רוע

רוע

אדם "רע", לצורך הענין, הוא כזה שנהנה להזיק לאחרים. לדוגמא, אפשר לומר על X שהוא מורה גרוע כדי למנוע מתלמיד להיפגע על-ידו, ואפשר לומר על X שהוא מורה גרוע כדי למנוע מ-X תלמידים - כי לי יש משהו נגד X. לדוגמא, כאשר מתרגלים השתלטות, ע"י בריח או חניקה, ובן-הזוג מסמן "נכנע" - אפשר להמשיך ללחוץ עוד קצת, כדי להראות לו שהוא יכול עוד להחזיק מעמד - או כי אני נהנה מתחושת הכוח והשליטה שלי, נהנה לראות אותו סובל. ושאלתי - לקראת יום כיפור - היא: האם רוע יכול לעשותך לוחם טוב יותר/גרוע יותר? האם רוע מהסוג הנ"ל מטופל ע"י השיטה שלכם? האם בכלל מתייחסים אצלכם לאופי כחלק מהשיטה? מה דעתכם?
 

אסף2

New member
טוב

אני לא יכול לענות על השאלה באופן מקיף אבל אם יורשה לי להביא סיפור קטן מחיי.היה פעם בחור מוזר שהכרתי שאת שמו ושם האמנות בה עסק לא אספר,רק אספר לכם שהאיש היה פוץ נפוח אשר האמין ביכולתו יותר מן הראוי.אמנם רוב האנשים שלא הבינו הרבה בלחימה אכן פחדו ממנו ואנשים בעלי ידע רב יותר פשוט לא הסתובבו לידו מרוב בוז .בפעם האחרונה ששמעתי על האדון אמנם אף אחד עדיין(ולדעתי זה רק מצב זמני)לא הרביץ לו כראוי וניפץ את הבועה אבל גם אף מורה משיטתו לא מוכן להמשיך ללמד אותו אחרי שהוא מבין באיזה טיפוס מדובר(יש גם להוסיף שהאדון הנ"ל לא רכש כבוד גם למורים אחרים משיטתו שלא היו המורה הראשון שלו שכיום לא מלמד אותו יותר).אני לא בטוח האם יהירות וחוסר כבוד ניכנסים להגדרה שלך לרוע אבל ממה שאני רואה גישה מסוג זה לא מקדמת אותך לשום מקום לא מבחינה אישית ולא מבחינה מיקצועית.
 

קוזושי

New member
רוע? לא מכיר!!

אבל באמת, למזלי לא נפגשתי באומנויות הלחימה באדם כזה. יתכן שיש כאלו שבאופי הם רעים, אבל באומנויות הלחימה יש כללים ברורים ומי שלא שומע להם מוצא את עצמו בחוץ מהר מאד, כיון שאי אפשר להתאמן עם אדם כזה. התופעה היחידה שאני יכול לדמות לאדם כמו שאתה מתאר זה הטיפש שלא מבין כמה הוא מכאיב לבני הזוג שלו, וגם הוא מהר מאד ימצא שאף אחד לא אוהב לעבוד אתו, ואז או שהוא יבין שיש לכך סיבה וצריך להשתנות או שהוא גם ימצא את עצמו בחוץ בשל כך
 

ZaZen

New member
רוע

טוב אז לצד העקרוני של הענין רוע בהחלט יכול להפוך אותך ללוחם טוב יותר מפני שבמצב כזה אתה פשוט לא עוצר באדום וכל דבר כשר בכדי לנצח וזה כולל ברוטליות לוחם הוא לא רק החבר שלנו במועדון שמתאמן אתנו בשביל כל הסיבות הנעלות של אומנות הלחימה. לדעתי אומנות הלחימה כמו שהיא מתורגלת היום משפרת או אמורה לשפר אותנו כבני אדם ורק לאחר מכן להקנות לנו מיומנויות לחימה
 

Zeev Foux

New member
רוע? מכיר ומכיר ! כמה מידידי הטובים

רוע? מכיר ומכיר ! כמה מידידי הטובים ביותר... שני דברים - 1. האמת היא שאני לא מכיר אף מורה אחד (ברור שאני לא מכיר לעומק את כל המורים) שלא היה "ילד רע". בהחלט כולל המורה שלי, שבצעירותו נהג להרביץ(כמובן שלא לבד, זה מסוכן מידי
) לתיירים יפנים שביקרו בטאייפה, סתם כך בשביל הכיף... האם רוע הוא מקום שנכון להתחיל בו? האם זהו בכלל נתון שיש להתייחס אליו? 2. מתוך אחד הספרים הטובים לאומנויות הלחימה שאני מכיר "כל העולם יודע שהטוב הוא טוב - וזה הרע כל העולם יודע שהיפה הוא היפה - וזה המכוער" ספר הדרך והסגולה "טאו טה צ´ינג" לאו טסה, המאה ה 6 לפנה"ס
 

אסף2

New member
מעניין

אותו מורה. האם ההיית לומד אצלו כיום אם היה ממשיך בתחביב המגונה? והאמת האם אתה מאמין שהיה מאריך חיים מספיק בכדי להפוך למורה? אני לא רוצה להישמע נדוש אבל "כל כלב בא יומו" מי שמחפש להיסתבך בצרות אכן מוצא אותן(ולא תמיד יוצא מהן).האם חיפוש אחרי קרב מעיד על יכולת לחימה גבוה?
 

ZaZen

New member
יכולת לחימה

בהחלט, כדי לבחון באמת את יכולת הקרב שלך ולהעמיד אותה במיבחן אמיתי עליך לעמוד בתנאי רחוב או קרבות ללא חוקים וגבולות דבר שלדעתי רוב האנשים שאני מכיר העוסקים באומניות לחימה היום לא עושים. אני לא מציין זאת כחיסרון אלא כמצב. למה הדבר משול: לחייל מצטיין באמונים ללא כל נסיון בקרב אתה יכול לראות שהאנשים שדעתם נחשבת הם אלו בעלי נסיון קרבי עשיר. האם צורה זו או גישה זו נחוצים לעוסק המודרני באומנות לחימה זו כבר שאלה אחרת
 

אסף2

New member
אני לא בטוח

שקרב רחוב באמת מספק את האתגר האולטימטיבי אם כל הכבוד שיכור עייף שמנסה להפחיד אותך בשביל קצת כסף לא מהווה אתגר של ממש לאדם עירני שהולך מכות(לצורך אימון כוונתי) כל יום בצורה אכזרית.ישנן הרבה אמנויות לחימה ששמות דגש על ספיגה ועמידה במצבים אכזריים האם באמת לדעתך דווקא חיפוש אחרי מצבי אלימות היא הדרך הטובה ביותר להיתקדם?
 

Zeev Foux

New member
אותו מורה,

אני לא חושב שהוא היה מורה, אם היה ממשיך בתחביביו... הוא העיד על עצמו שנדרשה מידה מאד גדולה של ענווה וויתור להפוך למורה. ושזה היה תהליך ארוך מאד. הבחור החל ללמד 25 שנה לאחר שהתחיל ללמוד, כ 22 שנה לאחר שהפסיר להרביץ ליפנים, וכ 10 שנים לאחר שאנשים שונים (תלמידים בני כיתתו בבית הספר לקונג פו) החלו לבקש אותו ללמד...
 
אמור לי מי ידידיך... ../images/Emo8.gif

אבל אני לא מדבר על מי ש"היה פעם" - אני מדבר על מי שעכשיו, ולא משנה אם הוא ילד או מבוגר, מורה או תלמיד. אם מגיע ללמוד אצלך תלמיד (ילד או בוגר, לא משנה) שמתנהג רע עם תלמידים אחרים - איך אתה מלמד אותו? מתעלם מזה ונותן לו להבין לבד? מעיר באופן כללי, מול כל הכיתה, שיש דברים שלא עושים? לוקח אותו לשיחה הצידה? מדגים עליו דברים? משהו אחר?
 

ZaZen

New member
דוד בוקר טוב

אלו כבר שאלות אחרות. בתחילת השירשור שאלתה לגבי רוע ויכולת לחימה. במיסגרת האמונים אני לא נותן מקום לגלויי רוע ואלימות אני לא מלמד ילדים כך שבדרך כלל הסבר מספיק במידה ולא ישנן תגובות נוספות עד אפשרות של הוצאה מהמסגרת
 
שאלות אחרות? למה?

הרי השאלה הראשונה שלי היתה איך השיטה שלך, או אתה אישית, כתלמיד ו/או כמורה, מתמודד עם רוע אצל אדם אחר; בסה"כ פרטתי את השאלה לדוגמאות. כאחד שמתמודד עם התנהגות "רעה" של נערים, מענין אותי איך אחרים עושים זאת, אם בכלל. אני יודע שבטאי-צ´י בד"כ הבעיה כמעט ולא קיימת, כי ל"רעים" יש בד"כ נטיה להגיע לשיטות יותר "אגרסיביות", בהן ה"רוע" מוצא יותר מקום להתבטא. אשמח לשמוע על דוגמאות לצורה בה אתה, ואחרים, התמודדו עם "רוע" של תלמידים אחרים, או של אנשים סתם. ושנה טובה, אמרתי?
 

ZaZen

New member
שאלות

אני מפריד את שאלותך הראשונות לשניים(ברשותך) האם רוע מונע ממך להיות לוחם טוב יותר ותשובתי לכך בהחלט לא ודוגמאות לכך נתתי וגם זאב בנוסף תראה אפילו את המודלים בסרטי אומניות לחימה הם מסוגלים להרוג ללא היסוס ובאכזריות רבה אני לא חושב שהרבה מאתנו מסוגלים לכך נפשית. לגבי חניכים המצב שונה כי לפי רוב השיחות שמתעוררת כאן אף אחד לא מאמן קילרים אלא אנשים שבעזרת האומנות ישפרו את עצמם בכמה משורים. כמו שציינתי אני לא נתקל כמעט בתופעות כאלה בטאי צ´י אבל בעברי עסקתי בגוגו´ ושם היתה גישה שונה שהתבססה על שימת גבולות בהתחלה מילולים ואחר כך פיזיים(קרבות קשים יותר מגע יותר מלא) גם במקרים האלה לווה הדבר בשיחה לאחר מכן במיקרים קצוניים הורחק התלמיד מהדוג´ו. לגבי כשלון ההדרכה כפי שהוזכר אני חושב ע"י התגוננת רחוב אני מעדיף כשלון בהדרכה מאשר להסתכן בפגיעה קשה בחניך אחר אשר תסב הרבה יותר נזק. מקווה שהסברתי את עצמי שנה טובה וחתימה טובה
 
ל ZaZen

אני מניח, שכוונתך היא, למי שיה בעבר דאצ´י, אם אינני טועה, ברדצקי. (לא מכיר אישית, אך שמעתי על כך...). בכל מקרה, אתה יכול להיות סמוך ובטוח, שכיום אין תלמידים סוררים אצלנו בדוג´ו.
 

Zeev Foux

New member
למי שמכיר את הרמן קאוז

מורה ענק (לדעתי) מספר בגיל שבעים פלוס פלוס, לאחר שהיה בטופ של ה"קשה" - קארטה וג´ודו, איך הוא מגלה בכל פעם מחדש שלרכות אין גבולות. ארתור גריבץ, תלמידו בארץ, מספר כי בביקור האחרון הוא פגש אותו עם המשפט "אתה יודע, גיליתי השנה שאני יכול להיות אפילו יותר רך"... הבעיה היא אם "חוסמים" רוע אנחנו הרבה פעמים יוצרים אצל השני רצון לפרוץ את המחסום. למעשה צריך להעביר את ההבנה כי לרוע מגבלות רבות, בעוד שלטוב אין מגבלות כלל. אני מתייחס לתלמיד מתחיל שמתנהג "רע" כאל אחד שמחפש גבולות. שמח שיש לי כזה שהרצון שלו להלחם ולהבין את גבולותיו כה חזק שאפילו מטשטש לו את ההבנות המוסריות שהוטלו עליו.... בפועל - אני נותן לו להלחם כמה שיותר - עם תלמידים מתקדמים, המראים לו את הצד השני של הגבולות.
 
לזאב - שאלה מקשה

אתה כותב: "אני מתייחס לתלמיד מתחיל שמתנהג "רע" כאל אחד שמחפש גבולות. שמח שיש לי כזה שהרצון שלו להלחם ולהבין את גבולותיו כה חזק שאפילו מטשטש לו את ההבנות המוסריות שהוטלו עליו.... בפועל - אני נותן לו להלחם כמה שיותר - עם תלמידים מתקדמים, המראים לו את הצד השני של הגבולות." ושאלתי: מה היית עושה אליו היית פותח קבוצה חדשה, בה כולם מתחילים, וביניהם תלמיד כזה? במי היית נותן לו להילחם - או שהיית עושה משהו אחר? אתה כותב: "הבעיה היא אם "חוסמים" רוע אנחנו הרבה פעמים יוצרים אצל השני רצון לפרוץ את המחסום. למעשה צריך להעביר את ההבנה כי לרוע מגבלות רבות, בעוד שלטוב אין מגבלות כלל." ושאלתי: אבל בפועל, אתה נותן לתלמיד כזה להיתקל בלוחמים חזקים ממנו - כלומר, כאלה שחוסמים אותו; לא שאני שולל את הגישה הזו, אבל איך זה מעביר את עיקרון ה"טוב"?
 
רוע

ראיתי את הדיון בנושא הרוע , חשבתי ואנסה להגיב. ראשית האם ניתן להפריד מחניך מתחיל כמתקדם ולתת לו רק את "הטוב " , האם כדי שיבין את הטוב איננו אמורים להקנות לו לפחות את הידע וההבנה ב "מה זה רוע" ? האם אנו יכולים להיתעלם מהצדים הרעים אצלנו כבני אדם ואצל ה"אוייבים" שלנו כאוייבים ? האם בכך שנתעלם אנו מכשירים את עצמנו טוב יותר ? אינני סבור כך . כמדומני שבשיטות הסיניות בהם מושם הדגש על שני צידי המטבע בכל(ינג ויינג כמדומני) , במיוחד שם , לא ניתן להפריד בין הצדדים רוע - טוב אבל לא רק שם. ע"מ להכשיר חניך = לוחם טוב יותר(כלוחם וכאדם) , עלינו לערוך לו היכרות עם כלל הצדדים המוארים וגם האפלים , האם לא כך הוא יכיר את עצמו , את יכולותיו וכמובן את חסרונותיו ? ובכך נסייע לו להתגבר או להתכונן טוב יותר למכשולים העומדים בדרכו לטוב ולרע. כמובן שכל זאת תוך תהליך איטי ומתוכנן אשר יתאים לחניך עצמו( או לחילופין תהליך מהיר בהתאם לצורך ולמטרת ההכשרה של החניך כלוחם, עבודה , פעילות לשעות הפנאי וכו´...). לעניין "חניך חדש רע בקבוצת חדשים " , אני רואה אותנו המאמנים בראש ובראשונה כמחנכים וכמעצבי אישיות באם נרצה או לאו , כל תהליך ומצב שנבנה באימון יגבש ויעצב את החניכים שלנו. לפיכך , כל דבר או כל מהלך שאנו עושים ראוי שיתבצע לאחר מחשבה מעמיקה ועם כוונות ראויות וטובות. עלינו להכיר את החניך עד כמה שניתן מהר ובסמוך לתקופת התחלת האימונים , להכיר את הצדדים החלשים וכמובן את הצדדים החיוביים והחזקים אצלו ובעזרתם לנתב עבורו את הדרך "בצורה ערמומית " כדי שנובילו אל הכיוון הרצוי מבחינתנו המאמנים . "לשבור" חניך "רע" בכך שנעמיד מולו חניך "גדול וחזק " האם זה מה שיתרום לעיצובו או להיפך זה מה שיגרום לו לעזוב ולנטוש (במיוחד בשלבים הראשונים )? ובאם הוא נוטש האם זה כשלונו שלו או שלנו אנו כמאמנים? האם בכך לא נגרום לעלבון ולתוצאה הפוכה ? להרגשת כישלון ? עלינו לפעול עם כפפות של משי ושוב כפי שאמרתי קודם להדגיש את הצדדים החזקים והטובים שבו , להציבו כדוגמא חיובית בתחומים אלה ואפילו אל מול הקבוצה , לדבר איתו באופן אישי ועם הקבוצה באופן קבוצתי מבלי לתת דוגמאות " חיות " מהקבוצה עצמה ( "שמעתי שיש ...." ). בכל אופן , האתגר הטמון בעבודה עם "חניך המפגין רוע " או רע ע"פ חלק מהמאמרים מלא הרגשת סיפוק , וכל תוצאה בתהליך עיצובו אמורה להוות לנו כמאמנים חוויה והנאה . להצליח ולהתקדם עם חניך טוב זה כמובן אתגר מלא סיפוק והנאה אך "העבודה שם היא יחסית קלה " . ממני
 

Zeev Foux

New member
לדוד - תשובה לשאלה

ראשית, איני פותח, וכנראה גם לא אפתח, כשם שאין דבר שכזה בבית הספר שבו אני נמצא - קבוצה חדשה. תלמידים חדשים מוזמנים להצטרף לקבוצה קיימת - ללמוד מהם (וגם ההיפך). שנית, אם תלמיד "עם רוע" שהולך מכות רואה שניתן להכניעו - על ידי תלמיד בכיר יותר - ללא "רוע", הוא מזהה את המגבלות שלו. ובנוסף, שכחתי לציין, אין שום חובה (אפילו לא מוסרית - מבחינתי) ללמד את כולם. אני בהחלט יכול לשקול "פיטורים" לתלמיד. כמובן שישנם צעדים מקדימים אבל אין לי שום אידאל "לחנך" אף אחד.
 

sbar

New member
ספרים של וונג שו-צ´ין

שלום זאב! באחת ההודעות שלך ציינת שישנם ברשותך ספרים של וונג שו-צ´ין. היכן ניתן לרוכשם?ומה שמם? תודה מראש ברוך
 
למעלה