לעמוד בסוף הדרך לתת לה ללטף כמו שרק רוח יכולה לנשום אותה ולהרגיש התחלה של קרירות מקדמה לגשם שיבוא להרשות לה לחדור דרך החולצה את שערי לפרוע לעטוף אותי בצינה ריחנית עם ריח פרדסים שעדין מלא אבק וחסר פריחה וכמו במיים להתנקות איתה מעמל היום שהיה או יהיה להתמסר לרוח
הגזמת, יפעת, יזרקו עליי חפצים חדים. כאן למסכנים אין איך להתגונן, אבל במציאות ישחטו אותי. אני מעדיפה לעמוד בצד, אני ו-368 הק``ג (הנימפומניים)שלי... יהיו כבשים?