רוצה אך מפחדת
הי,
קרוב לחצי שנה בערך אני עוקבת ושואלת בפורום ובזכות המידע והעזרה שלכן נפגשתי עם שתי חברות. אחת מאוד מצאה חן בעיני וקיבלתי את הטפסים והבדיקות שאני צריכה לבצע ובשלב הזה נעצרתי.
אני מאוד רוצה עוד ילד (יש לי אחד גדול) וכל עוד זה בשלבי תכנון אז הכל בגדר אפשרות ואני מדמיינת שזה יקרה. הפחד הגדול בלנסות, זה הסיכוי שמה זה לא יצליח והחלום של משפחה עם כמה ילדים יתנפץ, הדלת תסגר ואני יצטרך להתמודד מול המציאות של משפחה עם ילד אחד (נכון שיש לי מזל שיש לי אותו ואני מודה כל יום, יחד עם זאת הסביבה מרימה גבה כששואלים אותי כמה ילדים יש לי ואני אומרת אחד). גם הבן שלי מרגיש את המסר מהחברה ולפני כמה ימים בכה בלילה (הוא בן 12 עוד מעט) למה המשאלה שלו לא מתגשמת, שהוא רוצה אח/אחות. נמאס לו להיות לבד ושהוא רוצה שנהייה משפחה נורמלית כמו כל החברים שלו שיש להם לפחות אח או אחות אחת אם לא שתיים.
חבקתי אותו חזק חזק ותוך כדי שאני מצליחה בקושי לעצור את הדמעות שלי מלנזול יחד עם שלו, אמרתי שאני אוהבת אותו מאוד והוא מקור אושר מאוד גדול שלי ואני מבינה את הרצון שלו וגם אני הייתי רוצה עוד ילדים, אך לא תמיד זה מצליח בקלות ושיש הרבה סוגים של משפחות...
אחרי כמעט שעה הוא נרגע ואמר לי: אמא, אני בסדר אבל עדיין קצת עצוב...
אני באמת רוצה להעניק לו אח או אחות (גם בשבילי כמובן) אך כמו שאמרתי מפחדת כי כיום האפשרות הזאת עדיין קיימת ואם אנסה יכול להיות שכבר לא...
אני מצטערת שנפלתי עליכם עם סיפור כזה ארוך, אך לא מצאתי אף אחת שמבינה ואולי גם חשה את הפחדים הללו.
אם יש לכן עצה, איך אתן התגברתן ועברתם לשלב הביצוע אשמח לשמוע.
על כל מקרה,
תודה
הי,
קרוב לחצי שנה בערך אני עוקבת ושואלת בפורום ובזכות המידע והעזרה שלכן נפגשתי עם שתי חברות. אחת מאוד מצאה חן בעיני וקיבלתי את הטפסים והבדיקות שאני צריכה לבצע ובשלב הזה נעצרתי.
אני מאוד רוצה עוד ילד (יש לי אחד גדול) וכל עוד זה בשלבי תכנון אז הכל בגדר אפשרות ואני מדמיינת שזה יקרה. הפחד הגדול בלנסות, זה הסיכוי שמה זה לא יצליח והחלום של משפחה עם כמה ילדים יתנפץ, הדלת תסגר ואני יצטרך להתמודד מול המציאות של משפחה עם ילד אחד (נכון שיש לי מזל שיש לי אותו ואני מודה כל יום, יחד עם זאת הסביבה מרימה גבה כששואלים אותי כמה ילדים יש לי ואני אומרת אחד). גם הבן שלי מרגיש את המסר מהחברה ולפני כמה ימים בכה בלילה (הוא בן 12 עוד מעט) למה המשאלה שלו לא מתגשמת, שהוא רוצה אח/אחות. נמאס לו להיות לבד ושהוא רוצה שנהייה משפחה נורמלית כמו כל החברים שלו שיש להם לפחות אח או אחות אחת אם לא שתיים.
חבקתי אותו חזק חזק ותוך כדי שאני מצליחה בקושי לעצור את הדמעות שלי מלנזול יחד עם שלו, אמרתי שאני אוהבת אותו מאוד והוא מקור אושר מאוד גדול שלי ואני מבינה את הרצון שלו וגם אני הייתי רוצה עוד ילדים, אך לא תמיד זה מצליח בקלות ושיש הרבה סוגים של משפחות...
אחרי כמעט שעה הוא נרגע ואמר לי: אמא, אני בסדר אבל עדיין קצת עצוב...
אני באמת רוצה להעניק לו אח או אחות (גם בשבילי כמובן) אך כמו שאמרתי מפחדת כי כיום האפשרות הזאת עדיין קיימת ואם אנסה יכול להיות שכבר לא...
אני מצטערת שנפלתי עליכם עם סיפור כזה ארוך, אך לא מצאתי אף אחת שמבינה ואולי גם חשה את הפחדים הללו.
אם יש לכן עצה, איך אתן התגברתן ועברתם לשלב הביצוע אשמח לשמוע.
על כל מקרה,
תודה
