רופאים ועובדים הסוציאלים
הכשבת שלי נכנסה לב"ח אמרו לי שיש עו"ס שתטפל בנו.היא עובדת חלק מהימים בתחנה לבריאות הנפש וחלק בב"ח.נפגשנו איתה כמה פעמים בשנה שעברה(אפילו הלכתי פעמיים עם בעלי-קשה לנו ללכת ביחד-כי הוא עובד לילות והזמנים לא מסתדרים לנו)-וגם לי היה קשה כי היא עובדת מ9-4 ואני חייבת לעבוד בשעות האלה-אם אני מאחרת בכל כך הרבה שעות-אני צריכה להשלים אחר-כך ...ויש גם הרגשה שהעו"ס הזאת פשוט לא יכולה לתת לנו כלום-למה אני חושבת ככה?כי באיזה שהוא שלב התחלתי לשים לב שהיא חוזרת על דבריה ולא מחדשת לנו שום דבר-אולי בגלל המצב-כי גם לרופאים אין מה להגיד לי-אבל על זה רציתי לדבר בהמשך...לכן הפסקנו להפגש איתה...לפני כמה חודשים הרופאה החדשה של בתי-אצלנו בב"ח הרופאים הם רק בהתמחות לכן הם מתחלפים כל 6-8 חודשים שאילה אותי פתאום אם אנחנו נפגשים עם עוו"ס אז סיפרתי לה והיא אמרה שהיא תשאל אם אפשר להחליף...היא לא חזרה עלי-אני שאלתי אותה לפני לא מזמן-אז היא אמרה שאסור להחליף ואין מישהי שמקבלת בשעות נורמליות -אחרי העבודה...שאילה: האם זה חובה שההורים יטופלו ע"י עו"ס-כי במקרה שלנו לאף אחד לא אכפת ולמה אני לא יכולה להחליף עו"ס אם הנוכחית לא מתאימה לנו? לגבי רופאה-כמו שכתבתי הן מתחלפות-והנוכחית מאוד נוקשה ובתי לא אוהבת אותה בכלל-(גם להחליף בתי לא רוצה-כנראה פוחדת מהשינוי-ואני לא רוצה להכריח אותה)-היא בחיים לא התקשרה לדבר איתי ואני דיברתי איתה כמה פעמים אבל גם הרגשתי התנקות מוחלטת מצידה וקרירות(בקיצות בן-אדם לא נעים במיוחד).לפני שנה בדיוק הייתה לבתי רופאה-היא הייתה כל החורף ואביב-כל כך מקסימה ומיוחדת!!!!וראיתי שבתי אפילו מאוד השתפרה בלנסות להתחשב בנו בבית ולקבל תנאים(כי הם בנו מין תוכנית כזאת ) ובשיחות איתה (שרובם אני ניוזמתי)ראיתי כמכ איכפת לרופאה וכמה היא רוצה לעזור...כאן אין לי שאילה-כי אני יודעת כי הן בטח לא מחוייבות לדבר עם ההורים והרבה קשור גם לאופי ואיכפתיותאני כל כך הרמתי ידיים שכבר לא אכפת לי שמזניחים אותנו בב"ח..אם אני לא אתקשר-הם בחיים לא הזכרו שיש הורים לילדה הזאת...אני מרגישה הזנחה מוחלטת-אני מבינה שזה ב"ח ממשלתי-אז כנראה מכאן נובעות את כל הבעיות האלו.....אבל מה אני יכולה לשפר במצב הזה?-למישה יש הצעות?
הכשבת שלי נכנסה לב"ח אמרו לי שיש עו"ס שתטפל בנו.היא עובדת חלק מהימים בתחנה לבריאות הנפש וחלק בב"ח.נפגשנו איתה כמה פעמים בשנה שעברה(אפילו הלכתי פעמיים עם בעלי-קשה לנו ללכת ביחד-כי הוא עובד לילות והזמנים לא מסתדרים לנו)-וגם לי היה קשה כי היא עובדת מ9-4 ואני חייבת לעבוד בשעות האלה-אם אני מאחרת בכל כך הרבה שעות-אני צריכה להשלים אחר-כך ...ויש גם הרגשה שהעו"ס הזאת פשוט לא יכולה לתת לנו כלום-למה אני חושבת ככה?כי באיזה שהוא שלב התחלתי לשים לב שהיא חוזרת על דבריה ולא מחדשת לנו שום דבר-אולי בגלל המצב-כי גם לרופאים אין מה להגיד לי-אבל על זה רציתי לדבר בהמשך...לכן הפסקנו להפגש איתה...לפני כמה חודשים הרופאה החדשה של בתי-אצלנו בב"ח הרופאים הם רק בהתמחות לכן הם מתחלפים כל 6-8 חודשים שאילה אותי פתאום אם אנחנו נפגשים עם עוו"ס אז סיפרתי לה והיא אמרה שהיא תשאל אם אפשר להחליף...היא לא חזרה עלי-אני שאלתי אותה לפני לא מזמן-אז היא אמרה שאסור להחליף ואין מישהי שמקבלת בשעות נורמליות -אחרי העבודה...שאילה: האם זה חובה שההורים יטופלו ע"י עו"ס-כי במקרה שלנו לאף אחד לא אכפת ולמה אני לא יכולה להחליף עו"ס אם הנוכחית לא מתאימה לנו? לגבי רופאה-כמו שכתבתי הן מתחלפות-והנוכחית מאוד נוקשה ובתי לא אוהבת אותה בכלל-(גם להחליף בתי לא רוצה-כנראה פוחדת מהשינוי-ואני לא רוצה להכריח אותה)-היא בחיים לא התקשרה לדבר איתי ואני דיברתי איתה כמה פעמים אבל גם הרגשתי התנקות מוחלטת מצידה וקרירות(בקיצות בן-אדם לא נעים במיוחד).לפני שנה בדיוק הייתה לבתי רופאה-היא הייתה כל החורף ואביב-כל כך מקסימה ומיוחדת!!!!וראיתי שבתי אפילו מאוד השתפרה בלנסות להתחשב בנו בבית ולקבל תנאים(כי הם בנו מין תוכנית כזאת ) ובשיחות איתה (שרובם אני ניוזמתי)ראיתי כמכ איכפת לרופאה וכמה היא רוצה לעזור...כאן אין לי שאילה-כי אני יודעת כי הן בטח לא מחוייבות לדבר עם ההורים והרבה קשור גם לאופי ואיכפתיותאני כל כך הרמתי ידיים שכבר לא אכפת לי שמזניחים אותנו בב"ח..אם אני לא אתקשר-הם בחיים לא הזכרו שיש הורים לילדה הזאת...אני מרגישה הזנחה מוחלטת-אני מבינה שזה ב"ח ממשלתי-אז כנראה מכאן נובעות את כל הבעיות האלו.....אבל מה אני יכולה לשפר במצב הזה?-למישה יש הצעות?