רוצה להספיק הכל

רוצה להספיק הכל

אני במצב רוח של כתיבה אז החלטתי לנצל את זה ולכתוב קצת על מה שעובר עליי בשבועות האחרונים לא מצפה ליותר מדי עצות או טיפים כי אני לא בטוחה שיש פתרון, בעיקר סתם לפרוק, חברים ומשפחה ממש לא יכולים להבין מה אני רוצה והפורום המדהים הזה הוא בהחלט המקום. זה אולי נשמע קצת ילדותי אבל אני רוצה להספיק הכל. כשאני אומרת הכל אני מתכוונת הכל בספורט, בחודשים האחרונים נפתחו בפניי המון תחומי ספורט שלא ידעתי שמעניינים אותי ושכיף לי בהם ופתאום אני מוצאת את עצמי עם קרוב ל 10 תחומי ספורט שונים שבא לי לעשות ולהתקדם בהם ולהנות מהם. אבל איך אפשר לעשות כל כך הרבה??? כרגע וויתרתי על 3 לחלוטין (יוגה, שחייה, רולר בליידס) ועוד 3 אני בקושי מצליחה להכניס אימון אחד בשבועיים (רכיבה- בקרוב גם כביש ומדרגה), ברור לי שעל מנת להשתפר בכל תחום, בעיקר בריצה במקרה שלי, אני חייבת כמה אימונים בשבוע, כבר ראיתי שכשאני מתאמת פעמיים בשבוע אין התקדמות בכלל וזה מבאס נורא. אני כל כך נהנית מכל התחומים שבכלל קשה לי להגיד מה אני אוהבת יותר, זה כמו לשאול ילד את מי הוא אוהב יותר את אבא או אמא...אני נהנית מהכל, אני מציבה מטרות בכל אחד מהתחומים אבל אני מתבאסת כל בוקר מחדש כשאני מסתכל על הרולרבליידס ששוכבים באוטו או על הבגד ים שמונח במגירה. התחלתי לנסות להעביר שני אימוני ריצה לבוקר על מנת לפנות את הערב לאימון נוסף, זה עדיין בתהליכי הסתגלות ואני גם מפחדת להעמיס יותר מדי על הגוף שלי, אני אמנם בכושר הרבה יותר טוב מפעם אבל אני עדיין לא חזקה מספיק (גם אימוני משקולות צריך להכניס מתישהו במהלך השבוע...) עכשיו, לקראת רכישת אופני כביש אני מפחדת שלא יהיה לי מספיק זמן להתאמן עליהם, ואם זה יקרה זה יהיה ממש לא לעניין אני מנסה בכל תחילת שבוע ליצור לו"ז אימונים מסודר בשביל לנסות להכניס כמה שיותר דברים אבל זה לא תמיד עובד כי יש כל מיני בלת"מים אולי אני צריכה לקבל החלטה במה אני מתמקדת, לנסות להכנס לרוטינה ואז יהיה יותר קל להוסיף דברים חדשים.... זהו פרקתי, לא יכולה להגיד שמרגישה הקלה כל כך אבל כרגע אני חדורת מוטיבציה (טוב בכל זאת יום ראשון בבוקר) להשתפר בעמידה בלו"ז ובכל זאת להתאמן פעמיים ביום מדי פעם אם בכל זאת יש למישהי פתרון מקורי אני תמיד אשמח לשמוע. שיהיה לכולנו שבוע נ פ ל א !
ותודה שאתן כאן אפילו רק בשביל להקשיב
 
קודם כל, קבלי ../images/Emo24.gif של הבנה וסימפטיה

כי את מקסימה ותמיד כיף לקרוא אותך - בהשגים ובהתלבטויות. שנית, נראה לי שהכי חשוב זה לשבת עם עצמך ולחשוב מה המטרות שלך. יש אנשים שרצים כל החיים פעם בשבוע. הם משתפרים לאט לאט אבל יש להם זמן לדברים אחרים. השאלה מה המטרה שלך בריצה. את רוצה להשתפר, ברור לך, וגם כתבת את זה שאת צריכה יותר אימונים. אם זה מה שחשוב לך, חשבי מה פחות חשוב ותקצצי שם. לגבי אופני כביש, מנסיוני בעיקר עם האיש שלי אבל קצת עם עצמי, את בדרך להתמכרות עוד לפני שהתחלת. אם זה מה שאת רוצה - מצויין. אם לא, חשבי אם את רוצה להשקיע כסף. יש מצב שאחרי שתתחילי, יהיה לך יותר קל לותר על דברים אחרים. אני ממש לא בטוחה שהפתרון הוא שני אימונים ביום, יותר מפעם בשבוע. נראה לי שאת בדרך לאוברטריינינג וחבל. אישית, אני חושבת שמסגרת תוכל לעזור לך. אני יודעת שאני מסתכנת בכך שאני נותנת עצה מתוך ההתלהבות הראשונית שלי אבל זה לא לגמרי כך. עד 10K (ועד ממש לא מזמן), רצתי לפי התוכנית של דובב מזור שהורדתי מהרשת וידעתי בדיוק מה אני עושה כל יום בשבוע. ראיתי שבשבועות שסטיתי מהתכנית בגלל כאבים מכאבים שונים, היה לי קשה לעמוד במה שתכננתי. היום אני כבר לא צריכה את התכנית על המקרר. ברור לי מה אני עושה בכל יום. ברור לי שזה נעשה כדי להגיע לתוצאות האופטימליות ולהוריד את הסיכון של פציעה ואוברטריינינג למינימום. תכנית שנתפרת על פי מידותייך יכולה להכיל בתוכה כמעט את כל מה שאת רוצה על פי המטרות שלך ויכולה לעשות לך סדר במה שאת כן רוצה לעשות. בקיצור - מטרות ותכנית יכולים לעזור. מקווה שגם
 
גם אני רוצה...

זוכרת את השיר של יהודה פוליקר, אני רוצה גם? אז נראה לי שזה נכתב עליי... גם אני רוצה לרוץ, לרכוב גם שטח וגם כביש, לשחות, להרים משקולות, לגלוש, לשחק טניס, לשחק כדורגל, לעשות המון סקס, לרקוד עד דלא ידע, לרבוץ בבתי קפה, לפגוש מליון חברים וחברות, ללמוד שפות ועוד... אה, כן, וגם לנהל קריירה לתפארת במקביל לניהול חיי משפחה תקינים. אז על חלק מזה ויתרתי חלקית או לחלוטין (לא על דברים שמתחילים ב-ס') וכל היתר איכשהו נדחסים לתוך שבוע קצר מדי ואין מנוס מריבוי אימונים, לעתים 2-3 ביום, רק צריך לתמרן כך שלא יהיו שני אימונים עצימים באותו יום. אין בעיה לרוץ בבוקר ולעשות אימון משקולות בצהריים או בערב, אם כי כבר מצאתי את עצמי רצה בבוקר, רוכבת בצהריים ושוחה בערב- זה כבר באמת מוגזם, ולמחרת הסתפקתי רק באימון ריצה אחד... בקיצור- בדקי את היכולת שלך, תמצאי מתישהו את האיזון. בהצלחה
 
../images/Emo24.gif תודה

שאלתם מה המטרות... קודם כל להנות ולהיות מאושרת הכל התחיל אצלי מהרצון לרדת 10 ק"ג, את הרוב כבר השלתי מעליי אבל אז הבנתי שאם לא תהיה עוד מטרה אני אעלה אותם שוב כמו שתמיד קורה לי אז המטרה הראשונה היתה טריאתלון נשים, והתאהבתי בזה. כנראה בגלל שזה משלב כמה דברים ביחד. היום בעצם זאת המטרה, טריאתלונים, כאשר המטרה הראשונה היא לעשות ספרינט ואחכ כבר לשפר זמנים. כמובן שתוך כדי כל המירוצים והאירועים למיניהם הם כיף גדול ונותנים לי מטרות קטנות בדרך אבל כמו שכתבתי בהתחלה המטרה העיקרית היא להנות ומה שקורה זה שחלק גדול מהדברים שאני רוצה לעשות "סתם" בשביל הכיף אני בסוף מוותרת, זה מה שקרה למדרגה, לרולרבליידס, ליוגה שעדיין לא ניסיתי בכלל אבל אני רואה את כולם ומקנאה, ונראה לי שזה מה שיקרה לרכיבת שטח עם חברות כשאעבור לכביש
למרות שהבטחתי לכולם שאני לא נעלמת וזוכרת איפה התחלתי. שלא תבינו אותי לא נכון, אני נהנית מהריצה אבל היא עדיין קשה לי, ואני מודה שמאימון משקולות אני לא ממש נהנית, הוא די משעמם אבל אני משתדלת לשלב אותו עם שיעור ספינינג ואז אני קצת יותר בהיי (אני יודעת שפחות מומלץ לעשות משקולות אחרי אימון חזק כמו ספינינג אבל כרגע זה פשוט עדיף מכלום) בכל מקרה לא התכוונתי כל יום לעשות שני אימונים אלא פעמיים בשבוע כשיש לי גם ככה יום מנוחה אחד לפחות, הרבה פעמים יוצא שניים לטובת
בשישי (וויתרתי על שינה בשבת אבל בשישי זה כבר מוגזם
) רצה רחוק- האמת שמכל הפוסטים שלך זה דווקא נשמע שאת הצלחת למצוא את הזמן לעשות הכל ואני מקבלת המון השראה ממך כשאני מנסה לבנות לוז שבועי, נראה שאת הצלחת למצוא את האיזון בין כל הדברים, או לפחות בין רובם. וברור שאסור לוותר על כל מה שמתחיל ב ס'
 
מבינה לחלוטין!

אני רוצה לעשות הרבה דברים מגניבים ומצד שני רוצה להשתפר, ואת זה אי אפשר לעשות כשמתפזרים יותר מידי. ויש גם את עניין הכסף... החלק הרע: על חלק מהדברים צריך לוותר החלק הטוב: לומדים ומשתפרים גם באופן כללי ולא רק בענף ספורט אחד זה אומר שאם תרוצי, יהיה לך יותר קל באופניים (יחסית...), ואפילו יותר קל ביוגה. סה"כ זה אותו הגוף, ברגע שלומדים להזיז אותו הוא זז. מאז שהקרבתי את הריצה לטובת הקונג-פו, השתפרתי בריצה, למרות שירדתי לפעם-פעמיים בשבוע גג. ומאז שחיזקתי את הריצה השתפרתי בקונג-פו, למרות שאני בקושי מתאמנת. ולא, לא חייבים להכניס אימון משקולות אם את לא נהנית מזה! תעשי יוגה אשטנגה, תאמיני לי זה יחזק אותך כמו כל חדר כושר! ובטח שלא חייבים לקבל החלטות במה מתמקדים, מה זה החינוך של הילידים שלך? תהני!!!
 

ofec bar

New member
יש לך מלא זמן, בסוף תעשי את הכל

לגמרי מזדהה אתך. איפשהו לפני שנתיים, כשהבנתי שאני רוצה יותר ממה שיש לי זמן, הבנתי שדברים יקרו כשהזמן יהיה נכון עבורם. אני עדיין לא עושה רולרבליידס למרות שאני ממש רוצה, ולשטח חזרתי רק לפני כחצי שנה, ועדיין מעט מאוד (למרות שתכננתי את החזרה הזאת כשנתיים...). המסקנה שלי היא שבסופו של דבר דברים שצריכים לקרות - יקרו. לא בקטע של "אם את ממש רוצה תמצאי לזה זמן", זה אומר רק מי שלא באמת עושה הרבה דברים, אלא שמדובר בסדר עדיפויות שמנוהל מעצמו. לאורך תקופה ארוכה (של שנים) תראי שיש תקופות של פחות עומס בריצה, ואז יותר כיף ומתבקש לשלב ענפים נוספים ולהשתפר בהם. כמו כן מטרות ספציפיות שמחייבות לימוד טכניקה נוספת. נכון שדיברת רק על הספורט, אבל כמובן שזה תקף לדברים נוספים. יש לי "תחביב מהצד", אני אוהבת לכתוב ולתפור. בתקופות של עומס גדול באימונים אני תמיד מתבאסת מזה שמכונת התפירה עומדת בודדה ועצובה, ושכל הפרוייקטים שבדרך לא מתקדמים. אבל בתקופות קלות מבחינת עומס, כמו אחרי המרתון, אני מתמלאת באנרגיה מחודשת, מסיימת ומתחילה דברים חדשים. ככה שלאורך תקופה ארוכה אני כן מספיקה את "הכל" אפילו שברגע נתון נדמה שאני ממוקדת במטרה צרה. זה, אגב, היתרון בתכנון לו"ז שנתי - בהתאם למטרה שלך את מתאמנת בספורט מסויים. למשל את יכולה לקבוע תחרות טריאתלון/ ריצה שאליה תתאמני באופן ממוקד כ 3 חודשים, ולאחריה תחזרי לאופנים ולרולר ותהני מהמהירות והטכניקה בלי לחשוב על הריצה. ומאחר שמדובר בלו"ז מאורגן עם מטרות לכל תקופה, גם ההרגשה היא שאת יעילה ומספיקה את הכל, ושכל דבר שאת עושה משרת מטרות אחרות (למשל טיפוס על קירות כחיזוק ותחליף לחד"ש, אופני שטח כאימון טכניקה, רולר כטכניקה וחיזוק שרירים מייצבים...) בסופו של דבר פעילות גופנית היא פעילות גופנית, ולמרות הספציפיות, עצם זה שאנחנו שם בחוץ ועושים משהו, זה הכיף.
 
מזדהה ../images/Emo24.gif

זה בד"כ די מצב קיומי אצלי, שאני רוצה להספיק יותר ממה שהחיים מאפשרים. אז עכשיו זה בתחום הספורט. בגדול - החלום הוא לעשות טריאתון. מקווה לספרינט בנשים שנה זו, ואולימפי לרגל יומולדת 40
אני לא עובדת עם תוכנית כרגע, נראה לי שהספרינט לא דורש את זה. אני רוכשת לי בסיסים באופניים ובשחייה ומאוד נהנית מהעיסוק. תוכניות הריצה משובשות כרגע, ובכנות - לא בטוח שהרקע האורתופדי שלי יאפשר את זה (אז מקסימום לספרינט אדדה בהליכה-ג'וג, וללא אמצא לי זוגה, הנשיקולדה כבר התנדבה ואני זוכרת לה את זה
) בין לבין - אני משמרת מקום של כבוד לסוס ולאימונים, פעמיים בשבוע פילאטיס, אני מנסה להספיק גם לצפר (ונרשמתי לקורס טיבוע ציפורים). אני אמורה לכתוב עבודה אקדמית, לחפש עבודה, מכבסת-תולה-מבשלת-מבלה עם הילדים
זו אחת התקופות הנהדרות בחיי (כיף להיות מובטלת
), אבל אני כל הזמן "לא מספיקה" ולא מרגישה ממוקדת. אף על פי כן, כרגע מרשה לעצמי הינות מהדרך ולרחף לי בין האפשרויות. זה גורם לי להרגיש שהכל ייתכן
 
למעלה