר אין כוח לשאת.
בכל מקרה - האופציה להתאבד קיימת תמיד. אני בטוחה שברגע זה את מרגישה שכבר ניסית הכל, ואין עוד מה לנסות. אבל תמיד יש.
וכאמור - האופציה להתאבד קיימת תמיד.
את מוזמנת להתקשר אלי, או אל נעמי או לער"ן (1201), האמונים על סיוע טלפוני במצבים כאלה. כמו כן את יכולה לפנות למחלקת הרווחה במקום מגוריך, להם יש כונן למצבי חירום, לסיוע במפגש פנים אל פנים ולא בטלפון.
את המחשבות האבדניות אפשר להבין, ולסייע. לאחר מעשה שאין ממנו דרך חזרה - ניתן להבין, אך לא ניתן לסייע.

 

[donino]

תודה

ניסיתי כבר הכל.......
הכלי כבר מלא ואין אפשרות יותר להכיל....
את הכאב......הכאב הנורא הזה שהורס כל חלקה טובה
שמשחית ומוריד אותך מטה.
לבד כל כך לבד.............
זה לא ישנה לאף אחד אם אעלם

תודה לכן.

 

[נעמי טאובר]

הצלחת לנגוע בליבנו

זה כן משנה לכל מי שהגיב ואני מאמינה שלכל מי שקורא,
במעט מלים ביטאת הרבה, ועוררת רצון להשתתף בצער ובכאב, לו היה אפשר
לחלק את הנטל.. כדי שלא יהיה כל כך כבד. ואולי במעט אפשר?

 

[ommerl]

שלום לך דונינו

את לא חייבת לשתף אבל מה שאת מתארת מאוד מזכיר לי מצב שקורה להרבה מאוד אנשים שנקרא "crazy8". זו אסטרטגיה להתמודדות עם מציאות שלא מתאימה למה שאת רוצה שהיא תהיה.
ל-8 המשוגע יש שני צדדים: כשאת בצד אחד את נאבקת, נלחמת, מנסה לשרוד. אבל מערכת העצבים שלנו מעוצבת ככה שאנחנו לא יכולים להישאר באותו מצב הרבה זמן אז מה שקורה זה שנגמר הכוח ואת רוצה לנוח- זה הצד השני של ה 8 המשוגע. כשאת נחה הרבה מתחיל להימאס לך מלנוח (בגלל אותה תכונה של מערכת העצבים) ואת נכנסת שוב למאבק וזה חוזר חלילה.

את נעה בין מאבק לדיכאון למאבק אבל זה לא חייב להיות ככה.

יכול להיות שכשאת נלחמת ונאבקת את לא מספקת את הצרכים האנושיים הספציפיים שאת צריכה כאדם ולכן זה מגיע למצב של אפיסת כוחות. ובאפיסת כוחות את שוב לא מספק את הצרכים האלה ונכנסת למאבק כדי להשיג אותם.

אז.. כדי להשיג את הצורך האמתי שלך בחיים חשוב להכיר מודלים של צרכים אנושיים שונים. אני ממליץ לך להתייחס למודל הבא, שעזר להרבה אנשים לצאת ממצבים שנראו בלתי אפשריים לפתרון בהתחלה (זה מודל של אנטוני רובינס. את מוזמנת לחפש עליו עוד. הוא מצויין):
-צורך בוודאות
-צורך במגוון (שזה גם צורך בחוסר וודאות.. לפעמים אנחנו זקוקים לשניהם)
-צורך במשמעות- זה הצורך להיות משמעותי בעולם הזה. ליצור משמעות בחיים שלך.
-אהבה וקשרים עם אנשים (לא רק אהבה רומנטית)
-גדילה, התפתחות
-תרומה, נתינה, לא רק של כסף. זה יכול להיות להעצים אנשים אחרים או לעזור להם במשהו.

לכל אחד יש מידה שונה של צורך בכל אחד מהצרכים האלה. יש אנשים שצריכים הרבה מגוון וזה מנחה את החיים שלהם ממש ויש אנשים שחייבים לחיות בנתינה כדי להיות מאושרים (בדרך כלל מטפלים מגיעים להיות מטפלים כי הם רוצים לחיות בנתינה). תראי מה את צריכה הרבה ולא מסופק אצלך. אחר כך תחשבי איך אפשר לספק את הצורך הזה בצורה שתוסיף לך הכי הרבה ערך לחיים.. הכי הרבה אושר.
ואז כל מה שנותר לך זה לבצע...

לא רצית לשתף יותר מידיי ואני לא רוצה ללחוץ.. לכן לא יכולתי לדייק לך תשובה ספציפית.. מקווה שעזרתי בכל מקרה

אשמח לשמוע איך השתמשת בזה.