רוח סתיו

[אמזונה]

רוח סתיו

טיפות טל זולגות אט במורד פרחי הבוקר צוננים בהירים ונוגים בבהירות הזריחה סופגת האדמה - רוויה - נינוחה ממתינה חרש למנת העונג הבא. טיפות פרורי זכרך עולות בעיני רוחי רק שומעת ניגון קולך אי שם באפרכסת אוזני קולטת - צמאה - דרוכה ממתינה שוב ושוב לעוד שיחה.. רסיסי מה שיצרנו מִשבָר כל אחד מאיתנו אוספים, מלקטים, מרפדים את מה שאולי - יולידו ימים חדשים...

 

[חן (*_*)]

אהבתי את השיר וברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

גם אם כבר כתבת כאן ולא ראיתיך קודם. (אם כך, איתך הסליחה)

 

[אמזונה]

תודה חן - חדשה

ברוכה הנמצאת וגמ"ח טובה אמה

 

[zviki8]

../images/Emo50.gifלאמזונה, ברוכה הבאה../images/Emo65.gif

שמחתי לקרא את מילותיך ומברכת על התוספת החדשה לפורום, (שירייך)! מאחלת לך גמר חתימה טובה הרבה אושר שמחה ואהבה. שולחת לך פרח לקבל את פנייך מי ייתן ונרבה לראות את שירייך!

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

בשלהי קיץ

בשלהי קיץ,אדמה יבשה,ממתינה לרוח סתייו,שתבשר הלחות להרוותה היורה,שיפיג צמאונה,תשוקתה בתום תקופה שהשמש בה חרכה,והכתה וחמסין,שלשוא עוד ניסה,וניסה להוסיף מנת יובש לאדמה צלוקה שיבוא כבר הגשם,וישמע צעקתה להספיג,להפרות ערוותה הכמהה ותצמיח פירות,בבוא עת לתפארת והכל,לא מעט,גם בזכות האדרת

 

[zviki8]

../images/Emo121.gifרוח סתיו../images/Emo60.gif

רוח קל נושב לו, בין פרחי הגן נושב בלאט לוחש הוא, הסתיו חזר לכאן. בואו נא העננים, הבו מעט טיפות לפרחים שלמיים כה משוועים, כי צמאו כל הימים. ולפע מתחלף, לקראת הצום הוא תוקף, בדממה החמסין הנורא, מייבש את האנשים והאדמה! והאדמה כה זועקת, לקצת מים היא מייחלת והעננים את בואם, בגלל החמסין, משהים! אנא ריבון העולמים, הבא קצת מים והקלה לאנשים, שאותך מכבדים, אליך מתפללים ולכבודך צמים.

 

[maxima]

רוח סתיו............./images/Emo140.gif

רוחות סתיו נושאות עלי זהב קרני שמש לוטפות מפזזות בין כתמי עננים לבנבנים ואפורים בשמים מאובקים הימים מתקצרים הלילות קרירים עם פריחת החצב באויר ריח סתיו

 

[חן (*_*)]

../images/Emo121.gifסתיו

סתיו... ענני נוצה כרפרופי אהבה וניחוח ניצת התפוז צפרים נודדות לשום מקום, מותירות בלבי עצב עמום סתיו....... באשמורת אחרונה בין לילה ליום, מסתלסלת תפילת סליחות מבית כנסת יתום. אט, את ראשו יוציא החצב סתיו... רוח קרירה ימים מתקצרים ועלי השלכת במשב הרוח נישאים מותירים את העצים כבני אדם בתשוקתם-עירומים סתיו...

 

[אמזונה]

חצב

כבר קָמל החצב נותר בודד ואכזב דולה ושואב כוחות עלעליו המלבלבים בעיצומו של הסתיו כבר קָמלה שנתי עוד רדו בי מראות חלומי שוב מנֶץ בי אותו זיק נושן ומעיר בי זכרון מתקתק וישן שוב מוחה הסתיו זכרונות מאובקים טופף לו היורה, מעורר כוחות מחודשים רק ניחוח אדמה טחובה, נוף חלון סגרירי ואפור כמו אומר שעוד שנה עברה, דוחק בי להותיר הכל מאחור

 

[*-מרקי-קקטוס-*]

כסות עלי התאנה

"מותירים את העצים כבני אדם בתשוקתם-עירומים סתיו..." בזנחם את עלי השלכת,מאחור רק הרוח כסות לליבתם החשופה וגם נחשפים בישותם התמה סתיו