"רוח עכורה"
"רוח עכורה" מאת אביר אתה כאדם מחפש את הנעלם משום שאינך מסתפק במציאות חייך, בנסיבותיה ובפועלך. הינך מצוי בחוסר סיפוק ומחפש הערכה באמצעות הכרה עליונה שאינה בנמצא. על כן הינך יוצר מתוך מחשבה קשר עם כוחות נעלמים אשר אין לך כלל מושג לגביהם. הינך נאחז ביעוד חסר ובמטרה כוזבת כציון למעשיך שלך ולשם יצירת משמעות. אתה כפרט אינך שונה מאחרים ואתה נושא את התהוותך כמהות הכל למרות שהינך מתכחש לו מעצם החיפוש אחר הנעלם. גם אם תמצא את סוד הבריאה לא תיהפך ליוצר ובורא, אלא במידה מוגבלת יחסית למהותך שלך, לכישורך ולהבנתך. הינך מחפש מציאות שונה אותה הינך מכנה בשם המציאות האמיתית, אך תמיד תשגה בהשגתה משום שאין בך הבנה אף לצרכיך שלך. לו לא היו פועלים עליך ומתוכך כוחות מאגדים ודוחים, קיומך היה מוטל בספק והיה נושא צביון שונה לחלוטין, בדומה לישויות ומדריכים הזקוקים לקשב מצידך על מנת להתקיים ולקיים באמצעותך את דברם. האם אין זו אשליה בפני עצמה.? אתה בלבד נושא אינספור ישויות ומסוגל לחוות באמצעות הכלים הנתונים בך, דהיינו רוח נפש וגוף. קיומך אינו תלוי רק בך, הינך נתון באותה מידה לסביבתך ולחסדיה. קיומך הארצי הוא תוצר הטבע ובלעדיו קיומך מוטל בספק. קיימת בך רוח שאינה תלויה בדבר, אך מושפעת מכל דבר החומר משפיע על רוחך באותה מידה שרוחך משפיעה על החומר. יכולת היצירה והעשייה נתמכת בכל מהותך ובלעדיה יכולת זו מוגבלת ובלתי ניתנת לישום. הינך יכול לחשוב על הכל, עם ובלי עזרת ההגיון. ההגיון מהווה קנה מידה למציאות בה הינך מתקיים ותו לא. אולם הגיון זה משמש אותך גם בחיפושך אחר הנעלם ומשמש עוגן לשם קרקוע הבנותך. לדידך הסכמות הזולת משמשות עוגן ואף אם קיימים מצבים של גילוי והארה, הופך עוגן זה למחסום היוצר חציצה בינהם לבינך. החיים עבורך הופכים באחד הימים לפשוטים מידי רק משום שבמודעותך נתפס הערך העצמי אשר יצרת. לעולם לא תדע את מלוא הפוטנציאל הגלום בך גם אם הינך מביט על כוכבי השמים, עדיין רחוקה נגיעתך בהם.ורק כוחה של מחשבה הוא הכוח המניע המטלטל אותך אל עולמות נסתרים וכוחות עליונים. הינך מחפש הוכחה, אך מתפשר על חוויה סובייקטיבית ונכנע לה. לעיתים הינך הופך מטופש עד כי הינך מצהיר (לא כולם) אין זה אני ואין אלו מחשבותי, הנני מנותב והכל מוחדר בי, וכל שצריך להיות יהיה כפי יעודו. אין באמירה זו דבר שאי אפשר להפריכו, ומכאן האפשרויות שאתה מתעלם מהן למרות השפעתן המוחשית עליך מיום היוולדך. יפי חווית החושים, הרגשות התחושות והמחשבות עליהן הן התגלמות החיים עלי אדמות במציאות בה הינך נתון. הרגעים היפים בחייך, רגעי המשבר, ההצלחות והאכזבות כל אלו הן תנודות המתהוות במכלול זה, ואתה ורק אתה נותן פרשנות וקובע מה רצוי ומה מיותר. למרות שהינך תוצר השפעות חיצוניות, כור היתוך הדברים נמצא בך, הסיבות נעוצות עמוק בתוכך. לכן אם ברצונך לתור אחר הנעלם, התחל לחפשו בעצמך, חשוף את הרבדים שהתהוו בך והעכירו את טוהר מהותך, וכאשר תוכל לראות, תתחיל להבין את הנעלם. בצורה מופשטת הצב את רוחך בנפרד מגופך ומנפשך, שהרי הנפש מעוצבת כאן והגוף מתפתח כאן. ואם יש בך תהיות לגבי רוחך, אל תמהר להסיק מסקנות. הבן ישויות ומדריכים ונשמות מתים, הם תשקיף דעתך על המשך ההוויה שלאחר המוות כל שתתאר רק יגבילך. הנה בתאורך על מדריכים וישויות הינך נתפס כטיפש בלשון המעטה. הינך נכה הזקוק ל"הורים" ול"מורים" מאי שם, האוחזים באמת. האם כלל יש אמת אחת שכולם יסכימו עמה.? הנה הינך נאחז בדמויות שהיו קיימות עלי אדמה כמורי דרך, ומכך מתפרש שאינך יודע במי להאחז וללמוד. הינך מטלטל בין דעה לידיעה וכל חדש הצץ בהבנתך מבטל את הישן, וזה לכשעצמו מוכיח שתמיד אינך יודע מלבד לצרכיך, וגם זה בערבון מוגבל. מדרגות התבונה נשחקות בבסיסן ככל שהינך עולה מעלה ללא הבסיס אינך יכול לעלות. אך כל המדרגות הינן שוות, ורק אתה הוא המשתנה. לו מלכתחילה הייתה נושא הבנה וידיעה באשר למהותך, לא היית נמצא במסע חיפושים. מנגד לכל אלו ניצב האדם שאינו מחפש, ניצב האדם שאינו מודע, וחי את חייו בפשטות סובל את הכאב וחווה את ההנאה מתוך טלטלה מתמדת השוחקת את מהותו מתוך הוויתו חסרת הפשר. שני הקטבים הללו אינם מכילים את התשובה מאחר והתשובה נמצאת בינהם, ורק מתוך חיבורם היא תימצא. מהות אלוהית-תדר אלוהי-נצחיות-תיקון-קרמה ועוד, הם תכנים המעסיקים אותך משום שכך למדת. נסה להתבונן בהוויתך ובמהותך (אתה והמציאות בה הינך נתון) מנקודת הצופה שבך, ותגלה של העובר בך ועליך נמצא בגלל נוכחותך שלך. כאשר תהיה מודע לנוכחותך, תבחין כיצד הינך יוצר משמעויות, כיצד הינך מגיב, וכיצד הינך חווה. לפתע תגלה שאין הבדל בינך לבין האחרים מלבד הבדלי רמות ואיכות-תמיד קיימת בך האפשרות לקבל את נסיבות החיים או לדחותן, אך עמדתך לא תמיד תוכל לשנותן. אין בך די ידע וכוח בכדי לחולל את השינויים הדרושים, מפני ששינויים אלו הינם חלק מאותן נסיבות. התוכל לשחות בים מבלי לשהות בו.? את צורתך אינך יכול לשנות, אך הינך מכריז בריש גליי שאתה בחרת את צורתו. היכן ההגיון מאחורי הדברים. עדיין אינך מוכן להכיר בכך שנוצרת מכוחם של כוחות עליונים, אך בד בבד הינך טוען שהם המתווים את חייך. הינך נמצא בפרדוכס מתמיד ואוחז בו בקצוות המתאימים לך בלבד. הנה אתה נגמר כאן ונעלם. שום זכר לקיומך לא ימשיך הלאה ושום זהות. הרי עברת גלגולים אינספור אז איזו חשיבות יש לדמות הקבצן מעברך או לדמות המלך שנשאת. הכל הבלי הרוח התורמים לחשיבות עצמית הנושאית ערך אגואיסטי המכיל עבורך את תמציתך, וככל שתמצית זו תהיה חשובה (על פי ערכים ארציים) כך ישרוד קיומך מעבר לחיים אלו. האם אין אלו הבלים שהינך נושא באמצעות הרוח שנעכרה בך.? (חלקי ביותר)-יתר המאמרים-http://www.freechoice.co.il/asp/hagut/writerpage.asp?id=28
"רוח עכורה" מאת אביר אתה כאדם מחפש את הנעלם משום שאינך מסתפק במציאות חייך, בנסיבותיה ובפועלך. הינך מצוי בחוסר סיפוק ומחפש הערכה באמצעות הכרה עליונה שאינה בנמצא. על כן הינך יוצר מתוך מחשבה קשר עם כוחות נעלמים אשר אין לך כלל מושג לגביהם. הינך נאחז ביעוד חסר ובמטרה כוזבת כציון למעשיך שלך ולשם יצירת משמעות. אתה כפרט אינך שונה מאחרים ואתה נושא את התהוותך כמהות הכל למרות שהינך מתכחש לו מעצם החיפוש אחר הנעלם. גם אם תמצא את סוד הבריאה לא תיהפך ליוצר ובורא, אלא במידה מוגבלת יחסית למהותך שלך, לכישורך ולהבנתך. הינך מחפש מציאות שונה אותה הינך מכנה בשם המציאות האמיתית, אך תמיד תשגה בהשגתה משום שאין בך הבנה אף לצרכיך שלך. לו לא היו פועלים עליך ומתוכך כוחות מאגדים ודוחים, קיומך היה מוטל בספק והיה נושא צביון שונה לחלוטין, בדומה לישויות ומדריכים הזקוקים לקשב מצידך על מנת להתקיים ולקיים באמצעותך את דברם. האם אין זו אשליה בפני עצמה.? אתה בלבד נושא אינספור ישויות ומסוגל לחוות באמצעות הכלים הנתונים בך, דהיינו רוח נפש וגוף. קיומך אינו תלוי רק בך, הינך נתון באותה מידה לסביבתך ולחסדיה. קיומך הארצי הוא תוצר הטבע ובלעדיו קיומך מוטל בספק. קיימת בך רוח שאינה תלויה בדבר, אך מושפעת מכל דבר החומר משפיע על רוחך באותה מידה שרוחך משפיעה על החומר. יכולת היצירה והעשייה נתמכת בכל מהותך ובלעדיה יכולת זו מוגבלת ובלתי ניתנת לישום. הינך יכול לחשוב על הכל, עם ובלי עזרת ההגיון. ההגיון מהווה קנה מידה למציאות בה הינך מתקיים ותו לא. אולם הגיון זה משמש אותך גם בחיפושך אחר הנעלם ומשמש עוגן לשם קרקוע הבנותך. לדידך הסכמות הזולת משמשות עוגן ואף אם קיימים מצבים של גילוי והארה, הופך עוגן זה למחסום היוצר חציצה בינהם לבינך. החיים עבורך הופכים באחד הימים לפשוטים מידי רק משום שבמודעותך נתפס הערך העצמי אשר יצרת. לעולם לא תדע את מלוא הפוטנציאל הגלום בך גם אם הינך מביט על כוכבי השמים, עדיין רחוקה נגיעתך בהם.ורק כוחה של מחשבה הוא הכוח המניע המטלטל אותך אל עולמות נסתרים וכוחות עליונים. הינך מחפש הוכחה, אך מתפשר על חוויה סובייקטיבית ונכנע לה. לעיתים הינך הופך מטופש עד כי הינך מצהיר (לא כולם) אין זה אני ואין אלו מחשבותי, הנני מנותב והכל מוחדר בי, וכל שצריך להיות יהיה כפי יעודו. אין באמירה זו דבר שאי אפשר להפריכו, ומכאן האפשרויות שאתה מתעלם מהן למרות השפעתן המוחשית עליך מיום היוולדך. יפי חווית החושים, הרגשות התחושות והמחשבות עליהן הן התגלמות החיים עלי אדמות במציאות בה הינך נתון. הרגעים היפים בחייך, רגעי המשבר, ההצלחות והאכזבות כל אלו הן תנודות המתהוות במכלול זה, ואתה ורק אתה נותן פרשנות וקובע מה רצוי ומה מיותר. למרות שהינך תוצר השפעות חיצוניות, כור היתוך הדברים נמצא בך, הסיבות נעוצות עמוק בתוכך. לכן אם ברצונך לתור אחר הנעלם, התחל לחפשו בעצמך, חשוף את הרבדים שהתהוו בך והעכירו את טוהר מהותך, וכאשר תוכל לראות, תתחיל להבין את הנעלם. בצורה מופשטת הצב את רוחך בנפרד מגופך ומנפשך, שהרי הנפש מעוצבת כאן והגוף מתפתח כאן. ואם יש בך תהיות לגבי רוחך, אל תמהר להסיק מסקנות. הבן ישויות ומדריכים ונשמות מתים, הם תשקיף דעתך על המשך ההוויה שלאחר המוות כל שתתאר רק יגבילך. הנה בתאורך על מדריכים וישויות הינך נתפס כטיפש בלשון המעטה. הינך נכה הזקוק ל"הורים" ול"מורים" מאי שם, האוחזים באמת. האם כלל יש אמת אחת שכולם יסכימו עמה.? הנה הינך נאחז בדמויות שהיו קיימות עלי אדמה כמורי דרך, ומכך מתפרש שאינך יודע במי להאחז וללמוד. הינך מטלטל בין דעה לידיעה וכל חדש הצץ בהבנתך מבטל את הישן, וזה לכשעצמו מוכיח שתמיד אינך יודע מלבד לצרכיך, וגם זה בערבון מוגבל. מדרגות התבונה נשחקות בבסיסן ככל שהינך עולה מעלה ללא הבסיס אינך יכול לעלות. אך כל המדרגות הינן שוות, ורק אתה הוא המשתנה. לו מלכתחילה הייתה נושא הבנה וידיעה באשר למהותך, לא היית נמצא במסע חיפושים. מנגד לכל אלו ניצב האדם שאינו מחפש, ניצב האדם שאינו מודע, וחי את חייו בפשטות סובל את הכאב וחווה את ההנאה מתוך טלטלה מתמדת השוחקת את מהותו מתוך הוויתו חסרת הפשר. שני הקטבים הללו אינם מכילים את התשובה מאחר והתשובה נמצאת בינהם, ורק מתוך חיבורם היא תימצא. מהות אלוהית-תדר אלוהי-נצחיות-תיקון-קרמה ועוד, הם תכנים המעסיקים אותך משום שכך למדת. נסה להתבונן בהוויתך ובמהותך (אתה והמציאות בה הינך נתון) מנקודת הצופה שבך, ותגלה של העובר בך ועליך נמצא בגלל נוכחותך שלך. כאשר תהיה מודע לנוכחותך, תבחין כיצד הינך יוצר משמעויות, כיצד הינך מגיב, וכיצד הינך חווה. לפתע תגלה שאין הבדל בינך לבין האחרים מלבד הבדלי רמות ואיכות-תמיד קיימת בך האפשרות לקבל את נסיבות החיים או לדחותן, אך עמדתך לא תמיד תוכל לשנותן. אין בך די ידע וכוח בכדי לחולל את השינויים הדרושים, מפני ששינויים אלו הינם חלק מאותן נסיבות. התוכל לשחות בים מבלי לשהות בו.? את צורתך אינך יכול לשנות, אך הינך מכריז בריש גליי שאתה בחרת את צורתו. היכן ההגיון מאחורי הדברים. עדיין אינך מוכן להכיר בכך שנוצרת מכוחם של כוחות עליונים, אך בד בבד הינך טוען שהם המתווים את חייך. הינך נמצא בפרדוכס מתמיד ואוחז בו בקצוות המתאימים לך בלבד. הנה אתה נגמר כאן ונעלם. שום זכר לקיומך לא ימשיך הלאה ושום זהות. הרי עברת גלגולים אינספור אז איזו חשיבות יש לדמות הקבצן מעברך או לדמות המלך שנשאת. הכל הבלי הרוח התורמים לחשיבות עצמית הנושאית ערך אגואיסטי המכיל עבורך את תמציתך, וככל שתמצית זו תהיה חשובה (על פי ערכים ארציים) כך ישרוד קיומך מעבר לחיים אלו. האם אין אלו הבלים שהינך נושא באמצעות הרוח שנעכרה בך.? (חלקי ביותר)-יתר המאמרים-http://www.freechoice.co.il/asp/hagut/writerpage.asp?id=28